נהריה היא עיר של פוטנציאל. הקרבה לים ורצועת החוף המרשימה ביופייה הופכות אותה לאטרקטיבית במיוחד לתיירות ולמגורים, ומצד שני - היא מספיק גדולה בשביל להיות מוקד שוקק חיים עם תחנת רכבת, מרכזים מסחריים וכל מה שצריך. ובכל זאת, בתחום האוכל נהריה קצת תקועה בעבר. אם תשאלו אנשים מה אוכלים כאן, סביר להניח שהתשובה שלהם תהיה שניצל במסעדת פינגווין (שאגב נסגרה סופית לפני כשנה).
אפילו למקומות קטנטנים יחסית וקרובים לנהריה יש הרבה יותר מה להציע - ע"ע קיבוץ לוחמי הגטאות, שהפך לאחרונה למוקד קולינרי שוקק עם מסעדות כמו מרקטו וקורון פטיסרי החדשות, לצד קולומבו ונוקי הוותיקות יותר; או לימן ושבי ציון עם נקודות חן אטרקטיביות כמו ביסטרו מיכאל המוערכת, מאפיית לחם טנא ומועדון ארוחת הבוקר.
בתוך השקט היחסי הזה נפתחה לפני כשנה מסעדת מזה (MEZE) - מסעדה יוונית בלב שכונת מגורים בנהריה, כמה פסיעות מהים, המופעלת על ידי זוג אחים בשם עדי ועופרי שוורץ שעבדו בעבר בביסטרו מיכאל והחליטו לחזור לעיר שבה גדלו ולפתוח מקום משלהם. כשחושבים על השילוב של נהריה ואוכל יווני באמת קשה להבין למה לא עשו את זה הרבה קודם, שהרי הים והאווירה פה מתאימים כמו כפפה לאוכל היווני הפופולרי. אבל לפחות עכשיו - זה סוף סוף קרה.
תשוקה לכל צלחת
מזה היא מסעדה צנועה למראה, עם מטבח פתוח, כמה מקומות על הבר הצופה אליו, כמה שולחנות בחלל הפנימי ורחבה חיצונית שחלקה סגור וחלקה פתוח, שרצוי לשבת בה בעיקר בשעות הערב, בשעות שבהן הבריזה השפויה מהים מגיעה. ניכר שהאחים, ששניהם היו במטבח ביום שהגענו, הם אנשי עבודה שאכפת להם מכל מנה שהם מוציאים. שנה אחרי פתיחה של מסעדה לעבוד בכזאת מסירות, ומתוך תשוקה ניכרת לכל צלחת, זה ממש לא מובן מאליו.
התפריט במזה כולל שפע אופציות לחובבי דגים, בשר או מנות ירקות, ומורכב בעיקר ממנות יווניות שמוכרות לישראלים, אבל ישנן גם כמה יציאות מקוריות יותר. מנות רבות בו מתבססות על הקמאדו - גריל ומעשנה מבוססי פחמים שנמצאים ממש בלב המסעדה. מצד אחד, הקמאדו גורם לכך שחם כאן בכל רגע נתון, חום שמיזוג אוויר אינו יכול לו. מצד שני, המנות שיוצאות ממנו כל כך טעימות ומועשרות ברובדי טעם, שזה שווה את זה.
פתחנו את הארוחה בשיפוד פטריות אויסטר בחמאה חומה עם שום, פטרוזיליה ואורגנו (52 שקלים). השיפוד עלה על גריל הקמאדו שהפך את הפטריות לעסיסיות במיוחד ומפוצצות אומאמי. לכך הוסיפה החמאה החומה עוד הקפצה של טעמים ומרקם קרמי. זה היה שיפוד כה טעים, שהרהרנו ברצינות במחשבה להזמין ממנו מנה נוספת; בסופו של דבר הסתפקנו בניגוב של הרוטב המצוין עם לחם הפרנה שמוגש במקום כ"מנת לחם". הערה קטנה בעניין הפרנה: אם לדבר גלויות, נראה שהאוכל פה היה מרוויח מהחלפת הפחמימה למשהו הולם ואותנטי יותר; פיתה יוונית, לחם יוגורט, לחם כפרי בסגנון יווני - הכל יעבוד נכון יותר. דווקא הפרנה השומנית יחסית, למרות החן שבה, לא נראית כפתרון ההולם ביותר.
לצד הפרנה (24 שקלים) הוגשו יופי של טחינה, מחמרת פלפלים טובה וחריפה מעט עם גבינת עיזים קשה וכמה זיתים שחורים, שהנעימו את הזמן עד להגעה של המשך המנות: מנת כרישה צלויה עם ויניגרט של קשיו מותסס, גבינת צאן ועלי ריג'לה וזרוע (56 שקלים) תמנון בפחמים על סקורדליה עם סלסת עשבי תבלין (72 שקלים). הכרישה בושלה ארוכות בטרם עלתה כשהיא פתוחה על הגריל לצלייה, מה שהותיר את החלק החיצוני שלה צלוי מאוד ואת הלב הפנימי רך ומתמוסס. בכך היא הדגימה כמה ורסטיליות יכולות להיות מנות גריל, וגם כמה נהנים כאן לצאת מהמסגרת של המטבח היווני המסורתי כשיש לזה מקום.
