זובור, לא שימוע: הממשלה הזו לא מסוגלת לשמוע "לא"

לראשונה מאז קום המדינה תקיים היום (שני) ועדת שרים שימוע לפני פיטורין ליועצת משפטית לממשלה, לאחר שהשופט סולברג דחה את הבקשה לצו ביניים שימנע את השימוע. "בהיעדר החלטה סופית, אין מדובר בצעד בלתי הפיך", קבע. "ככל שיחול שינוי במצב הדברים העובדתי, ניתן יהיה לשוב ולפנות בבקשה מתאימה". לפי השופט סולברג, אין פה אפשרות להיווצרות נזק בלתי הפיך. אם אכן היועצת תפוטר, יהיה ניתן לבלום את המהלך בהמשך.

משפטית – אולי, ציבורית – בעייתי מאוד. החלטה להדחת היועצת לאחר השימוע תתקבע בשיח הציבורי כעובדה מוגמרת, כ-fait accompli. עכשיו לכו תהפכו את זה. זה בעיקר קמפיין ציבורי, ואת השימוע הלא-חוקי הזה היה צריך למנוע.

חשוב להבהיר: השופט סולברג לא קבע כי השימוע חוקי. הוא רק קבע שאין מקום להתערב בהחלטה שטרם התקבלה.

החלטת השופט סולברג מצטרפת להחלטת השופט מינץ, שקיבל אתמול את הבקשה לדיון נוסף בבג"ץ נציב שירות המדינה, והפעם בהרכב מורחב של חמישה שופטים. כמובן שזה לא ימנע משר המשפטים להתייחס לכל שופטי העליון כ"אולטרה-אקטיביסטים שמדברים בקול אחד".

לפי ההערכות, היועצת לא תתייצב לשימוע הלא-חוקי. והרי היא עודנה הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הממשלה. גם פורום המרצים והמרצות למען הדמוקרטיה הבהיר כי ההליך החדש שנקבע בהחלטת ממשלה לבחינת סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינו חוקי משלל סיבות: ההליך פוגע שלא כדין בעצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, אשר מובטחת בראש ובראשונה באמצעות ועדה מקצועית-ציבורית שאמונה הן על בחינת מועמדים למשרת היועצת והן על המלצה לממשלה בעניין סיום כהונתה; הוא יוצר ועדה חלופית, שכל חבריה הם שרי הממשלה הנגועים במשוא פנים מובהק בנוגע לשאלת המשך הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה; הוא חל בתחולה פרסונלית ומיידית בניגוד למתחייב משינויים מבניים-משטריים; מעל לכול: הוא נועד לאפשר הדחה, ללא כל עילה עניינית, של היועצת המשפטית לממשלה, כדרך לפטור את הממשלה מכפיפות לחוק. הפורום התריע כי ההליך מבטא התנערות מוחלטת של הרשות המבצעת בישראל משלטון החוק ותציב איום חמור לסדר הדמוקרטי. זהו הליך פסול ולא חוקי שאין לו כל נפקות משפטית.

לכן, אם היועצת לא תתייצב ל"שימוע" – היא יודעת מדוע. לא מדובר בשימוע אלא בהליך ראווה פייק. התגובה של הממשלה, שנחתמה על ידי השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי לעניין הליך ה"שימוע", מעידה, יותר מכול, עד כמה הליך זה הוא קרקסי ואי אפשר לכנות אותו "שימוע" בשום מובן. המטרה כבר סומנה מסביב לחץ, וכל השרים הביעו כבר את עמדתם. זה רחוק מאוד משימוע בלב פתוח ונפש חפצה.

אין דבר שמבטא טוב יותר מהתגובה הזו את העובדה שאין פה באמת "רפורמה שמרנית", אלא רצון של הממשלה להיות נטולת מגבלות. ‏התפיסה בהודעת הממשלה היא שאם היועצת המשפטית לממשלה אינה שפוטה שלה ולא עושה דברה במלוא מובן המילה, אין לה זכות קיום. זו לא הייתה התפיסה של התפקיד מקום המדינה ועד היום.

באמצעות ההליך, הממשלה מבקשת לעשות שני דברים:

ראשית, להיפטר באופן אישי מהיועצת המשפטית לממשלה, שמונעת מהממשלה לפעול בניגוד לדין במקרים רבים. וכמובן, היות שהיועצת היא גם זו העומדת בראש התביעה, עלולות להיות לכך השלכות דרמטיות למשפט נתניהו ולפרשת קטארגייט. נדמה שהיועצת לא נרתעת מהמהלך ואתמול הודיעה כי יונתן אוריך, יועץ ראש הממשלה, יואשם בכפוף לשימוע במסירת ידיעה סודית בפרשת ה"בילד" - מה שיגביר את התמריץ להיפטר מן שומרת הסף העליונה.

שנית, וקריטי עוד יותר, לשנות לחלוטין את אופיו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה באופן שיצור תלות מוחלטת של היועץ המשפטי לממשלה בממשלה, שבקלות יכולה לפטר יועץ משפטי שמסרב להיות חותמת גומי שלה.

‏כמו ההצעה שאושרה אתמול בוועדת שרים לחקיקה, כך שממשלה חדשה תוכל להחליף את כל נושאי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי, וכן הרצון להשתלט על תפקידי נשיא בית המשפט העליון, ראש השב"כ ועוד, הממשלה הזו חרטה על דגלה החלשה של - והשתלטות על - כל מוסד עצמאי שמסוגל לבלום את הכוח השלטוני. זאת לצד מלחמה עיקשת בשלטון החוק ורמיסה של כל נורמה שלטונית.

‏דפוס הפעולה שלה זהה לזה של משטרים פופוליסטיים שמבקשים להחליש את המוסדות הדמוקרטיים מבפנים. פרופ' נעם גדרון ואני הרחבנו על כך בספרנו האחרון "דמוקרטיה בנסיגה: פופוליזם, קיטוב וההפיכה המשטרית". ‏בהינתן חולשת מנגנוני האיזון והבלימה בישראל,  בית המשפט העליון ומוסד היועץ המשפטי לממשלה הם שני הבלמים האפקטיביים היחידים על הכוח השלטוני, ובדיוק בגלל זה הם תחת התקפה.

>>> פרופ' יניב רוזנאי הוא מנהל אקדמי משותף במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים שבאוניברסיטת רייכמן