אבסורד: ישראל מכניסה את עצמה לבידוד - מרצון

על רקע ההצהרה שפרסמה בסוף השבוע ארצות הברית על כוונתה לצאת מארגון הבריאות העולמי, גוברת הדאגה מפני מהלך דומה של ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בדיון שהתנהל בימים האחרונים בוועדת הבריאות של הכנסת. מהלך כזה עלול להשפיע עמוקות על עתידה של מערכת הבריאות בישראל.

ההשלכות של פרישה מהארגון אינן מיידיות - האזרח הישראלי לא ירגיש בשינוי מחר בבוקר, וסביר להניח שגם לא בעוד שנה, אלא הן מצטברות לאורך זמן, ומשפיעות על יסודות מערכת הבריאות, לעיתים במקומות שפחות נראים לעין. לכן, הן צריכות להדיר שינה מעיניהם של ראשי מערכת הבריאות ומקבלי ההחלטות בישראל.

• "טעות כלכלית ומדינית": כך נרגיש את הפרישה מהסכם האקלים בכיס שלנו

מהתפרצות הפוליו ועד למגפת הקורונה

בניגוד לטענות של פוליטיקאים וגורמים בעלי אינטרסים פוליטיים, מטרת הארגון היא אינה לכפות מדיניות, אלא לקדם בריאות במדינות השונות בעולם באמצעות שיתוף מידע, שיתופי פעולה, ריכוז מומחיות וסיוע למדינות בהתמודדות עם איומים בריאותיים מורכבים. לצד זאת, ארגון הבריאות העולמי מעניק הכרה מקצועית, ולעיתים גם תמיכה תקציבית, למוקדי מצוינות בישראל כמו למרכז למנהיגות במערכת הסיעוד, למכון המחקר של שירותי בריאות כללית, למרכז לבריאות תעסוקתית באוניברסיטת חיפה ולמרכז לרפואת חירום באוניברסיטת תל אביב. זאת כחלק ממערכת יחסים מקצועית דו-כיוונית, שבה ישראל גם תורמת מניסיונה וגם נהנית מהידע והניסיון המצטבר בעולם.

לאורך השנים נעזרה ישראל שוב ושוב בארגון הבריאות העולמי, בעיקר במצבי חירום. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא סיוע של מומחים מטעם ארגון הבריאות העולמי למיגור ההתפרצות של מחלת הפוליו בארץ לפני יותר מעשור. גם בשנים האחרונות, כולל במהלך מגפת הקורונה הגיעו לישראל מומחים מטעם הארגון והתקיימו התייעצויות מקצועיות ולמידה הדדית.

ישראל בוחרת בבידוד מרצון

העיסוק בבריאות הוא לא רק מקומי, אלא עניין גלובלי, שכן המדינות השונות בעולם המערבי מתמודדות עם בעיות בריאותיות דומות, ובכל הנוגע לתחלואה זיהומית גבולות הן לא מחסום. הסיכון מפרישה מארגון הבריאות העולמי הוא גם בבידוד מרצון שישראל גוזרת על עצמה. האם אנו מעוניינים לפגוע עוד יותר בחיבורים בין-לאומיים בתחומי המחקר, החדשנות, בקביעת סטנדרטים מקצועיים והיערכות לאיומים חוצי גבולות?

ההשלכות של המלחמה בעזה עדין מורגשות היטב. חוקרים ישראלים מתמודדים עם קשיים הולכים וגוברים בשיתופי פעולה בין-לאומיים גם לאחר הפסקת הלחימה. אנו סבורים שזה אחד הגורמים לכך שבשנת 2025 הוגש למכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות מספר שיא של הצעות מחקר (למעלה מ-400), המעיד על התרחבות העשייה המחקרית, אך גם על צורך גובר במימון בתקופה בה מקורות המימון הבין-לאומיים מצטמצמים. החלטה על פרישה מארגון הבריאות העולמי תעמיק עוד יותר את הפגיעה בשילוב המחקר הישראלי בזירה הגלובלית - פגיעה שמקבלי ההחלטות יהיו אחראים לה במו ידיהם.

