קרה לכם שהתעוררתם באמצע הלילה במיטה כשכל החדר מסתובב? אז חוויתם סחרחורת. מכירים מישהו שסובל מסחרחורות? רוב הסיכויים שכן. לפי מחקרים, בכל רגע נתון כ-5 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מסחרחורות - כ-400 אלף אנשים בישראל. סחרחורת יכולה להופיע בכל גיל, וחדשות רעות, נשים – אצלכן הרבה יותר. וזו רק חצי צרה – פעמים רבות מתלווים לסחרחורת גם בחילות, הקאות, כאבי ראש, חוסר שיווי משקל ועייפות. מעבר לכך שמדובר בחוויה נוראית של אובדן שליטה גופנית, סחרחורות גורמות לנו לאבד ימי עבודה, לבטל חופשות ולבלות בבדיקות רפואיות אינסופיות – הרבה פעמים בחדר המיון.

> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

אבל מה זו בכלל סחרחורת?

ובכן, סחרחורת (באנגלית Dizziness) היא הגדרה כללית שמשתמשים בה כדי לתאר תחושות שונות. כל תחושה כזו יכולה לנבוע מסיבות שונות, ולכן חשוב להכיר את ההבדלים בין סוגי הסחרחורות:

סחרחורת סיבובית – ורטיגו (Vertigo); תחושה של סיבוב עצמי או סיבוב של הסביבה, בלי שבאמת קיימת תנועה. זה קצת כמו להרגיש שמסתובבים בקרוסלה בלי שבאמת עושים את זה.

שיוט, ציפה נדנוד או ריחוף – תחושה כאילו עומדים על אונייה והגוף מתנדנד מצד לצד או לפנים ולאחור; התחושה יכולה להיות חלשה או חזקה, מתמשכת או רגעית, והיא תחושה פנימית בעיקרה.

חוסר יציבות או חוסר שיווי משקל – תחושה של נפילה קרובה, או אובדן שיווי משקל המצריכים זהירות רבה ושימוש בקירות, רהיטים, אביזרי עזר להליכה או אנשים אחרים כדי לא ליפול.

טשטוש מבט – בשפה רפואית אוסילופסיה (Oscillopsia), תחושה של חוסר מיקוד בזמן שמזיזים את הראש. מקשה לקרוא שלטים, ספרים או מסך של מחשב או טלפון.

קרוסלה (צילום: filip-mroz-unsplash)
לרוב זו אשמת האוזן התיכונה | צילום: filip-mroz-unsplash

הסיבות לסחרחורת

סחרחורת יכולה להופיע כתוצאה מסיבות רבות, וכן – חלקן גם מסוכנות. אבל שימו לב לחדשות הטובות – רוב הגורמים לסחרחורות אינם מסוכנים ובהחלט ניתנים לטיפול, אפילו ביעילות.

הסיבות הנפוצות ביותר לסחרחורות הן בעיות באוזן הפנימית – ובהן נתמקד כאן. האוזן הפנימית היא איבר קטן הממוקם בשני צדי עצם הגולגולת, החשוב מאד לאוריינטציה שלנו בעולם. יש בו חיישנים שאומרים לנו מתי, באיזו מהירות ולאן אנחנו זזים, וגורמים לעיניים לשמור על מיקוד המבט שלנו ולשרירי היציבה לשמור על שיווי המשקל שלנו. מערכת זו נקראת המערכת הווסטיבולרית.

בעיה ידועה במערכת הווסטיבולרית נקראת BPPV: Benign paroxysmal positional vertigo – מצב שבו קריסטלים קטנים נכנסים לחיישנים ומשבשים אותם. זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לסחרחורת מסוג ורטיגו, שנמשכת בדרך כלל כמה שניות עד דקה, ומופיעה רק לאחר תנועה מסוימת של הראש או הגוף. למרות שהוורטיגו מאד לא נעים ומפחיד, באמצעות טיפול מתאים הוא חולף כמעט מיד, ולכן כדאי לפנות לטיפול ולא לבזבז זמן יקר.

דלקת באוזן הפנימית – מווירוס או חיידק – יכולה לגרום לוורטיגו חזק וקבוע שנמשך יום עד שלושה ימים, משולב עם הפרעות שיווי משקל, טשטוש מבט ובחילות והקאות. לפעמים תופיע גם ירידת שמיעה. לאחר כמה ימים הוורטיגו נעלם ושיווי המשקל משתפר בהדרגה, אך החזרה לתפקוד מלא אורכת בין שישה לשמונה שבועות. טיפול מתאים מקצר את זמן ההחלמה משמעותית. זה חשוב אם יש לנו חופשה באופק שאנחנו לא רוצים לוותר עליה.

מחלת מנייר (Meniere's disease) היא מחלה התקפית שפוגעת באוזן הפנימית בצד אחד לרוב וגורמת להתקף של צפצופים באוזן, ירידת שמיעה וורטיגו, הנמשכים בין כמה דקות לכמה שעות. זמן ההתאוששות מהתקף כזה הינו קצר. הטיפול במחלה זו בעיקר תרופתי, ומשלב שינויים בתזונה. הבעיה מאובחנת בדרך כלל לאחר שהתרחשו כמה התקפים כאלה, אצל בעל מקצוע מתאים.

גידול שפיר באוזן הפנימית (Acoustic Neuroma) יכול לגרום להפרעת שיווי משקל הדרגתית, ירידת שמיעה ולעתים להתקפים קצרים של ורטיגו. זהו גידול שגדל באטיות ואינו מסוכן. זיהוי שלו, בין היתר על ידי בדיקת שמיעה, מאפשר מעקב יעיל ובמקרה הצורך ניתוח לא מסובך להסרתו. זו אינה בעיה נפוצה. את שיווי המשקל ניתן לשפר על ידי תרגול מותאם אישית.

PPPD: Persistent postural perceptual dizziness היא תחושת שיוט הנמשכת מעל לשלושה חודשים בעיקר בעמידה והליכה, שמשתנה במשך היממה ומחמירה לאחר תנועה עצמית או חשיפה לסביבה עמוסה (כמו נסיעה ברכבת, צפייה בסרט קולנוע, הליכה בקניון או בסופרמרקט). ההפרעה נפוצה, ונגרמת מסיבות שונות - בעיות באוזן הפנימית, מתח נפשי רב, נסיעה מטלטלת או טיפול תרופתי כלשהו. הטיפול משלב תרופות שונות עם חשיפה הדרגתית לתנועה עצמית ולסביבה עמוסה, ויכול להימשך חודשים רבים עד להחלמה.

עוד ב-mako בריאות:

>> מצמצמים בפחמימות? 8 טעויות שאתם עושים
>> הטריק הפשוט שיעלים לך את הצלוליט
>> מרפדים את האסלה? כדאי שתקראו את זה קודם

ממה בכל זאת להיזהר?

אם אתם חווים סחרחורת פתאומית עם הפרעות שיווי משקל רציניות ביותר, ועם סימנים נוירולוגיים נוספים כמו ראייה כפולה, אובדן תחושה, כוח שריר או יכולת דיבור – גשו לביה"ח; קיים סיכון שאתם עוברים אירוע מוחי או התקף טרשת נפוצה.

אם אתם חווים התקפים של אובדן הכרה, "שחור בעיניים" או נפילה – ייתכן שיש לכם הפרעות לבביות או הפרעות כלי דם – גשו להיבדק אצל רופא. כאבים בכתף שמאל או בלסת בנוסף יחזקו אפשרות זו.

אם מופיעה ירידת שמיעה יחד עם הסחרחורת – פנו מיד לביה"ח, קיים סיכון לפגיעה רצינית באוזן.

סחרחורת וחרדה (צילום: Shutterstock)
יש מה לעשות | צילום: Shutterstock

מי מאבחן את הסחרחורת?

התשובה היא – בדרך כלל לא אתם. הרופאים המומחים להפרעות באוזן הפנימית נקראים אוטונוירולוגים. החיסרון – אין הרבה כאלה. היתרון – כשתגיעו אליהם, תבינו שהם ממש מומחים לעניין. אבל גם רופא אף-אוזן-גרון מן המניין מסוגל לאבחן את ההפרעות הנפוצות באוזן הפנימית. לעיתים יפנו אתכם לבדיקות שונות עם שמות מוזרים (כמו ENG, VHIT או VEMP) כדי לקבל אבחנה המדויקת, אבל בדרך כלל יהיה מספיק לבדוק לכם את העיניים ואת שיווי המשקל ולהקשיב לתלונות שלכם כדי לדעת מה הבעיה. הרבה פעמים אפשר לרשום תרופות שעוזרות להפחית את תחושת הסחרחורת (סטונרון או בטאהיסטין), ובמצבים מסוימים זה אף הכרחי – בהתקף מנייר או וירוס באוזן. תרופות אלה לרוב אינן פותרות את הבעיה, אלא רק מקלות. לטיפול תרופתי ערך מוסף כאשר יש רמת חרדה גבוהה או מיגרנות במקביל לסחרחורת.

>> כששומעים יותר מדי: הפרעות שמיעה

איך אפשר לצאת מזה?

רופאים לרוב יפנו אתכם לטיפול שנקרא "פיזיותרפיה וסטיבולרית". מדובר בפיזיותרפיסטים המתמחים בטיפול בסחרחורות מסוגים של ורטיגו, שיוט והפרעות שיווי משקל. הטיפול הנפוץ ביותר הינו טיפול בוורטיגו כתוצאה מ-BPPV, הכולל מספר קטן של תנועות ראש לא מכאיבות, שבסופן הסחרחורת פשוט נעלמת. תשאלו אנשים מסביב – סביר להניח שאתם מכירים מישהו או מישהי שעברו טיפול כזה והופתעו מהתוצאה המהירה. להפרעות של שיוט, שיווי משקל וטשטוש מבט מתאימים תרגילים אישיים להפחתת רגישות לתנועה ולשיפור שיווי המשקל. טיפול זה כרוך לרוב בהרבה תרגול ביתי – אבל זה שווה את זה, כי ההחלמה אכן מגיעה.

טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית ((CBT נמצא יעיל גם כן בהפחתת סחרחורת ממקור חרדתי או תחושת שיוט בשלב מוקדם שלה,, ושיטות יעילות נוספות קשורות לטכניקות של הירגעות (מדיטציה, צ'י גונג ודמיון מודרך). גם לשיטות טיפול אלטרנטיביות יכול להיות תפקיד בהקלת תסמינים או בהתאמת תזונה לסחרחורות הנובעות ממיגרנות ומצבי חרדה.

הסיכוי לחוות סחרחורת אכן גבוה, אך הטיפול לרובן הינו יעיל וזמין – רק חפשו אנשי מקצוע מתאימים הקרובים למקום מגוריכם והחזירו את האיזון לחיים. 

* מוש אהרוני הוא פיזיותרפיסט מוסמך, מנהל מרפאה לאבחון וטיפול בסחרחורות והפרעות שיווי משקל, מכשיר מטפלים בתחום הסחרחורות וחבר בהנהלת העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל.