"מחלות לב נחשבות היום מפחידות פחות ממחלת הסרטן. אולי זו התקשורת שגורמת לנו לפחד מסרטן באופן אחר מכפי שאנחנו מפחדים ממחלות לב, אולי נדמה לנו שמחלות לב לגמרי תלויות בנו, ואולי אנחנו רואים את הטכנולוגיות היפות שהתפתחו בתחום וחושבים שהן נותנות מענה מושלם לבעיה - אבל זו טעות. אסור לנו להניח שמחלות הלב הן עניין פתור", אומר ד"ר אנתוני (טוני) מוסלין, ראש תחום קרדיולוגיה במחלקת המו"פ של ענקית הפארמה סאנופי, בריאיון מיוחד ל"גלובס".

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

מוסלין, שהיה רופא וחוקר מוביל בתחום מחלות הלב, ישתתף בכנס IATI-Biomed 2016, שייערך ב-24-26 במאי בישראל, ויוביל את המושב העוסק בקרדיולוגיה ומחלות מטבוליות.

"החטיבה שלנו בסאנופי עוסקת במו"פ בתחום הקרדיולוגי משלב המחקר הראשוני ועד הניסויים הקליניים הראשוניים, והפעילות המלהיבה ביותר שלנו היום היא בשני מישורים: הורדת כולסטרול וטיפול באי-ספיקת לב, מהסיבות המובילות לאשפוזים בבתי חולים בעולם המערבי", הוא אומר. לדבריו, אכן הייתה התקדמות אדירה בחמישים השנים האחרונות, אך מחלות לב הן עדיין גורם נפוץ מאוד לנכות ולמוות, והתסמינים של המחלות הללו אינם קלים: "כשסובלים מאי-ספיקת לב אי-אפשר לזוז, אי-אפשר לישון, אי-אפשר להתקלח לבד. איכות החיים ירודה מאוד".

המלחמה בכולסטרול

באחרונה השיקה סאנופי את Praluent, תרופה ביולוגית מסוג נוגדן שמפחית כולסטרול, הנחשבת בשורה גדולה בתחום. כעת היא נמצאת בתהליכי אישור בישראל ותוגש לסל הבריאות הקרוב. האם היא תחליף את הסטטינים השנויים במחלוקת? לא כל כך מהר.

"התרופה יעילה מאוד, אולם כיוון שהיא חדשה בשוק, ולא נאספה עליה אותה כמות מידע כמו על התרופות הוותיקות בשוק, הסטטינים, נראה שבשלב הראשון היא תיועד למטופלים שהכולסטרול שלהם אינו יורד מספיק לאחר שימוש בסטטינים או לאנשים עם סיכון מוגבר (למשל, היסטוריה משפחתית של מחלות לב). במקרה כזה המוצר שלנו יחליף את הסטטין או יינתן בשילוב איתו", אומר מוסלין.

הסטטינים (ליפיטור, קרסטור, זוקור וכדומה), המהווים את הקו הראשון לטיפול ברמות כולסטרול גבוה, נמצאים במוקד דיון סוער. יש הטוענים שנהוג רישום יתר שלהם בלי להביא בחשבון את תופעות הלוואי.

"עבור רוב המטופלים הסטטינים הם יעילים ובטוחים ומורידים את הסיכון למחלות לב. כן, עבור אנשים מסוימים יש בתרופה זו סיכון לתופעות לוואי, הפיכות בדרך כלל, ובעיקר כאבי שרירים וחולשת שרירים. השכיחות של התופעה הזאת אינה לגמרי מוסכמת על כל הגורמים העוסקים בעניין, בעיקר לאור העובדה שתלונה על כאבי שרירים וחולשת שרירים היא שכיחה יחסית. היו כמה אזכורים בספרות של תופעות לוואי אפשריות נוספות, כמו סוכרת, אבל לא הצליחו להוכיח את זה.

"כרופא, כמובן אמליץ קודם כול על שינוי סגנון חיים, אבל השאלה היא עד כמה גבוהה רמת ה-LDL ומהי ההיסטוריה המשפחתית. מצב שבו מתקיימים שני גורמי הסיכון האלה יחד מחייב לדעתי טיפול תרופתי. בסופו של יום, האמון של אנשים בסטטינים תלוי באמון שלהם ברופא המטפל שלהם".

