ההפתעה הצפויה בעולם

העיר וושינגטון די.סי לבשה חג. נקייה ומצוחצחת, דגלי ארצות הברית הונפו בגאווה בכל רחוב ושדרה. העולם כולו יישא בעוד כמה ימים עיניים אל הבמה בצדו המערבי של בניין הקפיטול, אל הפודיום ייגש הנשיא החדש והמסקרן, יניח את ידו השמאלית על ספר תנ"ך ויושבע לתפקיד הרם והחשוב ביותר בעולם. שבוע לפני כן, בבית הלבן, ההכנות כבר היו בעיצומן. הצוות של הנשיא היוצא אובמה זכר לטובה את הליך החפיפה המסודר שהעביר לו הצוות של הנשיא הקודם בוש, ולכן, למרות המתיחות והאיבה בין אובמה לטראמפ, החליט לבצע גם כן חפיפה מקצועית ויעילה לצוות החדש שיחליף אותו. כך, באחד מחדרי הישיבות באגף המערבי, נועדו יחד צוותי היועצים לביטחון לאומי לפגישת חפיפה.

ליסה מונקו עמדה בראש הצוות מטעם אובמה ולהפתעת הנוכחים ביקשה לייחד את השיחה בתרחיש כמעט הזוי. וירוס חדש מתפשט באגרסיביות ומהירות ברחבי העולם, היא אמרה, מערכות התחבורה משותקות, מערכי האספקה נפגעים, הבורסות קורסות והכלכלה במשבר, חיסון אפשרי רק בעוד חודשים, מערכת הבריאות כורעת תחת העומס - עכשיו בואו נדבר על מה עושים. סביר להניח שכמה מהנוכחים גלגלו עיניים, "מונקו והווירוסים שלה", בטח סינן מישהו בלחש. שנים היא מדברת על נגיפים והסכנות שבהם, מספרת לכל מי שמוכן לשמוע על תרחיש האימים - זן חדש של שפעת או מחלה נשימתית שמתפשטת במהירות.

אובמה וטראמפ בפגישתם הראשונה
בחפיפה של אובמה לטראמפ עלה תרחיש של נגיף בלתי מוכר שיתפשט בעולם | צילום:

הפגישה הזו נערכה ב-13 בינואר 2017, שבוע לפני השבעת הנשיא טראמפ. ליסה מונקו אולי יצאה מהחדר אופטימית, אולי האמינה שהמסר עבר, שהסכנות הפוטנציאליות חודדו היטב. זמן לא רב אחר כך היא פתחה את הטלוויזיה כדי לגלות שהממשל משתק וסוגר את תוכנית המעקב אחרי וירוסים מסוכנים שמקורם בחיות וממשיך בקיצוץ המשמעותי, שהונהג גם על ידי אובמה, בתקציב של המרכז לבקרת מחלות. הסכנה כבר דפקה ממש על הדלת, ואיכשהו, היה נדמה, שכולם ממשיכים להתנהל כרגיל. יכול להיות שמשהו בה לא בסדר? אולי באמת זה רק שיגעון של "מונקו עם הווירוסים שלה"?

כתובת מחפשת קיר

כמות הספרות, הטקסטים, המאמרים והמחקרים שמזהירים מפני נגיף דמוי שפעת שילווה בהשפעה הרסנית על מערכת הנשימה ויתפשט במהירות בעולם הדהימה אותי. על "אירוע 201" שחזה בדיוק מפחיד את התפרצות הקורונה באוקטובר 2019 סיפרתי לכם לפני כמה ימים, והנה עוד לקט דוגמאות:

ב-2012 פרסם מכון ראנד את הדוח המפורט "Threats without Theratners" שבו סקרו שלושה איומים עולמיים שאין מאחוריהם בהכרח יד אדם. שינויי אקלים, מחסור במים, התפרצות של נגיף מסוכן. מבין שלושת האיומים, נקבע בדוח, רק התפרצות של מגיפה עלולה להרוס את החברה האמריקנית בעתיד הנראה לעין. קשה לדמיין היום עוד איום כזה להישרדותן של מדינות שיצדיק את המקום הראשון ברשימת האיומים עליהן, נכתב לפני שמונה שנים.

ב-2013 נכתב דוח סקירת האיומים העולמיים על ידי ועדת המודיעין של הסנאט האמריקני. בין השורות בשלושים העמודים נמצא הציטוט הבא: "נגיף נשימתי, שמתפשט בקלות וממית או משבית יותר מאחוז מקורבנותיו הוא אחד האירועים הקשים ביותר שאפשר לדמיין. התפרצות כזו תוביל לסבל ומוות בכל פינה בכדור הארץ בתוך פחות מחצי שנה" - המסר נכתב בצורה כזו או אחרת גם בדוח שחובר בשנה לאחר מכן, וזו אחריה.