ויניגרט הקשיו המותסס, שליווה את הכרישה, היה אגוזי ועדין והחמיא מאוד לטעמי הכרישה האדמתיים. יחד עם גבינת צאן קשה, קצת מחמרת פלפלים ועלי ריג'לה רעננים - אפשר היה לייצר בכל ביס משהו קצת אחר מבחינת מרקמים ועושר טעמים. ליפפנו את הכרישה המתפרקת סביב המזלג, בכל פעם מאזור צלייה קצת אחר, ויחד עם מעט ויניגרט קשיו ושאר התוספות על השולחן התוצאה הייתה מנה מקורית ומצוינת שפשוט נמסה בפה. מנה שמראה שהידע שבמטבח חורג מהגבולות הסטנדרטיים של האוכל היווני, ושיש גם רצון להביא כאן דברים אחרים מהנהוג במסעדות יווניות בארץ.
וכעת לתמנון. כמעט כל מסעדה ביוון מגישה בווריאציה כזאת או אחרת זרוע תמנון צלויה. לפני אי אלו שנים יצא לי לאכול זרוע תמנון במסעדה שמשקיפה לים מרחק נסיעה של כחצי שעה מלב סנטוריני המתוירת, והיא הייתה כל כך טובה וטעימה שעד היום היא חקוקה לי בראש כחלק אינהרנטי מהחופשה כולה. קל לפשל בהכנה של תמנון. הוא בקלות יכול לא להיות מרוכך מספיק, ולכן בלתי אפשר ללעיסה, או לא להיות צלוי מספיק ולכן נימוח הרבה מעבר לרצוי.
במזה זיכו את זרוע התמנון הן בריכוך מספק והן בצלייה מדויקת - שהותירו את החלק העבה יותר עסיסי ואת החלק הדק פריך באופן מהנה מאוד. גם המנה הזו סיימה את הכנתה על הגריל, שהוציא ממנה טעמים מצוינים. התמנון הוגש על ממרח סקורדליה שהיה יחסית עדין בכמויות השום שבו, עם קרמיות מובחנת של תפוח אדמה - סקורדליה קצת אחרת מהרגיל אבל טעימה בהחלט. הצלחת נזללה בדקתיים.
מבין המנות העיקריות, שכוללות בין היתר קבב טלה קפריאסי על פיתה קרועה ומחבת פירות ים עם עגבניות מהאש ויין לבן, קרצה לנו דווקא מנה שהיא לא ממש יוונית במהותה: דניס פתוח על מפתול בציר לוקוס וחמאה (112 שקלים). המפתול - שבמסעדה מגדירים אותו כמעין קוסקוס בלאדי אבל הוא הרבה יותר פתיתים מאשר קוסקוס - בושל כמו ריזוטו, בציר ים וחמאה, וכשהדג הפתוח הונח עליהם נוספו לפתיתים העשירים הללו גם טעמי צלייה.
מעבר לעובדה שמדובר בצלחת יפהפייה, יש בה גם היגיון. הדג הוגש פתוח על הפתיתים, כשהחלק של העור הפריך פונה כמובן למעלה כדי שלא יהפוך סמרטוטי. אפשר היה לשלב נגיסות של בשר הדניס העשוי מצוין עם הפתיתים, או לאכול את הדג בנפרד. כך או כך, זה היה טעים להפליא. הטעמים בהחלט הלמו את הרעיון של מסעדה יוונית שעושה כבוד לים, והשילוב עם המפתול - שהוא בכלל מנה ערבית במהותה, שמוגשת לרוב עם עוף - היה מוצלח, חכם מאוד ומקורי.
לא עוד מסעדה יוונית
ויתרנו על קינוח, כי בשלב הזה כבר היינו מלאים מדי והחום של שעות הצהריים בחודש יולי ליד הים הכריע אותנו. יצאנו לדרך חזרה למרכז הארץ מופתעים מאיכות האוכל במזה. כמעט כל המנות כאן קלעו בול מבחינת טעמים וצורת עשייה, והיו גם נדיבות מאוד בגודלן. באנו לכאן בציפייה למסעדה יוונית צנועה ואפילו שגרתית, שלא יוצאת מגבולות הגזרה של צזיקי, סלט יווני וגבינת חלומי מטוגנת, אבל האוכל במזה הוכיח שמדובר במסעדה שבהחלט יודעת מה היא עושה, ובטבחים שלא מחפשים רק לרצות את קהל הלקוחות אלא גם ליצור ולהפתיע את הסועדים ואת עצמם.
מזה היא מסעדה שעושה המון כבוד לנהריה ומשתלבת בה בצורה מושלמת, הן מבחינת האווירה הקלילה של מסעדה שכונתית משודרגת והן מבחינת רמת המחירים הסבירה, שמאפשרת ארוחה נהדרת בכ-150 שקלים לסועד (לא מחיר נמוך, אבל במקרה של אוכל כל כך איכותי ונדיב בכל זאת מדובר בעסקה משתלמת). האוכל כאן טוב מאוד, לא מורכב מדי ולא פשוט מדי: מסעדה יוונית עם נגיעות של מטבח ישראלי ויד של שני טבחים מוכשרים וחובבי עבודה קשה, שמראים שגם לנהריה יש מה להציע, ולא רק לקיבוצים ולמושבים שבסביבה. אם בקיץ הקרוב אתם נוסעים לחופשה באזור, או אפילו מוצאים את עצמכם רעבים אחרי בילוי ארוך בים באזור הצפון, מזה היא ללא ספק נקודת עצירה מומלצת ביותר לארוחת ערב מוקדמת באווירה של חופשה.
מזה. שמעון רייך 24, נהריה. 077-5051570