אחרי החיכוכים מול ממשל ביידן בתחילת הקדנציה, לבנט וללפיד היה ברור שצריך לעבוד אחרת. אם כבר הם מגדירים את עצמם כ'ממשלת שינוי' לעומת ממשלת נתניהו - אז זה צריך לקרות גם מול האמריקנים. לכן, בישראל חיפשו מתווה שמצד אחד לא יוביל לעימות מול ביידן והסביבה שלו, שמאוד מעוניינת בחזרה להסכם הגרעין, ומצד שני יסכל את התקדמות המשא ומתן עד כמה שניתן.

האמצעי, מבחינתם, היה הנושא של משמרות המהפכה והעובדה שהאיראנים הציבו את הוצאתם מרשימת ארגוני הטרור כתנאי מרכזי לחזרה להסכם הגרעין. ישראל הבינה שבנושא הזה אפשר לייצר קמפיין ציבורי אפקטיבי מול ארצות הברית והמערב, תוך יצירת קואליציה אזורית עם כל מי שהנושא חשוב להן במיוחד - מדינות המפרץ, ירדן, מצרים ועוד. ההתייצבות הפומבית של כל המדינות ב"פסגת הנגב" בחודש מרץ שלחה לכל מי שצריך מסר חד-משמעי - מדובר בעניין מרכזי וחשוב שלא ניתן להתפשר עליו. גם התזמון שיחק פה תפקיד חשוב - קרנן של מדינות האזור, ובמיוחד המפרציות, עלה בעקבות הצורך הגובר של המערב בנפט. לכן, עמדתן הפכה משמעותית יותר בחישוב הסיכונים הכללי.

האסטרטגיה הזו, שירדה מהדרג המדיני, הייתה ברורה. היועצת המדינית היוצאת, שמרית מאיר, היא זו שהובילה את המהלכים מול הבית הלבן והוציאה לפועל. הקמפיין עצמו היה מדויק ויעיל: לאורך כל התקופה האחרונה צצו עדויות ופרסומים על ניסיונות של משמרות המהפכה לייצר פיגועים וניסיונות התנקשות ברחבי העולם, שחיזקו את הטענה שאיראן משתמשת במשמרות המהפכה כדי לערער את היציבות באזור.

אירן מוכנה לכל מתקפה? (צילום: רויטרס, חדשות)
היה ונותר גורם מערער באזור, כוחות משמרות המהפכה | צילום: רויטרס, חדשות

בסופו של דבר, האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה. למרות רצון עז לחזור להסכם, גם של האיראנים וגם של הקהילה הבין-לאומית בהובלת וושינגטון - הקמפיין סביב הנושא הזה עצר, לפחות כרגע, את מה שכבר נתפס כעובדה מוגמרת.

לפי הודעת ראש הממשלה בנט, ביידן העביר לישראל את המסר שזה הכיוון שאליו הולכת ארצות הברית כבר בחודש אפריל. הנושא עלה גם בביקור של שר הביטחון גנץ בארצות הברית, במהלכו נפגש עם מזכיר המדינה לויד אוסטין, והובהר שהממשל האמריקני לא עומד לשנות את עמדתו בעניין משמרות המהפכה.

בני גנץ, יאיר לפיד ונפתלי בנט יושבים יחד (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
קיבלו את המסרים כבר בחודש אפריל, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

צריך לזכור, ישראל ידעה להתמודד עם משמרות המהפכה לפני כניסתו לרשימת ארגוני הטרור ב-2019, והייתה יודעת להתמודד עם המצב גם אם הממשל האמריקני היה בוחר אחרת. עם זאת, ההחלטה כפי שמסתמנת כרגע, היא הישג טקטי לישראל - גם בהקמת הקואליציה הנגדית וגם תקיעת הטריז במשא ומתן. זה מאפשר לישראל להציג הישג, בעיקר סמלי ונוח מבחינה ציבורית, והכי חשוב - כזה שמשקף את התיאום מול הממשל האמריקני ואת ההשפעה על מקבלי ההחלטות, מבלי להגיע לקונגרס ולהתריס. כשהנשיא ביידן מספר על זה לבנט בשיחה טלפונית, זה מראה על רמת שיתוף הפעולה בין המדינות, אקט אמיתי של ידידות.

11.01.20 (צילום: חדשות סוף השבוע, קשת12)
דנה ויס | צילום: חדשות סוף השבוע, קשת12

אחת הביקורות המרכזיות נגד מדיניות נתניהו בנושא האיראני הייתה העמדה הלעומתית שהציג, בשם ישראל, מול הממשל האמריקני, לעיתים בהתרסה של ממש. זה הציב את ישראל בסיטואציה בעייתית מבחינה מדינית - ומחוץ לדיוני המשא ומתן. הפעם ישראל מצליחה להשפיע על העמדה האמריקנית מבלי להתעמת, מתוך דיאלוג ושיתוף פעולה. גם מדינות המפרץ מבינות, שוב - הדרך להשפיע על וושינגטון עוברת בישראל, וקשר טוב עימה הוא אינטרס ראשון במעלה.