הדיון המשפטי שנפתח היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים בתשובת ההגנה לכתב האישום בתיק "מדינת ישראל נ' נתניהו" ואחרים, מספק הזדמנות לבחון שוב את השאלה איך הגענו עד הלום. איך הגענו למצב שבו מתנהל משפט פלילי נגד ראש הממשלה של מדינת ישראל. זהו מצב חסר תקדים במציאות הישראלית, וכמעט חסר תקדים גם ברמה העולמית.

לעובדה כי כל רשויות אכיפת החוק - המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, הגיעו למסקנה כי עובד ציבור ביצע עבירה חמורה, לרוב ישנה תוצאה משפטית ברורה - השעיה או התפטרות. למעשה, חוק שירות המדינה מאפשר השעיה של עובד מדינה כבר בשלב הפתיחה של חקירת המשטרה. לגבי נבחרי ציבור, הלכת דרעי-פנחסי, שבית המשפט העליון אימץ לפני יותר מ-25 שנים, קובעת כי ראש הממשלה חייב לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור. הלכה זו מאזנת בין חזקת החפות בפלילים העומדת לכל נאשם, לבין הצורך בשמירה על אמון הציבור בכך שנציגיו יפעלו על פי חוק.

משפט נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
טוענים לרדיפה פוליטית, נתניהו ותומכיו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כתבות נוספות ב-N12:

דברים אלה תופסים משמעות, קל וחומר, כאשר יש חשש שהעיסוק בהליכים המשפטיים יסיח את דעתו של נבחר הציבור מענייניו של הציבור וכאשר מדובר בחשדות לגבי עבירות חמורות שבוצעו במהלך מילוי אותו תפקיד שלטוני. במקרה האחרון, יש הצדקה מיוחדת להרחיק את העבריין לכאורה מזירת הפשע.

בניגוד לסברה המקובלת, בית המשפט העליון קבע בחודש מאי האחרון כי אותם שיקולים של פגיעה באמון הציבור בשל אישום בעבירות מתחום טוהר המידות, חלים לגבי ראש הממשלה כמו שהם חלים לגבי שרים. למרות זאת, השופטים קבעו כי בניגוד למקרה של שר שנגדו מוגש כתב אישום חמור - מקרה שבו ראש הממשלה חייב להפעיל שיקול דעת מנהלי ולפטר את השר הכפוף לו - אין גורם מנהלי הנמצא מעל ראש הממשלה היכול לפטר אותו.

"היה חשש בעיני חלקים בציבור כי החלטות דרמטיות שקיבל בחודשים האחרונים, כגון עיתוי הטלת הסגרים או ההחלטה לצאת לבחירות, נגזרו משיקולים הקשורים למשפט ולא משיקולי טובת הציבור"

משמעות הדבר היא כי כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום אינה מצב דברים סביר, אך בית המשפט אינו יכול להתערב במצב זה ולהכריח אותו להתפטר. כל עוד ראש הממשלה לא מתפטר מרצונו והמערכת הפוליטית לא החליטה להביא את כהונתו לכדי סיום, האנומליה של כהונה של ראש ממשלה תחת כתב אישום תימשך.

הציות להנחיות הקורונה נפגע

דומה שהזמן שחלף מאז החלטת בג"ץ רק ממחיש את הבעייתיות החריפה הגלומה במצב זה. היכולת של הממשלה לדרוש מהציבור ציות לחוק בתקופה הרגישה של משבר הקורונה נפגעה בצורה חמורה, לאחר שהעומד בראש הפירמידה השלטונית מואשם בעצמו בהפרת החוק. באופן דומה, חלקים רבים בציבור מטילים ספק, על רק היותו של ראש הממשלה נאשם בהפרת אמונים, בכך שהחלטותיו נועדו בראש ובראשונה לקדם את טובת הציבור.

יתר על כן, כהונה תחת כתב אישום יוצרת חשש של ממש מניגוד עניינים בין היותו של ראש הממשלה נאשם - המבקש באופן טבעי להיאבק בכל כוחו בתביעה נגדו - לבין תפקידו כראש הרשות המבצעת, הכוללת גם את רשויות אכיפת החוק. מתוך תפקידו זה, לראש הממשלה השפעה עצומה על מינויים, תקציבים והחלטות המשפיעות על מערכת אכיפת החוק במדינה, כמו גם יכולת פוליטית רבה להיאבק בגורמי המשפט השונים הפועלים נגדו.

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (עיבוד: פלאש 90)
מתקפות על רשויות האכיפה, מנדלבליט ונתניהו | עיבוד: פלאש 90

במקרה של נתניהו, אין מדובר בחשש בעלמא. הממשלה בראשותו סירבה למנות פרקליט מדינה קבוע, ועיכבה במשך זמן רב מינוי תפקידי מפתח אחרים, לרבות מפכ"ל ומנכ"ל למשרד המשפטים. החלטות אלו הצטיירו כאמצעי להפעלת לחץ מטעמו של ראש הממשלה על רשויות אכיפת החוק. יתרה מזאת, ראש הממשלה ושרים מטעמו האשימו פומבית את ראשי התביעה ברדיפתו המשפטית ממניעים פוליטיים, והם חותרים, גם בימים אלה, תחת מעמדו של היועמ"ש והתפיסה המסורתית כי פרשנותו את החוק מחייבת את הממשלה.

ניגוד העניינים החריף שבו מצוי ראש הממשלה, שהוביל בעבר את היועץ המשפטי לממשלה, כך פורסם, לשקול להורות על הוצאתו לנבצרות, אף עורר חשש בעיני חלקים בציבור כי החלטות דרמטיות שקיבל בחודשים האחרונים, כגון עיתוי הטלת הסגרים או ההחלטה לצאת לבחירות (וההחלטה שלא להעביר תקציב מדינה שהובילה לכך), נגזרו משיקולים הקשורים למשפט ולא משיקולי טובת הציבור.

פרופ' יובל שני (צילום: עודד אנטמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה)
פרופ' יובל שני | צילום: עודד אנטמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה

משפט נתניהו שמתחיל כעת צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט שלנו, כמו גם את המערכת הפוליטית בישראל. הפתרונות הרגילים הקיימים במשפט המנהלי לקונפליקט בין זכויות הנאשם לאינטרס הציבורי ובעיקר, הכלל כי נאשמים בעבירות חמורות לא יפעילו כוח שלטוני ולא יפעלו בניגוד עניינים - לא יושמו על ידי בית המשפט העליון והיועמ"ש כלפי ראש הממשלה. זוהי אנומליה שכל ממשלה חדשה תצטרך לתת דעתה עליה ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה. יש לעשות זאת באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור. תיקון כזה יבטא את רצון רוב הציבור במערכת שלטונית שומרת חוק.

פרופ' יובל שני הוא סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.