"טעות כלכלית ומדינית": כך נרגיש את הפרישה מהסכם האקלים בכיס שלנו

היוזמה שמקדמים גורמים בממשלה להוצאת ישראל מהסכם פריז מעוררת ביקורת חריפה מצד גורמים במשק, שטוענים כי המהלך יביא לפגיעה כלכלית בישראל. המבקרים מזהירים מפגיעה ביצוא ובהשקעות, מעלים חשש להחרפת הבידוד המדיני וטוענים כי השלכות המהלך עשויות לפגוע אף בחסכונות הציבור. N12 עושה סדר בבלגן.

מה זה בכלל הסכם פריז?

הסכם פריז, שנחתם ב-2015, הוא המסגרת המרכזית של האו"ם למאבק במשבר האקלים. מטרתו היא להגביל את ההתחממות הגלובלית לעלייה של פחות מ-2 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הקדם-תעשייתי. כיום, 195 מדינות חתומות על ההסכם, בהן כל מדינות ה-OECD. במסגרת ההסכם, כל מדינה מחויבת להגיש תוכנית חומש להפחתת פליטות גזי חממה ולדווח על עמידה ביעדים. ישראל הצטרפה להסכם ב-2016.

מי מוביל את הנסיגה מההסכם?

הוצאת ישראל מהסכם פריז מקודמת בידי משרד החוץ, על רקע לחצים מצד ממשל טראמפ שהודיע על פרישת ארה"ב מההסכם עם כניסתו לתפקיד. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הצטרפה ליוזמה וטענה בפני חברי הליכוד כי המהלך נחוץ עקב "ניצול שיח האקלים להסתה נגד ישראל". לפי דיווחים, אנשי מקצוע ממשרד הסביבה, משרד האנרגיה והמטה לביטחון לאומי הודרו מהדיונים הראשונים בנושא.

איך יושפעו היצוא וההשקעות בישראל?

חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב-BDO, מזהיר שהפרישה תהיה "טעות כלכלית, סביבתית ומדינית למדינה, לתעשייה וליחסי החוץ". לדבריו, ההשפעה הישירה ביותר של המהלך תהיה על היצוא לאירופה. כיום מופנים כ-30% מהיצוא הישראלי למדינות האיחוד האירופי, שמטיל מיסים על יבוא ממדינות שלא עומדות בסטנדרטים הסביבתיים שלו.

ד"ר רות דגן, שותפה וראש מחלקת איכות סביבה במשרד עוה"ד הרצוג ועד לאחרונה היועצת המשפטית של אמנת האקלים של האו"ם, מזהירה מנזק חמור: "פרישה מהאמנה תפגע כלכלית באופן ישיר בחברות המייצאות ללקוחות באירופה, שם חברות כפופות למס פחמן ולחובות דווח מחמירות בתחום האקלים".

סכנה נוספת שהיא מציינת היא להשקעות הזרות. "עמידת ישראל בסטנדרטים סביבתיים הייתה תנאי מרכזי להמשך השקעות מצד האיחוד האירופי ומגופים מוסדיים בין-לאומיים", היא אומרת. "פרישה מהאמנה תהפוך אותנו למצורעים ותיתן לגיטימציה למשיכת השקעות נרחבת".

כדוגמה מרכזית מצביעה דגן על קרן העושר הנורווגית - גוף ניהול הנכסים הגדול בעולם עם השקעות של יותר מ-2 טריליון דולר. דגן מציינת שהקרן הציבה את המחויבות להסכם האקלים כתנאי מפורש להשקעות שלה, והדומיננטיות שלה דחפה גופי השקעות גלובליים רבים לעשות כמוה.

דגן מזכירה כי על רקע המלחמה בעזה הוציאה הקרן הנורווגית היקף משמעותי של כספים מישראל. "אם ישראל תפרוש מאמנת האקלים, זה יהיה המסמר האחרון במערכת היחסים עם הקרן ויהיה לכך אפקט של כדור שלג", היא מוסיפה.

כיצד תושפע התעשייה הישראלית?

בחסות הסכם האקלים, העולם עובר בהדרגה לאנרגיה מתחדשת, וגם ישראל נהנית מכך: בדברים שנשא בנושא בכנס האנרגיה המקיימת אילת-אילות בשבוע שעבר ציין הרצוג מ-BDO את הכפלת שווי החברות הישראליות הבורסאיות הפעילות בתחום בשנה האחרונה.

פרישה מהסכם האקלים מעמידה את כל זה בסכנה, כפי שטענה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר וכיום ראש המכון למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון, בטור שפרסמה ב-N12. לדבריה, ישראל נהנית ממעמד מוביל בתחומי מים, חקלאות וטכנולוגיות אקלים, אך "אמנת האקלים היא שער הכניסה למרחבים הללו".

למרות הביקורת, לא כולם מתנגדים למהלך. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, טוען שאמנת האקלים הבין-לאומית יצרה "רגולציה מכבידה שמגבילה גמישות ניהולית ומייקרת תהליכי ייצור והשקעה". לדבריו, יציאה מההסכם תאפשר הפחתת רגולציה ו"מעבר הדרגתי ומתמשך לפתרונות סביבתיים, תוך הפחתת נטל כלכלי כבד".

מה יהיו ההשלכות המדיניות של פרישה?

פרישה מהסכם האקלים תהפוך את ישראל למדינה היחידה שמצטרפת לפרישה האמריקנית. כיום המדינות היחידות שלא חתומות על ההסכם הן איראן, לוב, תימן, עיראק, אריתריאה ודרום סודן.

דגן מציינת שישראל נלחמה במשך שנים כדי להיכנס לשורות ארגון ה-OECD, שכל המדינות החברות בו למעט ארה"ב עדיין חתומות על האמנה. "אחת ממטרותיו המוצהרות [של הארגון] היא עמידה של חברותיו ביעדי אמנת האקלים. ארה"ב יכולה להרשות לעצמה להיות יוצאת דופן באופן הזה, ישראל פחות".

איך נרגיש את כל זה בכיס?

פרופ' ענת צ'צ'יק, מהמחלקה לסביבה באוניברסיטת בר-אילן, מזהירה מפגיעה כלכלית אישית כתוצאה מפרישה מההסכם. לדבריה, המהלך עלול למצב את ישראל כמדינה שבה סיכוני האקלים אינם מנוהלים באופן מוסדי. "כתוצאה מכך, נכסים מקומיים כגון קרנות פנסיה וקופות גמל עשויים להיות מתומחרים ברמת סיכון גבוהה יותר, והתשואה נטו על החיסכון של הציבור תיפגע", היא אומרת.

בנוסף, צ'צ'יק טוענת שיציאה מההסכם עלולה להעביר חלק מעלויות ההסתגלות לשינויי האקלים לרשויות המקומיות ודרכן לכספי הארנונה שמשלמים התושבים. "זוהי פגיעה שאינה דרמטית או מיידית, אך היא מצטברת, שקטה, ובעלת השלכות כלכליות ממשיות לטווח הארוך", היא מזהירה.