איה צאלים היא אמנית ומעצבת אירועים זה יותר מ-20 שנה. עוד מילדות היא זוכרת איך עיצבה את המועדונים ואת המקלטים בבבית יצחק שבו גדלה, מושב הסמוך לביתה הנוכחי. אחרי שטעמה מתחומי אמנות שונים, החלה את דרכה המקצועית בעיצוב אירועים אצל מייקל שטרן ומהר מאוד יצאה לדרך עצמאית. צאלים הייתה חלוצה ביצירת אירועי חוץ אלטרנטיביים בישראל, וטעמה המשובח, היכולת שלה להפוך כל אירוע לחוויה ייחודית והיצירתיות הבלתי נלאית שלה הפכו אותה לאחת המובילות בענף.
לפני 17 שנה הצטרף לעשייה יוסי, בעלה, ועד לפני כשנה היה בבעלותם גם עסק להשכרת ציוד לאירועים. בדומה לחלוקת האחריות בעסק, גם בתהליך בניית ביתם הייתה צאלים אמונה על הצד היצירתי-עיצובי, ואילו יוסי בעלה היה אחראי על הצד הטכני-תפעולי.
יד ביד
את המגרש (550 מ"ר) שעליו עומד הבית (200 מ"ר בנוי) רכשו בני הזוג לפני כשמונה שנים, אך רק לפני ארבע שנים, בתהליך שארך כעשרה חודשים, בנו בו את ביתם. לשניים לקח זמן להתבשל עם התכניות, וכדי להימנע מאבק, רצתה צאלים להיות האחרונה שבונה ברחוב. לשני בני הזוג אלו נישואים שניים, שיוצרים משפחה מורחבת בת חמישה ילדים - שלושה בוגרים (22, 23 ו-24) ושני בני עשרה משותפים (13 ו-14). כולם גרים יחד בהרמוניה, עובדה שהוותה נדבך מרכזי בתכנון – בית בן קומה אחת שיאפשר מגוון אזורי בילוי והתרחשות משותפים.
צאלים בחרה באדריכל יאיר קינן לתכנון ביתה. היא התחברה אל הפרקטיות ואל הפרופורציות שלו, ואת תהליך העבודה עמו היא זוכרת כחוויה מעצימה ומהנה. היא מקפידה להחמיא גם לצוות של מנהל התיאום והפיקוח, ג'קי וייס, שכלל את אחמד, מאזיד ושמעון, וליווה את התהליך צעד אחר צעד.
משכן של אהבה
הבית הוא כאמור בן קומה אחת וכולל מטבח וסלון בחלל אחד פתוח. מימין לכניסה נמצאת יחידת ההורים, ומשמאל, במסדרון פנימי, שני חדריהם של הילדים הצעירים וחדר הרחצה והשירותים שלהם. לבית חצר היקפית, המשופעת בצמחייה ובאזורי בילוי מגוונים, ושני חדרי שינה נוספים הממוקמים במבנה נפרד בחוץ ונותנים תחושה של מגורים בצימרים.
כבר בכניסה אפשר לזהות את טביעת ידה של המעצבת – עשרות לבבות כסופים מפליז תלויים להם על קורות עץ עגולות, מעלים חיוך על פני הבאים וכמו רומזים על כך שזהו משכן של אהבה. הלבבות הללו מצטרפים לגופי תאורה מקש ומזכוכית, לאלמנטים פיסוליים שונים מחומרים טבעיים ולרהיטים מעץ גולמי, שצאלים עיצבה בעצמה ושהיא מוכרת כיום כחלק ממכלול שירותי העיצוב שהיא נותנת, בהם גם עיצוב בתים. עם לקוחותיה נמנים כאלה המבקשים ליצור אווירה מיוחדת בתוך הבית, ללכד את המשפחה ולאפשר קיום של חוויות משפחתיות משותפות במרחב הביתי.
