טראמפ, אל תיתן לסעודים 35-F, עדיין

הביקור של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בוושינגטון השבוע מציב על שולחנו של הנשיא דונלד טראמפ החלטה גורלית: אם לאשר לערב הסעודית לרכוש את מטוס הקרב המתקדם, נכס אסטרטגי חשוב בארסנל האמריקני. הלחץ הסעודי ברור, והפיתוי הכלכלי והביטחוני להדק את הברית עם ריאד מובן. אך דווקא משום כך - אסור למהר. הסיבה לכך איננה טכנולוגית, וגם לא אידאולוגית. היא אסטרטגית: ברגע שארצות הברית תעניק לסעודים את מטוסי החמקן המתקדמים, תיפגע דרמטית המוטיבציה של ריאד לנרמל את יחסיה עם ישראל.

כיום מטוס החמקן הוא אחד הקלפים החשובים שנמצאים בידי וושינגטון. הוא יקר ערך לערב הסעודית לא רק בשל עליונותו הצבאית, אלא מפני שהוא מסמל הכרה אמריקנית בממלכה כשותפה בכירה, כמעט בדרגת בעלת ברית. בתחרות בין מדינות ערב על יוקרה ומעמד - הסעודים יזכו בבכורה.

כל עוד הקלף הזה נשמר בידי ארצות הברית, יש לאמריקנים מנוף השפעה אמיתי על החלטותיה האסטרטגיות של ריאד - ובראשן נרמול היחסים עם ישראל. אך אם טראמפ יעניק אישור למכירת המטוס כעת, ללא כל תמורה מדינית מצד ערב הסעודית מול ישראל, המשוואה תתהפך. ריאד תקבל את מה שהיא ביקשה במשך שנים, מבלי לשלם את המחיר המדיני הכרוך בצעד פומבי כלפי ישראל, צעד שעדיין מעורר מחלוקת פנימית וכלל-ערבית.

מדוע שבן סלמאן יסכן את מעמדו בממלכה ובזירה הערבית, ויקבל החלטות אמיצות בסוגיה הישראלית-פלסטינית, אם הוא כבר קיבל את הפרס הגדול? ללא תמריץ מצד וושינגטון, נרמול היחסים עם ישראל יידחה. בכך יאבד אחד מיעדי-העל של המדיניות האמריקנית במזרח התיכון, וישראל תאבד הזדמנות היסטורית. גם לממשלת ישראל אחריות לכך. הסעודים מבקשים לראות אופק מדיני ישראלי-פלסטיני, או בלשונם "נקיטה בצעדים בלתי הפיכים לקראת הקמת מדינה פלסטינית", כתנאי ליחסים דיפלומטיים עם ישראל וכתנאי לנרמול היחסים עם ישראל, אך גם למעורבות שלהם ברצועת עזה. ממשלת ישראל הנוכחית לא מוכנה לדון בכך.

זוהי סיבה נוספת בגינה על טראמפ לחכות. לא לסגור את הדלת בפני הסעודים - אלא להפך: להשאיר אותה פתוחה, אך עם מנגנון ברור. ה-F-35 צריך להינתן רק כצעד שמגיע לאחר התקדמות ממשית בנרמול, לא לפניו. הסעודים מבקשים לא רק את החמקנים המתקדמים, אלא גם גישה לטכנולוגיות עילית, אזרחית וצבאית כולל שיתוף פעולה בתחום הגרעין ואף הסכם הגנה ביטחוני - דומה לזה שניתן לקטאר. לפני המלחמה היו אלו "גזרים" שהובטחו לסעודים בתמורה לנורמליזציה עם ישראל.

גישה סעודית לטכנולוגיה צבאית מתקדמת עלולה לשחוק עוד את היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון - עיקרון יסוד במדיניות הביטחון הישראלית. בנוסף, הכנסת מדינה מרכזית כמו ערב הסעודית ל"מועדון ה-F-35" תיצור טריגר להגברת מרוץ החימוש האזורי. ברגע שערב הסעודית תקבל מטוסי קרב מתקדמים, מדינות נוספות יבואו בדרישה דומה. וושינגטון לא תוכל לומר "לא" לאורך זמן. לבסוף, ואף יותר מסוכן, מתן הכשר להעשרת אורניום כפי שדורשים הסעודים, גם תחת הגבלות ופיקוח, ישחק טאבו בנושא ועלול לפתוח סכר של תפוצת גרעינית במזרח התיכון.

ברגע שערב הסעודית תראה שהתקדמות ביחסים עם ישראל היא תנאי הכרחי לגישה לכלי הנשק המתקדמים בעולם, המוטיבציה שלה תגדל. ברגע שהיא תבין שהפרס עדיין לפניה - ולא מאחוריה - היא תעשה את השיקולים הנכונים.

זה לא עונש. זו גם לא כפייה. זהו מהלך אסטרטגי קר, שכל נשיא אחראי צריך לנקוט בו: לא מוותרים על קלף מנצח לפני שמשיגים את מה שבאמת חשוב. וערב הסעודית, אם ברצונה להיות שחקן מרכזי בתוך הסדר האזורי החדש, תצטרך להראות שגם היא מוכנה לנקוט צעד אמיץ משלה.

>>> ד"ר יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שבאוניברסיטת תל אביב