בשלב שבו אנחנו נמצאים מבחינת ההתמודדות עם התפשטות הקורונה, יש שלושה סוגים של פעולות שאנחנו יכולים לנקוט בהם: האחד הוא הגדלת הקיבולת של מערכת הבריאות והיכולת שלה להתמודד עם סף ספיקה יותר גבוה ממה שהוא נמצא כרגע. הדבר הזה הוא לא אקוטי רק לשבועות הקרובים, אלא גם בהסתכלות קדימה. המחלה הזאת לא הולכת להיעלם מחיינו, בוודאי בחודשים הקרובים. יש היגיון בסיסי בחיזוק תשתיות מערכת הבריאות והרחבה של יכולת הספיגה שלה. כל היקף שיושקע (וזו השקעה, לא הוצאה) בהרחבת תשתיות מערכת הבריאות באופן שהוא באמת בר קיימא, יכול להרחיק אותנו עוד מרחק מסוים מסגר. עם זאת, ההשפעה של המהלך מוגבלת.

מגפת הקורונה - סיקור N12:

הדבר השני שאפשר לעשות כרגע הוא הקטנת היחס בין כמות המאומתים לכמות החולים הקשים. איך משיגים את זה? יש שני צעדים עיקריים שצריכים לקרות כבר עכשיו: הראשון הוא חיסון בני ה-60 ומעלה. יש יותר ויותר עדויות שהחיסון הזה, השלישי, גם הוא בטוח. שירותי בריאות כללית ביצעה בימים האחרונים סקר גדול בצורה יוצאת דופן, בו נמצא שרוב המוחלט מהנדגמים, אלו שקיבלו מנת חיסון שלישית, אמרו שהחוויה שלהם הייתה זהה או טובה יותר ממה שהם חוו במנה השנייה. זה דבר מאוד מעודד, ואנחנו קוראים ליותר ויותר אנשים בקבוצת הגיל של בני ה-60 ומעלה לבוא להתחסן. ככל שכמות המתחסנים במנה השלישית תגדל, ואנחנו רוצים להגיע עד סוף השבוע ל-90% מהם, נוכל להגדיל את היחס שבין כמות המאומתים לכמות החולים הקשים.

שיבא תל השומר, קורונה, בית חולים, ישראל, מחלקה, אשפוז (צילום: פלאש 90)
הגדלת הקיבולת במערכת הבריאות חשובה - אבל לא פותרת את הבעיה (אילוסטרציה) | צילום: פלאש 90

פעולה נוספת בהקשר הזה שחייבים לעשות הוא לפנות לאנשים מבוגרים ולהדגיש בפניהם את חשיבות הזהירות, במיוחד בתקופה כזאת שהמחלה כה נפוצה. זה לא הזמן ללכת ולהשתתף באירועים, גם אם הם מוגדרים תחת התו הירוק. זה לא הזמן לקחת סיכונים. אם אתם בקבוצת הגיל הזאת, או שאתם חולים כרוניים שנמצאים בסיכון, כדאי להימנע מלהיכנס לחללים סגורים יחד עם אנשים שאתה לא יודע את הסטטוס החיסוני שלהם. יש להימנע, בכלל, מחשיפה להרבה מאוד אנשים. יש להיזהר במיוחד בשבועות הקרובים, בוודאי עד שאתם מתחסנים במנה השלישית.

באשר לטיסות בנתב"ג והישראלים שבוחרים לצאת לחו"ל, צריך לזכור שחלק מהחופשות הוזמנו מראש, וכעת מיושמות. צריך להבין גם שמדינת ישראל בעצמה לא בדיוק חופשייה מקורונה. נכון, הסיכון בלהיכנס היום למטוס ולהסתובב בטרמינלים זו לקיחת סיכון מאוד גדולה באופן יחסי. עם זאת, ברמת ההתפשטות שיש כיום בקהילה, הסיכון קיים גם בישראל. הפוקוס שלנו כרגע צריך להיות פנימה, לפעולות שאנחנו עושים כאן. במקביל, צריך להסדיר את כל מה שקורה בשדה התעופה גם כדי למנוע יבוא וגם כדי להתכונן להמשך. אנחנו נצטרך להמשיך לחיות עם הקורונה, וצריך לייצב ולייצר סטטוס-קוו כלשהו.

עמדת חיסון לקורונה של שיבא תל השומר (צילום: נאסר איסתייה, פלאש 90)
להתמקד בחיסון צעירים, ארכיון | צילום: נאסר איסתייה, פלאש 90
תל אביב קורונה ישראל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
לייצר סטטוס קוו יציב של חיים עם הקורונה, ארכיון | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

חשוב לזכור, שני הצעדים שתיארתי, הגדלת הקיבולת של מערכת הבריאות וגם ההתחסנות של מבוגרים, הם ליניאריים. הם מאפשרים לנו פתרון נקודתי, אך לא מתמודדים עם הבעיה אם קצב ההכפלות יימשך. לכן, האתגר הגדול שעומד בפני הממשלה הוא להכריע מה אנחנו עושים עכשיו כדי להקטין את ההדבקות.

כאן, יש שני תחומים עיקריים שכדאי להתמקד בהם: האחד - התחסנות צעירים. ככל שיותר צעירים יתחסנו, כך נושא ההדבקה בקורונה ישתנה. מקדם ההדבקה ישתנה, הנתונים ישתפרו. הרבה מאוד מהיכולת שלנו להתמודד עם המגפה תלויה בהתחסנות צעירים. התחום השני הוא יישום מגבלות התקהלות, תו סגול וכל ההגבלות הנוספות. פה, צריך לומר, ישנה מחלוקת: חלק מהמומחים אומרים שאולי כדאי להמתין איתם. חלק אחר מהמומחים, ואני ביניהם, חושבים שצריך כאן ועכשיו להפעיל אותם כי החלופה שלהם היא צעדים חמורים יותר, בעייתיים יותר ואולי במידה מסוימת לא הרבה יותר אפקטיביים, אך הם יבואו במהירות.

זה הזמן להחליט, להכריע ולבצע.

>>> הכותב הוא ראש צוות המומחים המייעץ לקבינט הקורונה ("מגן ישראל"), ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית