מדינת ישראל נכנסה השבוע לסגר שלישי: מחד גיסא, סגר הכרחי, ומאידך גיסא, סגר שניתן היה למנוע. מבצע החיסונים הרחב שהחל בימים האחרונים מחדד את ההחמצה האדירה של מקבלי ההחלטות – אם רק היו נוקטים בצעדים הנכונים לפני כמה שבועות הרי שהשילוב של מדיניות דיפרנציאלית (שלא קיימת) ושל הכמות הגדולה של החיסונים היה מונע בסבירות גבוהה את הסגר הנוסף.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

נדמה שמדדי התחלואה של הקורונה עלו במקביל לעלייה האקספוננציאלית במדדי התחלואה של הפוליטיקה הישראלית. אותם מקבלי החלטות שלא השכילו לתחקר ולהפיק לקחים מטעויות היציאה מהסגר הראשון – חזרו על אותן טעויות בדיוק ביציאה מהסגר השני. ואולי החלק הבלתי נסלח הוא שכלל לא בטוח שמדובר בטעויות.

כאשר בוחנים את שרשרת המחדלים שמלווה אותנו מאז פרוץ המשבר לא ניתן שלא לחשוד, לכל הפחות, שלא בטעויות מדובר אלא במדיניות מכוונת – לא מכוונת בריאות ולא מכוונת כלכלה, אלא מכוונת פוליטיקה. הרי שרי הממשלה והעומד בראשה הם אנשים אינטיליגנטים – איזה הסבר אחר יש לממשלה שפעם אחר פעם לא עומדת ביעדים שהיא עצמה הציבה בשל לחצים סקטוריאליים מכל הכיוונים?

פרויקטור הקורנה פרופ' רוני גמזו (צילום: אייל מרגולין, אוליבר פיטוסי, פלאש 90)
"ממשלה שממנה פרויקטורים ללא מטה וסמכויות". פרויקטור הקורונה לשעבר פרופ' גמזו | צילום: אייל מרגולין, אוליבר פיטוסי, פלאש 90

ממשלה שמנהיגה אכיפה סלקטיבית ומעלימה עין מהפרות בוטות דווקא באותן ערים אדומות, ממשלה שממנה פרויקטורים ללא מטה וסמכויות, והופכת את תוכניותיהם ובראשן תוכנית הרמזור לריקות מתוכן. ממשלה שמאפשרת לחידלון בנתב"ג להימשך ללא מפריע ממש עד לימים האחרונים.

האמת חייבת להישמע: בנתוני התחלואה הנוכחיים, נכנסנו לתחום המספרים והמדדים שבהם הסגר הכרחי; אך בקבלת החלטות שונה יכולנו להימנע ממנו או לכל הפחות למזער את נזקיו. יותר מכול, מחדלי הממשלה פגעו בנכס החשוב ביותר בהתמודדות עם משבר שכזה, משבר של "פעם במאה" – אמון הציבור בקבלת ההחלטות. את תוצאות איבוד האמון הציבורי אנו רואים בהתחמקות מבידוד, באי-שיתוף פעולה בחקירות אפידמיולוגיות, בצפיפות בקניונים, בקיום מסיבות וחתונות המוניות, בחגיגות בחו"ל ובכללים הנהוגים בנמל התעופה.

עדיין לא מאוחר מדי לשנות כיוון. מבצע החיסונים לבדו לא יצליח להוציא את ישראל מהמשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי שבו היא מצויה. נבחרי ציבור שמתנהגים יותר כמו מנהיגים ופחות כמו פוליטיקאים – דווקא כן. ישראל נכנסת לסגר השלישי כאשר היא מדינה ללא תקציב ולמעשה מתנהלת במצב זה לאורך כל המשבר. לא ניתן יהיה לצאת ממשבר חמור כל כך ללא תכנון ארוך טווח שמתבסס על תקציב מדינה עדכני - העדרו מחמיר את המשבר ויקשה על היציאה ממנו.

"עם ישראל גדול מסך מנהיגיו"

ישראל משלימה שנה שלישית ללא תוכנית כלכלית, ללא רפורמות דרושות ומדיניות, וללא אמצעים לשיקום החברה והכלכלה. תקציבים שיכולים היו להיות מוקצים לרפורמות, לחיזוק מערכות הבריאות והחינוך בוזבזו על מענקים לא יעילים ועל הוצאות בחירות יקרות בימי קורונה. גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון כשלו במבחן המנהיגותי – הם העדיפו לדבוק במשחק "צ'יקן"  פוליטי, שנגמר בהתנגשות חזיתית ששניהם לא רצו בה, ובדרדור ישראל לבחירות בעיתוי שבו נכון שממשלת ישראל תתמקד בניהול יעיל של משבר הקורונה על כל ממדיו.

אך יש גם צד חיובי. צד שמוכיח שעם ישראל גדול כנראה מסך מנהיגיו. הגעת החיסונים היא הבשורה הטובה של סוף שנת 2020. וכן - לממשלת ישראל יש חלק ומגיע לה הקרדיט על הבאת החיסונים ארצה במהירות ובכמויות גדולות. אבל זהו - הציבור הישראלי העייף ורצוף האכזבות מההנהגה, שהוכיח בגרות, ובניגוד לחששות הביע אמון מלא במדע, בחברת פייזר וב-FDA ונהר בכמויות להתחסן.

חיסון לקורונה (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
"הציבור הישראלי העייף ורצוף האכזבות מההנהגה נהר להתחסן". ישראלית מתחסנת | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

גם קופות החולים ראויות לכל שבח על התארגנות לוגיסטית מהירה. נזכרנו שוב שכאשר יש דוגמה אישית, הסברה נכונה ומערכת קבלת החלטות וביצוע מתאימה – אפשר גם אחרת. עד כדי כך אחרת שניתן לקוות שישראל תהיה המדינה הראשונה שתצא מהמשבר בזכות החיסון, זאת לאחר שכשלה ביציאה מהמשבר על ידי עיצוב ויישום מדיניות נכונה, כמו זו שננקטה בניו זילנד, בטיוואן ובדרום קוריאה.

יחד עם זאת, אסור להיכנס לאופוריה או לשאננות. המגפה עדיין כאן וחובתנו להבין שעל ציר הזמן – החיסון יעצור את המגפה רק באביב הבא. חובה לוודא שאת החיסון מקבלות קודם כל אוכלוסיות הסיכון מה שיבטיח ירידה משמעותית במספר החולים הקשים והמתים. אך גם אם נגיע לאביב 2021 עם כיפוף דרמטי של גרף התחלואה, מדינת ישראל תישאר במשבר כלכלי, חברתי ופוליטי עמוק.

הקורונה פגעה באופן לא שוויוני בחלשים וחשפה את נקודות התורפה של החברה הישראלית. מאמץ השיקום הכלכלי יהיה ארוך וקשה ואזרחי ישראל ישלמו שנים ארוכות את המחיר הנדרש לשיקום העסקים והמגזרים שנפגעו ולתשלום החובות שנצברו בתקופת המשבר.

חשוב ביותר שהממשלה שתקום לאחר המגפה תטפל גם במגפות האחרות שנחשפו בחברה הישראלית: העדר מנהיגות, אובדן האמון, תרבות השקר והפייק ניוז, אי מוכנות לניהול משברים לא צבאיים, חוסר משילות ואכיפה מול מגזרים וקבוצות לחץ פוליטיות. מחכות לנו שנים קשות, אך אם נתחקר באומץ וביושר את המשבר ונפיק לקחים נכונים – ישראל תצא מחוזקת גם מהמלחמה הזאת.