המהפכה של הקואליציה מכינה את התשתית לשיבוש הבחירות
הצעת החוק הבעייתית שחה"כ שמחה רוטמן מקדם במהירות בוועדת חוקה לא רק מחסלת את עצמאות מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה והופכת אותו למינוי פוליטי - אלא אף מציבה סיכון ממשי לטוהר הבחירות • דעה


בוועדה החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חה"כ שמחה רוטמן מקדם במהירות וביעילות את התשתית לשיבוש הבחירות. הכוונה היא להצעות החוק המכונות בטעות "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה", אולם המשמעות האמיתית שלהן היא חיסול מוסד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהתגבש פה במשך עשרות שנים, והחלפתו בתפקיד חדש - עורך הדין של הממשלה.
גם אם הגדרת התפקיד תיוותר "היועץ המשפטי לממשלה", זה יהיה הדבר היחיד שדומה לתפקיד הקיים כיום. זאת משום שכבר לא יהיה מדובר באיש מקצוע עצמאי, שומר סף, שגם אמון על האינטרס הציבורי הרחב, אלא מודל אחר לגמרי, של עו"ד של הממשלה, שהממשלה יכולה לבחור ולפטר בקלות ועל כן אינו עצמאי, ואשר יהיה מזוהה לחלוטין עם ממשלה מסוימת, כך שיתחלף עם כניסתה של ממשלה חדשה. בנוסף, הממשלה היא זו שתחליט אם להיוועץ בו בכלל, ואם כן - האם להישמע לעצותיו המשפטיות, וגם אם ובאיזה אופן להיות מיוצגת על ידו בבית המשפט, במקרה שיעז לחלוק עליה.
שינוי דרמטי כזה באמצע שנת הבחירות הוא בעל משמעות אדירה, שכן בשל אופיו העצמאי והמקצועי של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, הופקדו בידי היועץ סמכויות משטריות רגישות ביותר, ובכלל זה סמכויות הקשורות לבחירות. השילוב בין סמכויות עוצמתיות אלו לבין פוליטיזציה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפתח פתח מסוכן ביותר לשיבוש הבחירות.

כך, למשל, במסגרת סמכויותיו של היועמ"ש ישנה הסמכות לערער לבית המשפט העליון על החלטה של ועדת הבחירות המרכזית לאשר רשימת מועמדים לכנסת. הוא גם אחד מן הגורמים היחידים שלהם הסמכות לערער על תוצאות הבחירות של הכנסת. ברור שסמכויות אלו נתונות ליועמ"ש תחת כובעו כשומר על האינטרס הציבורי באופן רחב, ומסוכן להפקידן בידי יועץ משפטי פוליטי. ליועץ המשפטי לממשלה גם מעמד מיוחד בדיונים בוועדת הבחירות המרכזית ובהתאם לנהלי הוועדה, והוא מתייצב ומגיש עמדתו בקשר לכל בקשות הפסילה, כך בפני הוועדה וכך גם בבית המשפט העליון.
בנוסף, ליועץ המשפטי לממשלה תפקיד מכריע בבלימת ניסיון של הממשלה לשנות את דיני הבחירות באמצע תקופת הבחירות וגם תפקיד מרכזי בבלימת השימוש במשאבי המדינה לתעמולת בחירות, או לפגיעה ביריבים הפוליטיים, וכן בבלימת צעדים המהווים כלכלת בחירות, כדי למנוע מהממשלה לעשות שימוש לרעה בסמכויותיה להנצחת שלטונה.
תארו לכם שהחוק המקודם במהירות על ידי חה"כ רוטמן עובר בעוד כחודשיים, ומוביל להחלפת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביועץ אחר המזוהה לחלוטין עם הליכוד. לשם הדגמה בלבד, דמיינו את עו"ד יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, או את הפרשן של ערוץ 14 יעקב ברדוגו, כיועץ המשפטי לממשלה החדש, המחזיק בסמכויות עוצמתיות בקשר לטוהר הבחירות? האם הציבור יוכל לתת אמון שהבחירות יהיו הוגנות ושוויוניות?
פוליטיזציה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינה מתיישבת עם הפקדת סמכויות משטריות רגישות בידיו. אולם, הצעת החוק שמקדם חה"כ רוטמן מעבירה את כל הסמכויות הללו ישירות לידו של היועץ הפוליטי שיתמנה מכוח החוק, והכול באמצע שנת בחירות. זהו חלום בלהות דמוקרטי, שיש להתנגד לו בכל תוקף.
>>> פרופ' יניב רוזנאי הוא מומחה למשפט חוקתי, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן; עו"ד גיל גן-מור הוא מנהל פרויקט חו"ד – חקר והגנה דמוקרטית במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן
