כמה זמן מותר להשתמש במוצר לאחר שפתחנו אותו? כדי לענות על השאלה המבלבלת הזאת יצאנו לסיבוב בסופר, מצוידים במעט מאוד תובנות בעניין, בתקווה למצוא מוצרים שמצוין עליהם תאריך תוקף המתייחס למוצר פתוח.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

סיימנו את הסיבוב עם סל קניות מצומצם ביותר שכלל בין היתר מוצרים כגון חלב סויה (שעליו צוין באופן ברור "לשימוש תוך 5 ימים מתאריך הפתיחה") גבינה צהובה (שכללה כיתוב דומה) ונקניקים ארוזים מסוימים (כנ"ל).על מוצרים אחרים כגון תבלינים, שימורים ומוצרי חלב רבים, לא ראינו כל סימון של תוקף לאחר פתיחה. אז איך יודעים עד מתי להשתמש בהם? מיד תבינו.

"עדיף לא לקנות מוצרים במשקל"

"חובה לציין תאריך תוקף על גבי כל מוצר ארוז, אך אין חובה כזאת בהקשר תאריך תוקף של מוצר פתוח. כלומר - החוק אומר שצריך לרשום עד מתי הוא תקף כל עוד הוא באריזה", מסביר ד"ר יוחנן ערבות, טכנולוג מזון. במקרים בודדים ניתן למצוא מוצרים שעליהם מצוין זמן השימוש המומלץ לאחר הפתיחה: טונה למשל היא מוצר שעובר תהליך עיקור המיועד להשמדת חיידקים, ולכן כל עוד היא אינה חשופה לאוויר ועדיין בתוקף, לרוב ניתן להשתמש בה. הבעיה נוצרת כשמוצר כזה נפתח, ואז מתחיל קלקול מיקרוביאלי. במצב כזה מומלץ לצרוך אותה בתוך ימים בודדים".

אבל יש יוצאי דופן. "מוצר כמו קטשופ, למשל, מכיל בדרך כלל חומרים משמרים. לכן, בהנחה שהוא נשמר במקרר ונמצא בבקבוק לחיץ, אין בעיה להשתמש בו עד התאריך המצוין גם לאחר פתיחתו", מסייג את הדברים אילן קאשי מ"מבט בטיחות מזון".

למה זה כל כך מורכב? "אחת הבעיות העיקריות נובעת מהעובדה שהתאריך המסומן על גבי האריזה לא רלוונטי כשהמוצר לא נשמר בתנאים אידאליים. יש משפחות שנוהגות לשתות באופן ישיר ממיכל החלב המשפחתי, או להכניס פירורי לחם לתוך מוצרים כמו חומוס תעשייתי או גבינה, וחלק מאתנו נוהגים לאכול ישירות מן האריזה. כל ההרגלים האלה פוגעים בעמידותו של המוצר כיוון שהם חושפים אותו לחיידקים", מסבירה רונית דוידוביץ', טכנולוגית מזון בכירה בתעשיית המזון בארץ.

"זו הסיבה שבמטבחים מוסדיים לא נהוג להשתמש במוצרי חלב שנפתחו, משום שלא תמיד יודעים האם אכן נעשה שימוש בכל כללי ההגיינה הרצויים", מוסיף קאשי.

מה לגבי מוצר שנמכר במשקל? "ליתר בטחון, תמיד עדיף לא לקנות במשקל, בדיוק מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת מה תאריך התוקף המומלץ של אותו מוצר ומתי הוא באמת נפתח", מסביר קאשי.

ועכשיו תכלס: איך יודעים עד מתי מומלץ להשתמש במוצר פתוח? בעזרת אילן קאשי ואושר אידלמן - שף, טכנולוג מזון ותזונאי קליני - אספנו מספר דוגמאות למוצרים אהודים שנהוג להשתמש בהם מספר פעמים לאחר הפתיחה וניסינו להבין איך ועד מתי ניתן להשתמש בהם. שימו לב: ההמלצות תקפות לגבי למוצרים שנשמרים בתנאים אחסון וטיפול נכונים, שכוללים בין היתר הקפדה על קירור נדרש, ומניעת שהייה ממושכת מחוץ למקרר או מגע ידי אדם וחומרי מזון.

אידלמן מנסה לעשות לנו סדר: "באופן כללי, כשמדובר במוצרים יבשים כגון פסטה או אורז המאוחסנים בקופסה אטומה, קיימת פחות רגישות וחשש להתפתחות חיידקים. מאידך, מוצרים כמו גבינות עדיף לצרוך עד לתאריך המסומן על גבי האריזה".

עוד ב-mako בריאות
>> זה המחיר שהגוף שלכם משלם על עבודה בלילה
>> ממלאים מחדש בקבוקי מים? תפסיקו עם זה מיד
>> חוקרים גילו משהו מדהים על שוקולד

ממוצרי חלב ועד מיונז: כך תדעו עד מתי ניתן להשתמש במוצר פתוח

גבינות: בהתאם למצוין על גבי האריזה. באופן כללי, גבינות שמנות נשמרות יותר כיוון שסביבה שומנית מקשה על החיידקים להתפתח בקצב מהיר.

תבלינים: כדי להימנע מהתפתחות חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות), מומלץ לאחסן את התבלינים במקפיא ולהשתמש בהם בהתאם לתוקף. כמו כן, כאמור - לא מומלץ לרכוש מוצר ללא אריזה וחשוב לדעת מי היצרן, למקרה של תקלה או בעיה במוצר.

