אם פעם היה קשה לנו לדעת על חייהם הפרטיים של מפורסמים, בעידן הרשתות החברתיות הכל חשוף יותר וגלוי יותר מתמיד, העליות, המורדות וגם הקשיים הנפשיים. כיום כוכבים גלויים יותר עם המעריצים שלהם ורבים מהם נרתמו למאבק בסטיגמה שיש על מתמודדי נפש. סלבס כמו ליידי גאגא, סלינה גומז ודמי לובאטו מדברים היום יותר מתמיד בפתיחות על בעיות נפשיות שהם התמודדו איתן בעבר או מתמודדים איתן גם היום. לאחרונה עלה לכותרות שמו של הראפר קניה ווסט, בשל מה שדווח כמשבר נפשי שהוא ככל הנראה גם תוצאה של התמודדותו מזה שנים בהפרעה דו-קוטבית, או מאניה דפרסיה. גם קארי פישר ("הנסיכה ליאה") סבלה ממאניה דפרסיה וסיפרה על כך בראיונות רבים. אז מהי הפרעה דו-קוטבית?
״מחלת מצב רוח״ מתאפיינת בכך שללוקה בה יש תנודתיות גדולה במנעד של מצב הרוח שלו: בעוד שלרוב האנשים יש אמפליטודה של מצבי רוח בין עצוב לשמח (ורוב הזמן הם לא שמחים ולא עצובים) - לאנשים עם מחלה אפקטיבית ביפולארית (דו-קוטביות - זה השם המקובל כיום להפרעה זו) יש מצבים של שמחה-ללא-גבול, או דיכאון תהומי עד כדי אובדנות.
נעשה שימוש בדימוי: האדם הרגיל נוסע באוטוסטרדת חייו שבה יש נתיב נסיעה, מצידה השמאלי נתיב האצה/עקיפה ומצידה הימני שוליים בהם יכול לעצור ולמשל להחליף גלגל. האדם הסובל ממאניה דפרסיה נוסע בכביש חד-מסלולי ללא שוליים: כל ניסיון ״לצאת לעקיפה״ יסתיים בהתנגשות ברכב המגיע ממול במהירות גבוהה (מאניה), וכל ניסיון לעצור בשוליים יסתיים בהתדרדרות לתהום (דיכאון).
>> שאלון: חושבים שהרגלי ההיגיינה שלכם בריאים?
>> האימון הזה לא עוזר לכם, למה אתם עושים אותו?
>> מחקר: ניתוחים קיסריים ישנו את אבולוציית האדם
סוגי מאניה דפרסיה
יש אנשים הלוקים במאניה דפרסיה, ויש הלוקים רק ב״חצי״ ממנה - דהיינו רק בדפרסיה (מחלה יוניפולארית, חד קוטבית). בהגדרה - אם האפיזודה הראשונה היא מאניה - זו מאניה דפרסיה. אם האפיזודה הראשונה היא דיכאון - זו דפרסיה ועד שלא תופיע אפיזודה מאנית זה לא יאובחן כמאניה דפרסיה.
להפרעה הזו עוצמות ביטוי שונות- (מצב רוח מרומם מהתקין אך לא בעוצמה של מאניה יקרא היפומאניה; מצב רוח ירוד מהתקין אך לא בעוצמה של דיכאון יקרא דיסתימיה - ובהתאם - יש אנשים הסובלים מדרגות שונות של ביטויי מחלת הנפש הזו. בכל מקרה, מאניה דפרסיה היא מחלה פסיכוטית בהגדרה - לא בהכרח לכל חולה יש גם פסיכוזה, אך pure mania היא נדירה, ואילו דיכאון פסיכוטי זו דרגת חומרה קשה של הדיכאון.
האבחון והטיפול
האבחון הוא קליני, והטיפול הוא תמיד תרופתי, בליווי פסיכותרפיה.
״מייצבי מצב רוח״ הם טיפול הבחירה במאניה דפרסיה (ליתיום מוכר מאז שנת 1949 כתרופת הבחירה היעילה ביותר - בעשורים האחרונים הצטרפו לכך גם חלק מנוגדי האפילפסיה ובשנים האחרונות גם מעט נוירולפטיקות מהדור החדש), ובמקרה של אפיזודה דיכאונית אצל חולה ביפולארי אין לטפל בנוגד דיכאון ללא מייצב (switch into mania) ויש וויכוח גדול האם לטפל בכלל בנוגד דיכאון במצב כזה.
חשוב לזכור שתפקיד המייצב הוא למנוע יציאה מאיזון. בדימוי הכביש, לצורך העניין, התרופה היא מעין ״מעקה בטיחות״ (guard rail) משני צידי נתיב הנסיעה בכביש הצר של חיי החולה, המונע אותו מלעבור לנתיב הנגדי או ליפול לתהום. הניסיון מלמד שיש להתמיד בנטילת התרופות ללא הגבלת זמן, שכן הפסקת הטיפול בליתיום למשל, תגרום בשכיחות גבוהה לכך שאם יחודש בהמשך עקב אפיזודה מאנית חוזרת, יש אפשרות שהוא כבר לא יעבוד.
דיכאון חמור (דיכאון בכלל ופסיכוטי בפרט) ומאניה מטופלים גם בנזעי חשמל (ECT) אשר בשונה מהמקובל במרבית מדינות המערב, בישראל יש הגבלות מיוחדות על טיפול מאוד יעיל זה (למרות שתופעות הלוואי שלו פחותות לעיתים מאלו של טיפולים תרופתיים ויעילותו גדולה יותר), ובשנים האחרונות דיכאון מטופל גם בטכניקות של גרייה מגנטית למוח ( TMS - rTMS; dTMS).
הכותב הוא מנהל המערך הפסיכיאטרי, המרכז הרפואי איכילוב