הקורונה בסין
הדוח שהזהיר מנגיף נשימתי שיתפשט בעולם כבר לפני שנים | צילום: AP

עכשיו אתם בטח אומרים, בחייאת שמחיוף, מה אתה רוצה? מי קורא דוחות של ועדות סנאט ומכוני מחקר בזמנו הפנוי סתם ככה וידע או שמע בכלל על האזהרות האלה? צודקים. עד לפני כמה שבועות גם אני לא עשיתי את זה, אבל כ-50 מיליון איש צפו בהרצאה של ביל גייטס במסגרת פלטפורמת ההרצאות "טד" שבה, לפני 6 שנים, הוא דיבר על חיידקים שמאיימים על האנושות יותר מאשר טילים ואמר "בפעם הבאה אולי לא יהיה לנו כזה מזל. אולי זה יהיה נגיף, שהחולים שנדבקו בו ירגישו מספיק טוב כדי לעלות על מטוס או ללכת לשוק".

3 שנים לפני כן, ב-2011, יצא הסרט "התפשטות". מאט דיימון מככב בו, גם ג'ווינת פאלטרו, לורנס פישבורן וקייט ווינסלט ובמרכזו נגיף רספירטורי שמופץ באמצעות טיפות רוק, הועבר לאדם מעטלף, במזרח הרחוק. ספוילר: לא מדובר בקומדיה.

הכתובת הייתה מרוחה בענק על כל קיר אפשרי, קירות בתרבות הפופ, קירות בעולם האקדמי, בקהילת הביטחון הלאומי, בטח בעולם הרפואה - התרחישים דומים באופן לזה שהעולם חווה עכשיו. האזהרות ברורות וחד משמעותיות, פוטנציאל הנזק ידוע מראש כמעט באופן מדויק. אז מה קרה? איך יכול להיות שאנחנו חיים היום בסרט של מאט דיימון וג'ווינת פאלטרו שיצא לפני 9 שנים? יש כמה הסברים. 

איש עם עניבת פרפר

בתחילת חודש מרץ ישב בפני ועדת המדע, החלל והטכנולוגיה של הקונגרס האמריקני הדוקטור פיטר הוטז. חובש משקפיים עגולים דקים, שיערו קצת מפוזר, הוא לבש ז'קט שנראה מעט גדול ועניבת פרפר עם נקודות. ד"ר הוטז היה יכול להיות היום גיבור ענק. הוא עומד בראש המרכז לפיתוח חיסונים בטקסס, בשנים האחרונות עבד עם הצוות שלו על חיסון לנגיפים ממשפחת הקורונה. כבר ב-2016 הושגה פריצת הדרך אבל הוטז נתקל בבעיה - איש לא היה מוכן להשקיע כסף בהמשך הפיתוח ושלב הניסויים הקליניים.

שנים חלפו מאז מגפת הסארס, סוכנויות ומשקיעים פשוט לא עסקו אז בניסיון למנוע עוד התפשטות של נגיפי קורונה. המחקר נתקע, שנים חלפו, ולפתע, בחודש ינואר 2020 הסינים החלו לפרסם מידע בדבר התפרצות הקורונה הנוכחית והוטז הבין שהוא יושב על נוסחה שעם שינויים קלים יכולה הייתה לחסן את גוף האדם מפני הווירוס שמשבית כעת את העולם. הבאת חיסון לכדי שיווק הוא תהליך ארוך ומורכב, אי אפשר לעגל פינות בכל הקשור לבטיחות ובריאות.

חיסון שנכנס עכשיו לפיתוח לא יהיה רלוונטי להתפרצות הנוכחית, אולי לא יהיה רלוונטי בכלל למגפה הנוכחית ואכן הוטז מספר שהתניע מחדש את פיתוח החיסון. שנים התבזבזו, וגם כעת, כשהוא נפגש חברת תרופות גדולה, נאמר לו שהם מעדיפים לחכות ולראות אם הקורונה תמשיך לחזור שנה אחר שנה, לפני שהם משקיעים משאבים וממון בפיתוח של חיסון.