טחינה גולמית: באופן כללי, טחינה היא מוצר מאוד סטרילי כשהיא יוצאת מהמפעל. אם מקפידים על תנאי ההגיינה המתאימים, היא עשויה להחזיק עד לתאריך המצוין על גבי האריזה. עם זאת, מאחר שמדובר במוצר עשיר בחומצות שומן שמתחמצנות בקלות, עדיף לשמור אותו במקרר ולמנוע את חשיפתו לאור.

חמוצים: לא מומלץ להשתמש בחמוצים מעבר ל-5 ימים, בעיקר מחשש לפגיעה בטעם ובאיכות המוצר.

טונה ודגים משומרים: עד יומיים מתאריך הפתיחה, בהנחה שהמוצר נשמר במקרר.

מיונז ביתי
ומה לגבי מיונז? לרוב ניתן להשתמש בהתאם לתאריך המצוין | צילום: Shutterstock

מוצרי ואקום: ניוקי או פסטה מצוננת למשל מומלץ לפתוח סמוך למועד השימוש, ולא להשתמש מעבר ל-48 שעות, משום שמדובר בפחמימה שעברה בישול במים. לחיידקים קל יותר להתפתח בסביבה לחה ורוויה בסוכרים זמינים שמקורם בפחמימה.

קטשופ, מיונז וחרדל: באופן כללי רצוי לרכוש מוצר לחיץ, המונע את הצורך בפתיחתו המלאה ובחשיפתו לחיידקים. במקרה כזה, ומאחר שלרוב מדובר במוצרים המכילים חומרים משמרים ומעכבי התפתחות פטריות ועובשים, בדר כלל ניתן להשתמש בהם בהתאם לתאריך המצוין.

קטניות משומרות: עד 48 שעות מתאריך הפתיחה. אחסון מומלץ: במקרר.

טופו: בניגוד לסברה הרווחת, מדובר במוצר שנוטה להתקלקל מהר יחסית לאחר הפתיחה, כיוון שהוא מכיל נוזלים, המהווים מצע נוח להתפתחות חיידקים. לכן, לאחר הפתיחה מומלץ לשמור אותו בקירור ולהשתמש בתוך יומיים עד שלושה.

פסטה ושאר מוצרים יבשים: מוצרים יבשים כמו פסטה, ביסקוויטים ואורז, מומלץ לצרוך בהתאם לתנאי אחסון במשך מספר שבועות, בקופסה אטומה ונקייה.

רסק עגבניות: באופן כללי מדובר במוצר שעדיף לקנות בשפופרת הניתנת לאטימה באמצעות פקק. במקרה כזה ניתן להשתמש בו במשך מספר שבועות מתאריך הפתיחה. כשמדובר במוצר ללא אטימה, עדיף לא להחזיקו במקרר מעבר ליומיים. והנה טריק קטן בחסות אידלמן: "כשאני משתמש בקופסה קטנה של רסק עגבניות ומעוניין להאריך לה את חיי המדף במקרר, אני מפזר מעט שמן מעל השכבה העליונה של הרסק. השמן מסייע לשמור על המוצר ומגן עליו טוב יותר מפני חדירת חיידקים".

אילן קאשי מוסיף: "בכל מקרה, תמיד כדאי לסמוך על החושים. גם אם המוצר בתוקף או נשמר בתנאים אידאליים בהמשך להמלצות שצוינו, לא מומלץ לצרוך אותו כשהוא לא מריח טוב או אם הוא שינה את צבעו או את טעמו. אם יש ספק לגבי טריות המזון, אז אין ספק - צריך להשליכו לפח".

המוצר עבר את התוקף? לא בטוח שכדאי למהר לזרוק אותו

אז הגענו למסקנה שלפעמים עדיף לזרוק מוצר גם אם הוא עדיין בתוקף, אבל עדיין נשאלת השאלה: האם אפשר להשתמש בו גם לאחר פקיעת התאריך המצוין? "כאמור, מוצרים יבשים כגון פסטה פחות רגישים ואין בעיה להשתמש בהם גם כשהתוקף פג. מצד שני, לא הייתי ממליץ על כך כשמדובר במוצרים לחים כגון מוצרי חלב", מסביר קאשי.

אידלמן מוסיף: "אם מחליטים להשתמש במוצר יבש לאחר שפג תוקפו, מומלץ לבחון האם האריזה אטומה ושלמה, כיוון שגם בחור הקטן ביותר עלול לחדור עש למשל ולגרום לקלקול המוצר".

והמסקנות לשיפור? "אני חושב שהגיע הזמן לחדד את ההנחיות בעניין, ושכל יצרן יהיה מחויב לציון תאריך השימוש המומלץ, גם לאחר שנעשה שימוש ראשוני במוצר", מציע ד"ר ערבות, וייתכן שהוא מתפרץ לדלת פתוחה – או לפחות פתוחה למחצה: ממשרד הבריאות נמסר לנו כי "תקן ישראלי 1145, 'סימון מזון ארוז מראש', קובע את הדרישות לסימון מוצרי מזון, כולל דרישה לסימון תאריך תפוגה. בתקן אין דרישה פרטנית לסימון תאריך נוסף לאחר פתיחת המוצר. כמו כן לא קיימת דרישה כזו גם בתקינה הבינלאומית לסימון מזון. תקן ישראלי 1145 מצוי כעת בשלבי רביזיה במכון התקנים הישראלי, לאחר קבלת הערות מן הציבור, והערות מסוג זה יידונו בוועדה".