המתקפה האיראנית בלילה שבין שבת לראשון אינה סוף האירוע, והשאלה לאן נלך מכאן תלויה גם בהחלטות שתתקבלנה בירושלים. ניתוח אירועי ליל התקיפה האיראנית מציף כמה תובנות - חלקן חיוביות אך חלקן, בעיקר במישור האסטרטגי, בעייתיות יותר.

קודם כל - נדרשת צניעות. אכן מדובר בפעולה מוצלחת ביותר של חיל האוויר, שפעל במרחב של ארבע מדינות שונות והצליח ליירט כ-200 כטב"מים וטילי שיוט. גם המודיעין ומערכי ההגנה האווירית פעלו בסנכרון מושלם ויירטו את רובם המוחלט של הטילים הבליסטיים הרבים ששוגרו לעבר ישראל. יחד עם זאת, ההצלחה המבצעית הגדולה פוגשת מורכבות אסטרטגית וגם הישגים לאיראן.

אלו התובנות המרכזיות ברמה האסטרטגית, חלקן חיוביות וחלקן שליליות:

  1. ישראל וארצות הברית לא הצליחו להרתיע את איראן מלתקוף - זאת על אף האזהרות הפומביות הן של ישראל והן של ארצות הברית, ובראשן ה-Don't של הנשיא ביידן ערב המתקפה.
  2. איראן הצליחה לייצר תקדים של ירי מאסיבי משטחה הריבוני ישירות על מדינת ישראל - זה אירוע שלא היינו בו מאז מלחמת המפרץ, כאשר מדינה ריבונית תוקפת אותנו. זו הייתה התקפה מאסיבית, תוך ניסיון לייצר משוואה חדשה לכל פעולה ישראלית עתידית דוגמת החיסול שמיוחס לישראל בדמשק של בכירי משמרות המהפכה. זו משוואה שישראל לא יכולה לקבל.
  3. ישראל פעלה באותו לילה לראשונה כחלק מקואליציה בין-לאומית - זה היסטורי וחשוב, אך גם צפוי להגביל את חופש הפעולה של ישראל. הוכח שבעולם המתהווה ובמזרח התיכון בפרט, ישראל לא פועלת עוד בחלל ריק. אותם מדינות שסייעו לישראל ביירוט החימושים האיראניים, בגילוי ובהתרעה, מצפות ממנה לתיאום והתחשבות באינטרסים והחששות שלהן לפני כל החלטה על תגובה באיראן.
  4. תצוגת תכלית לכוחה של ברית אזורית - מדינות הסכמי אברהם וסעודיה - כולן צפו בשהתרחש באותו לילה וחלקן גם איפשרו את מאמצי הסיכול. במובנים מסוימים, ישראל שיקמה חלק מהנזק לתדמיתה מהכישלון הקולוסאלי של אירועי 7 באוקטובר, אך זאת מול ידידותיה באזור ומול מעצמות כמו ארצות הברית, בריטניה וצרפת. לא מול איראן.

אז לאן הולכים מכאן?

התגובה הישראלית תבוא, אך העיתוי לא חייב להיות מיידי. כדאי לנו שלא ליצור בהירות בנושא. בואו ניתן לצד השני להתייסר בחוסר ודאות. ההצלחה מאפשרת לנו דרגות חופש וגמישות להחלטה. הזמן בידינו. אפשר לחשוב, לתכנן ולפעול חכם.

ישנה הזדמנות נדירה למינוף מדיני שיחליש באופן משמעותי את איראן ואת הציר שמנגד. כאן כבר עלינו להסתכל על התמונה בכללותה. ישראל נמצאת החל מאותו לילה בשלב חדש במלחמה. החלטות אמיצות וקשות יכולות להפוך את הקואליציה שפעלה הערב לברית איתנה מול איראן וחזית ההתנגדות. באותו לילה ראינו הדגמה למצב הסיום האפשרי של המלחמה - התארגנות אזורית חדשה בהובלת ארצות הברית. נשיא ארצות הברית הבהיר במעשים, שוב, שישראל לא תיוותר לבדה, אך במקביל נראה שבחיבוקו הוא מבקש להגביל את התגובה האפשרית שלנו ולמנף את המשבר במזרח התיכון ליוזמה מדינית גדולה.

היוזמה הזו היא אינטרס ישראל, והיא יכולה לקדם אותנו בהשגת מטרות המלחמה.

>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)