סארס
נגיף הסארס נעלם כלעומת שבא | צילום: ap

בריאות זה עסק. עסק יקר. המחקר והפיתוח נוטים באופן טבעי למקום שבו ההכנסות גבוהות, מקומות שיניבו תשואה טובה למשקיעים. כך, למשל, ב-2014 השתוללה האבולה, חוקרים בכל העולם עמלו על חיסון רק כדי לגלות שכמה חודשים אחר כך המגפה הסתיימה והעבודה, בחלקה, הפכה ללא רלוונטית. כך היה גם בסארס שנעלם באותה פתאומיות שבה הופיע. גם הייצור לא קורה בחינם.

בשנים האחרונות עברה תעשיית התרופות, יחד עם רבות אחרות, לייצור מאסיבי בסין ובהודו. מציוד מגן ועד תרופות, הרוב מיוצר שם. 40% מהמרכיבים הנחוצים בתרופות אנטיביוטיות, רכיבים שנקראים APIs, מיוצרים בסין. הרכיבים האלה עוברים לאחר מכן להודו, שם ממשיכים את שרשרת הייצור - 80% מהתרופות שנצרכות בארצות הברית עוברות את המסלול הזה. סין והודו מייצרות כך גם את רוב התרופות שנצרכות באיחוד האירופי. מה קורה אם בסין לא רוצים או לא יכולים להמשיך לייצר ציוד ורכיבי תרופות? עטלף סיני אחד מאלץ היום צוותים רפואיים בספרד להכין חליפות מגן משקיות אשפה.

מחלות רקע

בתקופה שבה אנחנו נמצאים קשה אולי לזכור, אבל היו עוד מגפות פרט לקורונה. העולם מתמודד כעת עם מחלה קשה ומורכבת והוא עושה את זה תוך כדי שהוא נושא על גבו שורה של מחלות קודמות, מחלות רקע. אחת הסיבות המרכזיות שבגללן לא צריך להיות מופתעים מהתפרצות הקורונה היא שזה קרה כבר בעבר, ולא מעט. השפעת הספרדית ב-1918, השפעת האסייתית ב-1957, שפעת הונג קונג ב-1968, השפעת הרוסית ב-1977, הסארס ב-2002, שפעת העופות ב-2007, שפעת החזירים (או השפעת המקסיקנית כפי שרצה לקרוא לה השר ליצמן) ב-2009, האבולה ב-2014, הזיקה ב-2015 וכעת הקורונה.

"המחלות המדבקות כנראה גבו יותר קורבנות מכל המלחמות, המחלות הלא מדבקות ואסונות הטבע ביחד", כתבו החוקרים האמריקנים בראון ואינהורן בספרם "האנתרופולוגיה של המחלות המדבקות" ב-1990. "המחלות המדבקות הן האויב הוותיק והקטלני ביותר של האנושות", הוסיפו - וספק אם ידעו בעצמם בדיוק עד כמה הם צדקו. את הטראומות של המחלות האלה, וההתמודדות איתן, הארגונים האחראים סוחבים עד היום.

קורונה במדריד
מספר הקורבנות שגבו מחלות מדבקות גדול יותר מכל המלחמות | צילום: AP

אחרי שפעת החזירים, נכתב דוח של המועצה האירופית נגד ארגון הבריאות העולמי. הארגון הואשם בהפחדה בלתי מוצדקת, בזבוז כספי ציבור, קשרים בלתי ראויים בין רופאים לחברות התרופות שהובילו לפיתוח של תרופות דמה שגרפו מיליארדים לכיסי החברות הגדולות. "זו מגפה שמעולם לא הייתה", כתב חבר הפרלמנט הבריטי פול פלין בדוח. גם בכל הקשור לטיפול באבולה ספג ארגון הבריאות העולמי ביקורת קשה, הפעם על התנהלות איטית מידי. הוועדה המנהלת, זו שבסמכותה להכריז על מצב חירום רפואי, התכנסה רק בחודש אוגוסט, שמונה חודשים אחרי המקרה הראשון וחמישה חודשים אחרי אזהרות משמעותיות מצד רופאים בחזית.

מן הצד השני, גם ארגון הבריאות תקף בחזרה. נטען שלמרות האזהרות ומסיבת עיתונאים שנערכה בחודש אפריל, המדינות השונות לא התעוררו ולא עשו מספיק. הוחלט לערוך רפורמה בכל הקשור לטיפול במצבי חירום ובמגפות בינלאומית. "זו קריאת השכמה עולמית", אמרו אז המומחים.

ארגון הבריאות העולמי כינס לאחרונה פאנל מומחים והזמין דוח חיצוני ומקצועי. בספטמבר 2019 הדוח הוגש ובו המסקנה שהעולם אינו מוכן להתפרצות של מגפה. המלצות קודמות לא יושמו או יושמו באופן גרוע, נכתב שם, "במשך זמן רב מדי אפשרנו מחזור של פאניקה והזנחה בכל הקשור למגפות. אנחנו מגבירים מאמצים כאשר האיום רציני ואז במהירות שוכחים מהכל כשהאיום פוחת". הם כותבים בפירוש על הסכנה בהתפרצות של נגיף נשימתי, קוראים למדינות, תורמים וארגוני מחקר להיערך לעבודה מואצת על חיסונים ותרופות. שלושה חודשים אחר כך פרצה הקורונה אל חיינו.

המעבדה בגליל שמפתחים בה חיסון נגד הקורונה
הנסיבות עד כה הסתדרו לטובתנו אבל לא עוד, המזל נגמר | צילום: החדשות 12

לא רק ביקורת משפיעה, גם מזל. הסארס שהכה בעולם בעוצמה פשוט נעלם, שפעת החזירים התפשטה בין מדינות עוד לפני שידענו שהיא קיימת אבל עם שיעור תמותה נמוך יחסית. גם באבולה, "אי אפשר להשתמש במונח מזל כשמדבר על נגיף שהרג אלפי אנשים", אמר רון קליין, ראש הסגל של סגן הנשיא ביידן, "אבל באבולה קרה לנו התרחיש הכי פחות גרוע בהשוואה לדברים אחרים שיכלו לקרות. לכל נשא היו תסמינים שאפשר היה לראות, החולים רותקו למיטה, ההתפרצות הכתה בשלוש מדינות קטנות יחסית שפתוחות לקבלת סיוע מהמערב. מה יקרה אם בניגוד לאבולה נראה מחלה מדבקת גם בלי תסמינים ברורים?" הוא תהה אז בקול. מזל הוא עניין של זמן - הנסיבות עד כה הסתדרו לטובתנו אבל לא עוד, המזל נגמר.

השורה התחתונה

כל מי שהקשיב, ומתברר שלא היו רבים, לא הופתע מהתפרצות הקורונה. גורם במשרד הבריאות אמר לי שגם בישראל היו המון פגישות וישיבות על התפרצות אפשרית של נגיף ממשפחת הקורונה. בישראל, אגב, מדברים על הנושא לא מעט גם בהקשרים של טרור ביולוגי. "זה לא הפתיע אותנו בתיאוריה", אמר לי הגורם, "אבל יש את התיאוריה ויש את החיים - וכל העולם הופתע מהמימדים והמהירות".

להתמודדות עם כל קטסטרופה, בטח בסדר גודל כזה, יש מחיר. לא תמיד מוכנים ולא תמיד ראוי לשלם את המחיר - אבל חשוב לדבר על זה, בטח נוכח מה שקורה כעת. במשך שנים העבירו חברות הפארמה את הפעילות למזרח הרחוק, שם הייצור זול משמעותית. הן הרוויחו, אנחנו קנינו מוצרים בזול אבל כעת נותרנו עם מחסור ותעשיות מערביות שממהרות לנסות ולייצר ציוד באיחור.

יש בעולם ניסיון ענק בהתמודדות עם מחלות מדבקות אבל עושה רושם שבכל פעם אנחנו לומדים הרבה וזוכרים מעט. פוליטיקאים משתנים, סוגיות אחרות גוברות, תקציבים מקוצצים ובזמן אמת נתפסים עם המכנסיים למטה, החלטות ופתרונות נופלים בין הכיסאות. החלטות על קיצוצים בזמן שלום עולות לנו ביוקר היום כשהמלחמה בעיצומה. 

חיילים ברחובות איטליה בזמן מגפת הקורונה
בכל פעם אנחנו לומדים הרבה וזוכרים מעט | צילום: רויטרס

"הבעיה היא שאנחנו לא נערכים להגן על עצמנו ממחלות מדבקות כמו באיומים אחרים", כתבו מחברי הספר "האויב הקטלני ביותר: המלחמה שלנו נגד נגיפים קטלניים". "האם הייתם שוקלים ללכת למלחמה ורק אז להזמין ייצור של נושאות מטוסים או כלי נשק אחרים? זה לא משנה כמה בתי חולים מערביים טובים ומתקדמים כל עוד בקבוקי התרופות ריקים".

העולם התקדם משמעותית במרוצת השנים, אנחנו לא בימי המגפה הספרדית, אבל אפשר וצריך היה להתקדם, להתייעל ולהשתכלל אפילו יותר. הקורונה כבר כאן, העולם מנסה לטפל בה כמיטב יכולתו, אבל את האזהרות של ליסה מונקו, את הסרט של פאלטרו ודיימון ואולי גם את המילים האלה שווה לגזור ולשמור לקראת המגפה הבאה.