זום זום: בואו להכיר את הציפור הכי קטנה בעולם

הקוליברי

חמישה ס"מ אורך. 1.5 גרם. 80 נפנופים בשנייה. עד 160 פעימות לב בשנייה. אלו התכונות שעושות את הקוליברי הזעיר המצוי (Mellisuga helenae) לציפור הקטנה ביותר החיה כיום על פני כדור הארץ. לא בכדי מכונה קוליברי זה "קוליברי הדבורה" - גודלו המזערי הוא כשל דבורה. מין זה אנדמי לקובה ולאיים סביבה. את שאר המינים של הקוליבריים, שמספרם כ-330, אפשר למצוא באופן טבעי רק ביבשת אמריקה, הצפונית והדרומית.

80 נפנופי כנפיים בשנייה

הקוליבריים ידועים בעולם בשל יכולת תעופה מרשימה, או יותר נכון, יכולת רפרוף כנפיים מרשימה. בזכות מבנה כנפיים ייחודי הם מסוגלים לנפנף בכנפיים בקצב של 80 נפנופים בשנייה - לעין האנושית אין יכולת ההפרדה לצפות במחזה זה ולכן צפייה בקוליבריים מרפרפים לא פעם מכבידה על העיניים והופכת את מחזה המעוף שלהם למעין כתם מטושטש. יכולת רפרוף כנפיים מרשימה שכזו לא קיימת בשום עוף אחר החי כיום על פני כדור הארץ, והיא מאפשרת לקוליברי לעוף קדימה ואחורה, למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה ואפילו לרפרף במקום כאילו הוא הליקופטר (אולי נכון יותר לומר שההליקופטר דומה לקוליברי...). רפרוף זה הדומה לזמזום זיכה את הקוליברי לשמו האנגלי Hummingbird - Hum באנגלית פירושו זמזום.

מקורו של הקוליברי מותאם להפליא ליניקת צוף ממגוון פרחים. אך לא על הצוף לבדו חי הקוליברי - גם חרקים זעירים, שהם מקור לחלבונים, משמשים מזון עבורו.

גופו הקטן דורש אנרגיה רבה לצורך קיום יום יומי, ולפיכך לבו מסוגל לפעום בקצב של כ-160 פעמיות בשנייה. קצב מהיר זה דורש את כמויות האנרגיה הרבות שאותן הוא משיג מביקור במאות פרחים ביום (עד ל-1,500 ביקורים בפרחים שונים ביום) וממגוון חרקים. קוליברי מסוגל לאכול ביום כמות מזון השווה במשקלה למשקל גופו. פעילותו הנמרצת נפסקת בשעות הלילה, ובשעות המנוחה יורד קצב פעילות הלב שלו ירידה ניכרת ולמעשה הוא נכנס למעין "תרדמת לילה" הדומה לתרדמת חורף.

סקרנים במיוחד

קן הקוליבריים בנוי בצורת קערה קטנה, ומותאם כמובן לגודלם הקטן של המקננים - קוטר של כשלושה ס"מ בלבד. גודל הביצים מגיע לגודל אפונה (כן, כן, אפונה) שעליהן דוגרת הנקבה לבד.

הציפור הכי קטנה בעולם

אחת מתכונות הקוליברי היא סקרנות רבה. לכן, בלא מעט בתי אב בכל רחבי יבשת אמריקה אפשר לראות בחצרות הבתים מתקני האכלה המבוססים על מי סוכר כדי למשוך את הקוליבריים.

בעבר נחשבו הקוליבריים לקדושים במקצת התרבויות שהיו בעמי אמריקה. לאצטקים למשל היה אל בדמותו של קוליברי. בעבר נהגו היה גם לצוד אותם למען פחלוצם או בגלל נוצותיהם היפות. פוחלצים אלה שובצו באירופה בתחילת המאה העשרים בכובעים או בבגדים של נשות המעמד הגבוה.

קן הקוליבריים בנוי בצורת קערה קטנה, ומותאם כמובן לגודלם הקטן של המקננים - קוטר של כשלושה ס"מ בלבד. גודל הביצים מגיע לגודל אפונה (כן, כן, אפונה) שעליהן דוגרת הנקבה לבד.

אחת מתכונות הקוליברי היא סקרנות רבה. לכן, בלא מעט בתי אב בכל רחבי יבשת אמריקה אפשר לראות בחצרות הבתים מתקני האכלה המבוססים על מי סוכר כדי למשוך את הקוליבריים.

בעבר נחשבו הקוליבריים לקדושים במקצת התרבויות שהיו בעמי אמריקה. לאצטקים למשל היה אל בדמותו של קוליברי. בעבר נהגו היה גם לצוד אותם למען פחלוצם או בגלל נוצותיהם היפות. פוחלצים אלה שובצו באירופה בתחילת המאה העשרים בכובעים או בבגדים של נשות המעמד הגבוה.

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין עיתון חי, נובמבר 2010

לקבלת גליון של עיתון חי במתנה לחץ כאן