הבית כולו (כולל חדרי שינה ורחצה) מרוצף באבן חברון "הכי פשוטה והכי פרקטית. אפשר לשאוב אותה ואפשר לשפוך עליה מים, וההרגשה כשדורכים עליה במקלחת היא כמו רחצה בחוץ", מציינת צאלים. האבן עוטפת את הבית גם מבחוץ (כמטר ועשרים מכל כיוון) ובהמשך מתחברת לדק מעץ אורן, הצבוע בגוון של ירוק-זית אפרפר. סקאלת הצבעים בחיפויים ובחומרי הבסיס בבית היא שמנת (בקירות ובחלונות) וירוק זית לגווניו.
דלת הכניסה לבית משלבת ברזל, זכוכית סבתא ועבודת אמנות דו כיוונית מזכוכית ומזהב, מעשה ידיו של האמן לואי בן כליפא. היא נפתחת אל חלל רחב ומואר שבו מתנהלת עיקר הפעילות בבית – המטבח והסלון הלא קונבנציונלי, המורכב מספה באורך ארבעה מטרים ומשולחן שתכננה צאלים משבעה מוטות עץ באורך שלושה מטרים, המונחים על בסיס מברזל עם גלגלים. פינת הישיבה הזאת, המוקפת חלונות, מכילה עד 12 אנשים ומתאימה גם לשיחה אינטימית בזוג.
כאן אוכלים, מדברים ומבלים ונמצאים בקשר עין עם החוץ ועם המטבח הרחב והמכיל, המאפשר גם הוא ישיבה נוחה סביב כיסאות בר. צאלים צוחקת ואומרת שהיא אינה צריכה להשכיר ציוד, כי מגוון הרהיטים שברשותה מאפשר לה להרכיב פינות ישיבה שונות לפי כמות האורחים. התאורה הטבעית המשתנה לאורך היום יוצרת משחק מעניין של צללים, ואור נעים ומלטף מקשה על המבקרים את היציאה מהבית.
לב הבית
אחת ההתלבטויות המרכזיות בעיצוב נגעה לחיפוי האי במטבח. מפגש גורלי עם נעל ועליה צדף מהחנות shell יעל בתל אביב הפיל את הפור, וכך חופה האי כולו באם הפנינה שיובאה מהפיליפינים. במטבח שולבו גם אריחים ייחודיים שיצר הקדר איתן גרוס ז"ל, חבר של צאלים ואמן שאת עבודתו העריכה. עבודות נוספות שלו - פסל ותמונה, שולבו בחדר השינה. כל גופי התאורה בבית, למעט הגופים הקטנים התלויים במטבח (חפצים), נרכשו בשוק הפשפשים וכל אחד שונה ומיוחד. הדיאלוג בין הרצפה הטבעית לשנדלירים האלגנטיים יוצר את הניגוד ואת האקלקטיות שצאלים אוהבת במיוחד.
את הארונות במטבח ואת ארונות השירות בחצר בנו אנשי הצוות מחברת ניצנים, שאותם מכירה צאלים מתחום עיצוב האירועים. הסלון ממוקם בקצה החלל המרכזי ומוקף בחלונות מפרופיל בלגי בגוון שמנת, המשלבים שני סוגי זכוכיות. שם גם נמצאת היציאה לחצר. עמודי עץ תומכים ומגולפים מתכתבים עם העמודים בחוץ העשויים מעץ ברוש, וכל החלל המואר נראה כמרפסת מקורה וממוסגר בקרניז היוצר תיחום אלגנטי לחלל. על התקרה הודבק טפט בגוון שמנת עם דוגמה שנרכש בגולדשטיין, ועל הרצפה ניצב לו אוסף פסלי הכבשים שצאלים אוהבת במיוחד. הכבשים כעדר מסמלות עבורה משהו ארצישראלי, שורשי.