השלכות מהלך כזה אינן מוגבלות לעולמות המחקר והאקדמיה בלבד, אלא עלולות להוביל לפגיעה ממשית בליבת היכולת של ישראל להיערך לאתגרים הבריאותיים הבאים. מדובר בפגיעה במוכנות למגפה עתידית, בגישה בזמן אמת למידע רפואי גלובלי, בהשפעה על מדיניות עולמית בתחומים הנוגעים לנו, ובקבלת תמיכה רפואית מקצועית בעיתות חירום. אלה אינם שירותי "מותרות", אלא רכיבי יסוד של ביטחון בריאותי לאומי.

ישראל, המשתייכת לאזור אירופה של ארגון הבריאות העולמי, נהנית ממעמד מקצועי גבוה ומוערך. הידע והניסיון שנצברו בה זוכים להערכה רבה בקרב גורמי המקצוע בזירה הבין-לאומית. פרישה מהארגון משמעה ויתור מודע על השפעה ועל מעמד שנבנו בעמל רב לאורך שנים.

ישראל אינה ארצות הברית

יש הטוענים כי מה שטוב לארצות הברית טוב גם לישראל, ולכן שואלים מדוע לא ללכת בעקבותיה ולפרוש מארגון הבריאות העולמי. חשוב להבהיר, ישראל אינה ארצות הברית. לארצות הברית עומדים משאבים עצומים, כוח פוליטי ומעמד בין-לאומי המאפשרים לה, גם אם במחיר, לפעול מחוץ למסגרות רב-לאומיות ואף להקים חלופות עצמאיות. לישראל אין את הפריווילגיה הזו.

הישענות על מדיניות הבריאות של ממשל אמריקני, בוודאי בעידן של תנודתיות פוליטית חדה, מהווה סיכון אסטרטגי עבור מדינה קטנה שמערכת הבריאות שלה נשענת במידה רבה על שיתופי פעולה בין-לאומיים. גם אם יהיו מדינות שיבחרו לסייע לישראל בעת משבר, אין בכך תחליף להשתייכות למסגרת מקצועית גלובלית אחת, מוסדרת ומתואמת, המרכזת ידע, ניסיון ומנגנוני תגובה אפקטיביים בזמן אמת.

גם בזירה הפוליטית, יציאה אינה פתרון

האם ארגון הבריאות העולמי נגוע גם בשיקולים פוליטיים? בהחלט. זהו גוף בין-לאומי, וככזה הוא משקף מאבקי כוח, אינטרסים ולעיתים גם עמדות שאינן אוהדות את ישראל. אך דווקא בזירות מורכבות כאלה, היעדרות אינה מגינה, היא מחלישה. היכולת להשפיע, לבלום יוזמות בעייתיות ולהשמיע קול מקצועי מבוסס ידע, קיימת רק למי שנמצא בתוך המערכת, ולא מחוצה לה.

שוו בנפשכם מה היה קורה אילו הייתה יוזמה בין-לאומית להוציא את ישראל מארגון הבריאות העולמי. האם אותם פוליטיקאים שזועקים היום בעד פרישה היו משלימים עם כך או נאבקים בהחלטה? התשובה לכך ברורה. אין היגיון בכך שישראל תבחר לצאת מהארגון מיוזמתה. הטענה לפיה "הארגון פועל נגדנו" אינה חדשה. גם באו"ם מתקבלות החלטות עוינות לישראל פעם אחר פעם, ובכל זאת ישראל אינה שוקלת ברצינות לפרוש ממנו. נוכחות בגופים בין-לאומיים מאפשרת השפעה, בלימה והגנה על אינטרסים לאומיים; היעדרות עושה בדיוק את ההפך.

הבעיה מתחילה כאשר שיקולים פוליטיים קצרי טווח מחליפים שיקול דעת מקצועי. יוזמות המונעות משיקולי פופולריות רגעיים או מהרצון לייצר כותרת לפני הפריימריז עלולות להוביל להחלטות אסטרטגיות שמסכנות, בטווח הארוך, את בריאות הציבור. בתחום מקצועי כמו בריאות, שבו ההשלכות אינן מיידיות אלא מצטברות לאורך שנים, האחריות חייבת לגבור על הפוליטיקה.

>>> פרופ' נחמן אש הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ויו"ר המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות