פיצול תפקיד היועמ"ש | עושים סדר

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט חה"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הודיע כי בעקבות הערות שנשמעו בדיונים בוועדת החוקה על ההצעה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מוצע כי התפקיד יפוצל לשני תפקידים (תובע ויועץ/מייצג) ולא לשלושה כפי שהציע תחילה. המשמעות של ההצעה לפיצול התפקיד: ביטול מוסד היועץ המשפטי והפיכתו לכפוף לדרג הפוליטי.

בוועדת החוקה דנו תחילה בתשע הצעות חוק שאישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית, וכעת נקבע כי הוועדה "תפעל להעלות לקריאה הראשונה בהקדם האפשרי שתיים". בהצהרה בישיבת הסיעה, אמר יו"ר ועדת החוקה רוטמן: "לא נקבל עוד את המציאות של כפיית ייצוג או כפיית דעה על שרי הממשלה בידי היועצת המשפטית לממשלה".

תפקיד היועמ"ש יפוצל לשניים

במקום יועץ משפטי לממשלה (יועמ"ש) שמייעץ לממשלה, מייצג אותה ומשמש כתובע הכללי, התפקיד יפוצל לשני גורמים: יועץ/מייצג משפטי, ותובע כללי.

תפקיד היועץ/מייצג

• הליך המינוי של היועמ"ש שנעשה באמצעות ועדת איתור, ובהמשך כולל בחירה של שר המשפטים ואישור של הממשלה יוחלף כך שלא תהיה ועדה, והוא יבוצע בידי הממשלה לפי המלצת רה"מ ושר המשפטים.
• מבחינת הכשירות לתפקיד, תהיה למועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה "כשירות שופט עליון" בלבד.
• לפי המוצע, מי שכשיר צריך לעמוד באחד מכמה תנאים הוא מי שכיהן כשופט בית משפט מחוזי לפחות 5 שנים; מי שרשום או זכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק במקצוע לפחות 10 שנים, או עסק בשפיטה או בתפקיד משפטי לפחות 10 שנים בשירות המדינה, או עסק בהוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט. אפשרות נוספת היא מינוי "משפטאי מובהק".
• המועמד לתפקיד יכול להיות מזוהה פוליטית, אך במהלך הכהונה אסור יהיה לו להיות פעיל פוליטית או חבר מפלגה.
• משך הכהונה שכיום מוגבל, לא זוכה להתייחסות בהצעה.
• סיום התפקיד: היועמ"ש יוכל לסיים את תפקידו בין אם בהתפטרות או פטירה, בין אם ב"העברתו מכהונתו", ובין אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש לה קלון. עם זאת לא פורסמו עילות להעברה מכהונה והשעיה.
• מעמד היועמ"ש: חוות הדעת של היועמ"ש תהיה מעין מייעצת: "משקפת את הדין אם אומצה בהחלטת ממשלה".
• הפרשנות: חוות הדעת של היועמ"ש לא תחייב את הכנסת, הוועדות, יו"ר הכנסת ומבקר המדינה. בנוסף תוכל לקבוע הממשלה כי בכלל או במקרים מסוימים חוות הדעת לא תחול על הרשות המבצעת (הממשלה) כולה, חלקה או נושא משרה בה (למשל שר). מעבר לכך לא נמסרה התייחסות לגבי מעמד חוות הדעת של היועמ"ש בתחום הפלילי.

תפקיד התובע הכללי

• הליך המינוי של התובע הכללי ייעשה בידי שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה. שר המשפטים ימנה תובע כללי באישור הוועדה, והתובע יוגדר "ראש התביעה הכללית".
• הכשירות לתפקיד: יוכל לכהן בתפקיד אזרח ישראלי חבר לשכת עורכי הדין, עם 10 שנות ניסיון בייצוג בהליכים פליליים (לפחות 5 מהן בישראל).
• זיהוי פוליטי: התובע הכללי לא יהיה פעיל פוליטי בזמן הכהונה ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.
• הגבלה על פעילות: התובע הכללי לא ימלא תפקיד אחר. בנוסף, הוא לא יתמנה לשופט אלא אם עברו שלוש שנים מאז שיסיים את תפקידו.
• משך הכהונה: 6 שנים, לתקופה אחת בלבד.
• סיום התפקיד: עם סיום התפקיד לאחר 6 שנים או בגיל 70, התפטרות, פטירה, העברה מכהונה או לאחר הרשעה בפסק דין סופי בעבירה פלילית עם קלון.
• העברה מכהונה: הממשלה תוכל להעביר את התובע מתפקידו לפי המלצת שר המשפטים וועדת החוקה ובאישור הכנסת. לפני החלטה על ההעברה מכהונה - תינתן לתובע הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני ועדת שרים שתמונה עבור זה.
• העילות שבגינן ניתן להעביר מהתפקיד: חוסר כשירות, נבצרות קבועה, עשיית מעשה לא הולם, סירוב למלא חובות שמוטלות עליו לפי החוק או הגשת כתב אישום.