לב
אחד האתגרים היום בתחום מחלות הלב הוא האבחון שלו | צילום: Liya Graphics, Shutterstock

עוד ב-mako בריאות:
>> מקרה או גנטיקה: מה הסיכוי שיצאו לכם תאומים?
>> לחוצים? הנה 8 דרכים להשתחרר ב-5 דקות
>> ללא מרשם: התופעה המוזרה שתגרום לכם התרופה הפשוטה הזאת

מתנגדי הסטטינים טוענים שניתן להגיע להישגים דומים בשימוש בתוספי מזון, למשל.

"רוב התוספים לא נבחנו בניסויים קליניים. אני חושב שממליצים על סיבים תזונתיים, למשל ממקור של שיבולת שועל. הרזיה היא מאוד חשובה, בעיקר לאור העובדה שרוב האוכלוסיה שמעל גיל 25 היא במשקל עודף. נסו לעשות מה שאתם יכולים במשך תקופה - אם הכולסטרול ירד, לא יכריחו אתכם לקחת תרופה. אם לא ירד מספיק, אני בכל זאת ממליץ".

מה נמצא בצנרת המחקר והפיתוח בתחום של הורדת הכולסטרול?

"אני מאמין שבשילוב של המוצר החדש שלנו והסטטינים, רוב המטופלים יקבלו מענה, אולם מעבר לכולסטרול יש שומנים אחרים בדם שהם גורמי סיכון במחלת לב, ולכך דרושות תרופות אחרות. להפחתת טריגליצרידים בדם כבר קיימות היום תרופות, אבל הן לא מספיק יעילות, ויש צורך בתרופות טובות יותר. במקרה הזה, אגב, כן נעשו ניסויים בתוספי תזונה וספציפית בשמן דגים".

אחת הגישות למחקר של טרשת עורקים טוענת כי מדובר במחלה דלקתית, ולכן הטיפול צריך להיות אנטי-דלקתי.

"המשמעות של הדלקת במחלות לב עדיין לא לגמרי מובנת, אם כי ככל הנראה יש לה תפקיד. יש עניין אקדמי רב בתחום הזה, אבל עדיין לא ברור איזה סוג של תרופות יוכל לעזור. אני מעריך שזה יהיה תחום מחקר חשוב ב-5-10 השנים הקרובות".

יש מי שממליצים למי שנמצאים בקבוצת הסיכון לטרשת עורקים, ליטול אספירין. מהי עמדתך בנושא הזה?

"אספירין פועל בעיקר כמדלל דם. במינונים קטנים, בעיקר בגברים מבוגרים, הוא אכן מפחית את הסיכון לשבץ ולהתקפי לב, אך מעלה את הסיכון לפגיעה בדרכי העיכול. לכן הוא לא מיועד לכולם ובוודאי לא הייתי ממליץ לאנשים ליטול אותו על דעת עצמם, אלא להיוועץ ברופא שישקלל את המשתנים האישיים המשפיעים על הסיכון/סיכוי. אני, למשל, אלרגי לאספירין, כך שזו בכלל לא דילמה עבורי".

אבחון ביתי? עדיין לא

אחד האתגרים היום בתחום מחלות הלב הוא האבחון שלו. EKG אינו נחשב מדויק מספיק, ולעתים אנשים לוקים בהתקף לב אף שבדיקת ה-EKG שלהם תקינה. מנגד, יש המגיעים למיון באופן תכוף בגלל הפרעות נשימה או התקפי פאניקה שהם מזהים בטעות כהתקף לב, והם משוועים לבדיקה ביתית. אבל מוסלין אינו איש בשורות בעניין הזה. "עדיין אין לנו היום יכולת לנבא התקפי לב, אלא רק להצביע על סיכון", הוא אומר. 

"מי שנמצא בסיכון גבוה כנראה יחלה, אבל לא ברור אם בעוד שבוע או בעוד עשור. מי שנמצא בסיכון יכול להצטייד בחיישנים לבישים, כדי לזהות את ההתקף כמה שיותר מוקדם בעת התרחשותו. המכשירים הלבישים הביתיים אינם מושלמים כיום, אבל הם משתפרים. עדיין קשה מאוד לומר שמתרחש התקף לב בלי לבצע גם בדיקת דם, שמזהה אנזימים מסוימים המופיעים בעת התקף.

"באשר לבדיקה ביתית, אני כרגע לא בעד. לא הייתי רוצה שאנשים שחוששים שיש להם התקף לב יתעכבו בבית עד שיבצעו את הבדיקה. בעיניי זה בסדר שתלכו למיון כמה פעמים שאתם צריכים רק בשביל האפשרות שתתפסו בזמן את התקף הלב האמיתי".

>> 11 סיבות שאתם כל הזמן רעבים