"אחרי החגים": הדחיינות הישראלית שעלולה להרוג

"דחיינות רפואית" היא תופעה שכיחה ומדאיגה במיוחד, כאשר אדם מתמהמה בביצוע בדיקות או בירורים רפואיים חיוניים למרות סימפטומים מטרידים או המלצות מרופא. בישראל יש עונות קבועות של דחיינות רפואית. אלו אותם השבועות שלפני חגי תשרי, או הימים שלפני פסח, בהם "אחרי החגים" הופך להיות התירוץ המושלם לדחות סידורים.

לדחיינות הרפואית סיבות רבות ומגוונות. לעיתים הסיבה היא פחד מאבחנה קשה, חוסר זמן, תחושה שעדיף להתעלם מהבעיה, או אמונה מוטעית שהסימפטומים “יעברו לבד”. תופעה זו של דחיינות רפואית עלולה להוביל לאיחור קריטי באיתור מחלות ולפגיעה חמורה בבריאות.

קחו לדוגמה אישה בת 47 שאובחנה עם גוש בשד. היא עשתה ממוגרפיה, נשלחה לביופסיה ונתבקשה לקבוע תור לאונקולוג להמשך טיפול. אבל הנה מתקרב ראש השנה, והיא מחליטה "להמתין עד אחרי החגים". חודש עובר, ואז עוד חג, ואז צריך לתאם שוב תור, בינתיים הגידול מתפשט. לעיתים, איחור כזה באבחון ובטיפול יכול להכריע בין חיים למוות.

והיא לא לבד. אדם שסובל מכאבי ראש בלתי מוסברים, נשלח ל-MRI, אך מחליט לדחות את הבדיקה לאחרי פסח. מישהו אחר עם דימום במערכת העיכול מחליט לחכות עם הקולונוסקופיה. לא נעים, יש חגים, "בטח זה שום דבר". רק שזה כן משהו. לעיתים משהו מסוכן.

מחקרים מראים כי גילוי מוקדם של מחלות רבות, כמו סרטן, מחלות לב וסוכרת, מאפשר טיפול יעיל יותר ומשפר באופן ניכר את סיכויי ההחלמה ואיכות החיים. כאשר בדיקות נדחות חודשים ואף שנים, המחלה עלולה להתקדם לשלב שבו אפשרויות הטיפול מוגבלות יותר, ולעיתים אף לא קיימות. כך הופכת "דחיינות רפואית" מגורם של חוסר נוחות זמנית לסיכון ממשי לחיים.

בואו נצלול קצת למספרים: כ-40% מהמבוגרים בישראל מדווחים על דחיינות ברמת גבוהה בפעילויות הקשורות לבריאות, מה שמעלה את שיעורי האיחור באבחנה וטיפול. בעולם, בין 20% ל-25% מהמבוגרים מאופיינים כדחיינים כרוניים גם בהתנהלות הרפואית שלהם, כאשר בדיקות מניעה ואבחונים נדחים פעמים רבות. סקר עולמי מצא שבמדינות רבות אנשים עם מחלות קיימות נוטים פי 2 עד פי 5 לדחות בדיקות רפואיות חיוניות לעומת אוכלוסיית הבריאים.

לעיתים, "דחיינות רפואית" נובעת גם מגורמים פסיכולוגיים: חרדה מהבדיקות עצמן, חשש מתשובה רפואית שלילית, או תחושת חוסר אונים מול מערכת הבריאות. בנוסף, עומס החיים המודרני גורם לאנשים להתמקד בדאגות יומיומיות על פני טיפול בבריאות ארוכת-טווח.

הנתונים ממחישים את השכיחות הגבוהה והתוצאות של דחיינות רפואית בישראל ובעולם, ומדגישים את הצורך במודעות ונגישות בריאותית גבוהה. איחור באבחנה ובטיפול כרוך בעלויות כלכליות גבוהות למטופל ולמערכת הבריאות, ומוביל להחמרת מחלה או החמצת הזדמנות טיפולית.

מעבר לנזק הבריאותי האישי, יש פה גם נזק מערכתי. מערכת הבריאות נאלצת להתמודד עם צווארי בקבוק אדירים אחרי החגים: אלפי ניתוחים ובדיקות נדחים לאותו שבוע. פתאום, כל אחד רוצה את אותו רופא מומחה. ואותם הרופאים ה"מבוקשים", שמוצפים בקריאות, לא עומדים בעומס ונשחקים.

כדי להתמודד עם התופעה, יש לעודד שיח פתוח בין מטופלים לרופאים, לפתח שירותים רפואיים נגישים ונוחים יותר, ולהציע תמיכה נפשית במקרים של פחד רפואי. האחריות אינה רק של המטופל - מערכת הבריאות צריכה ליזום פנייה אקטיבית לאנשים בקבוצות סיכון ולעודד בדיקות מניעה.

בסופו של דבר, ההבנה כי טיפול בזמן אינו עול אלא השקעה בבריאות העתידית עשויה לסייע לצמצם את תופעת הדחיינות הרפואית ולשפר את תוצאותיה הרפואיות של האוכלוסייה. הגיע הזמן לשנות את התפיסה הכל כך ישראלית לפיה "יהיה בסדר", ו-"לי זה לא יקרה". לכו להיבדק היום.

>>> יוסי ערבליך הוא יו"ר אגודת "למענכם", המעניקה ייעוץ והכוונת רפואית בחינם