משכן הזוגיות
סוויטת ההורים תוכננה כיחידה עצמאית, מפנקת ומכילה וגם בה יש דלת יציאה לחצר. צורתה המוארכת הכתיבה חלוקה לאזורי פעילות הממוקמים בזה אחר זה. מימין ניצבת המיטה, ומולה יורד חצי קיר גבס שעליו מותקנת הטלוויזיה. מתחת לטלוויזיה עומדת יחידת ריהוט מעץ בצבע שחור, מעין אי קטן עם מגירות ועם משטח עבודה, שבדומה לאי שבמטבח, חופה בחומר לא קונבנציונלי - בצדפים שחורים. על האי ניצב המחשב של יוסי וכן אוסף החרוזים שלה, שאותם היא שוזרת לשרשראות ומפרקת להנאתה. כך יכולים בני הזוג לשבת בצוותא, בעוד כל אחד עסוק בענייניו.
בקצה השני של החדר ממוקם המקלחון, המחופה עד התקרה בפסיפס של אבני זכוכית בשני גוונים של אפור – מטאלי ונוצץ, בלי שדלת או וילון יחצצו בינו ובין שאר החלל. לדברי צאלים, היא ובעלה אוהבים שהכול פתוח ורחב, וכך עוצבו גם חדרי הרחצה של הילדים - המקלחת מחופה באותו פסיפס זכוכית ואינה סגורה על ידי וילון או דלת.
על הקיר לצד האי שבסוויטת ההורים ניצבת שידת ספרייה רחבה שנרכשה בטורקיז האוס, ומעליה הודבקה תמונה של רנואר שהודפסה על מדבקה גדולה. על שידת הכיור ניצב אגרטל מזכוכית מורנו שהוריה של צאלים הביאו מפירנצה ובתוכו פרחי פלסטיק. השילוב בין הזכוכית היקרה לפרחי הפלסטיק מצא חן בעיניה. עוד מאפיין של חדרי הרחצה בבית הוא שאין בהם מראות. צאלים רצתה לשמר את הניקיון של אבני הזכוכית וגם אולי לשדר לבני הבית שעליהם להיות מי שהם מבפנים ולא מי שהם מבחוץ. על הדלתות של החדרים הפרטיים בתוך הבית הדפיסה צאלים תמונות פרחים שבחרה לפי האהבות של הדיירים. על כל דלת מודבקת תמונה של פרח אחר: מבחוץ הפרח מופיע בצבע, ומבפנים - בשחור-לבן.
מבלים בחוץ
חצר הבית המטופחת מזמנת עבור בני המשפחה אזורי בילוי מגוונים ומענגים: פינת ישיבה מסביב למדורה שבקיץ מוחלפת בבריכה קטנה, ערסל, פינת ישיבה זוגית מברזל ופינות ישיבה מחוץ לחדריהם של הבוגרים. צאלים לא בחרה בדשא במתכוון, אלא בכדים עם צמחים שאותם היא מטפחת ומחליפה בהתאם לעונה.
כל צמח נבחר בקפידה לפי טעמה ואפשר למצוא בכדים עצי פיטנה ולימון (לזכר אביה), אלונים ארצישראליים ובוגנוויליות. בעונת המעבר נשתלים בחצר וינקה, בשמת וצמחי תבלין כגון נענע, לואיזה ולבנדר, ובחורף - תורמוסים, כלניות, פרזיות ופקעות של צבעונים. צאלים אוהבת במיוחד פרחי חורף ארצישראליים. בחצר שתולים גם עצים ושיחים מניבים פרי דוגמת פיטנגו, שקדייה, גויאבה ותאנה.
נראה כי צאלים הצליחה לייצר בביתה שלה ובאופן קבוע את מה שהיא עושה כל כך טוב עבור אחרים למשך כמה שעות של קסם: בית שהותאם בצורה מושלמת לצרכים ולרצונות של בני הבית, והכל באווירה נעימה ומוקפדת, המזמנת חוויות משותפות המנעימות את החיים המשפחתיים.
אדריכלות: יאיר קינן עיצוב פנים: איה צאלים
סטיילינג לצילום: אירית כהן