ממשלת ישראל מודיעה: אנו עסוקים בפניות קודמות
בניגוד לשמועות, יש דבר אחד שמאחד את כל הפלגים השונים בעם – הצורך לקבל משכורת בסוף החודש. עוד לא הומצאה החלופה לכסף בזמן קניות בסופר. אבל בממשלה ובכנסת היו עסוקים. הורה לילדים בני 6 עד 12 שיסתכל בתלוש המשכורת שלו יגלה משכורת נמוכה יותר. למה? איש לא טרח לדון בהארכת נקודות הזיכוי להורים אף שהתראות בנושא נשמעות ברשות המסים ובעיתונות כבר חודשים. אם הכנסת תואיל בטובה, אולי בכל זאת יקבלו ההורים החזר רטרואקטיבי במשכורת החודש הבא. ובכל זאת, לא ברור למה אף אחד לא טרח להתייחס לנושא.
נושא נוסף שנשכח במהלך הניסיון להשתלטות פוליטית על הוועדה למינוי שופטים הוא הארכת הוראת שעה שמונעת כניסה לכלא של מי שנידון ל-6 עד 9 חודשי מאסר, כדי להתמודד עם הצפיפות. הממשלה הייתה עסוקה. באמת.
אלה הם נושאים ספציפיים, שיחסית היה קל לקדם. הממשלה לא חשבה שראוי להקדיש להם זמן. פרט לנושאים יוצאי דופן כמו רפורמת התמרוקים (ראו הרחבה בהמשך), הממשלה לא טרחה לטפל בנושא יוקר המחיה או בנושאים אחרים שמיטיבים עם כלל הציבור.
היו נושאים חשובים יותר: השתלטות על מערכת המשפט, הכשרת מינוי דרעי וחוק המתנות (שהעיסוק בהם נדחה בינתיים), החוק שיגן על נתניהו מפני נבצרות וכמובן חוק איסור הכנסת חמץ לבתי חולים.
ויש, כמובן, את המשמר הלאומי של בן גביר. לזה הממשלה תמצא זמן. מצד שני, לא בטוח אם תמצא תקציב, או אנשים שיגיעו לשרת בו שיעמדו בדרישות סבירות מאנשי חוק. בכירים לשעבר במשטרה העריכו שהקמת מערך נפרד כזה תיקח חמש שנים. בישראל מדובר בעוד 3 מערכות בחירות לפחות. מי יודע מי יהיה השר לביטחון לאומי. מה כן קיבלנו? חבורה של אזרחים שמפחדים שבפעם הבאה שייצאו להפגין, משטרה פרטית שכפופה אך ורק למרותה של דמות פוליטית תעצור אותם בכל מחיר. זה כן נמצא בסדר העדיפויות של הממשלה. לא הציבור.
מחיר למשתכן נכשל. אז למה הממשלה מתעקשת עליו
מחקר גדול של בנק ישראל, שנערך על כל ההגרלות במסגרת התוכנית שנערכו בין 2015 ל-2022, חושף: "מחיר למשתכן" העלתה את מחירי הדירות במקומות שבהם שווקו באמצעותה דירות.
ההנחה הזו, שמחיר למשתכן תעלה את מחירי הדירות באזורים בהם שווקו דירות, הייתה ידועה לבנק ממזמן, אבל גם הם לא שיערו את גודל הפערים במחירים. ההנחות במחוז תל אביב היו הגדולות ביותר והגיעו ל-1.185 מיליון שקל בממוצע. במחוז המרכז הן הגיעו ל-929 אלף שקל. בירושלים ל-841 אלף שקל. ביו"ש ל-683 אלף שקל; בחיפה ל-456 אלף שקל, בדרום ל-362 אלף שקל.
אבל הממצא החמור ביותר הוא שבעוד המטרה המקורית של "מחיר למשתכן" הייתה להוריד את מחירי הדירות - כיום ברור לכל, שהתוכנית נכשלה ברמה הלאומית, ובשנים שבה פעלה מחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים.
הגרסה החדשה של "מחיר למשתכן" היא כמובן "מחיר מטרה", וכעת הממשלה חייבת לשאול את עצמה האם היא רוצה ללכת באותה דרך, אחרי שברור שזו לא מצליחה להוריד את המחירים, או לעשות את מה ששנים קבלנים ויזמים מבקשים: להגדיל את ההיצע ולדאוג לייעל את הבירוקרטיה הרבה.
במקם להוביל, ההסתדרות ניסתה לגזור קופון מהמחאה
אירוע יום שני כפי שסופרו על ידי אנשיו של ארנון בר-דוד: אחרי חודשים של חיבוטי נפש, ראה מנהיג הפועלים שכלו כל הקיצים. גלנט פוטר, ומצבה של הדמוקרטיה בישראל היה בכי רע. מלחמת אחים בפתח. אש באיילון. קם בר-דוד ועשה היסטוריה: העמיד לצידו את המעסיקים הגדולים במשק והכריז: שביתה! די לטירוף. עצרו את החקיקה. לא נחיה במדינת קהלת. התוצאה לא איחרה לבוא: נתניהו עצר את החקיקה והכריז על הידברות.
אירוע יום שני כפי שסופרו על ידי אנשיו של נתניהו: אחרי חודשים שבהם מיעוט זניח העז באופן אנטי דמוקרטי להתנגד למה שהממשלה רוצה לעשות, הגיע מנהיג ארגון סוציאליסטי (טפו!) והכריז על שביתה בריונית בלתי חוקית בעליל, שכל מטרתה היא לערער על החלטתה של ממשלה לגיטימית.
אירועי יום שני כפי שסופרו על ידי אנשים שמאמינים בכוחו של נתניהו: במהלך מבריק, נתניהו גם עמד מאחורי השביתה שהייתה אמורה להימשך שעה (על פי עדותו של פנחס עדן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה), גם דחה את נאומו לערב כדי לעורר תסיסה נגד ההסתדרות וכדי לוודא שתהיה לפחות הפגנת תמיכה אחת בעד המהפכה המשפטית, וגם ניצל את הנאום כדי להתחיל בקמפיין הסתה נגד המוחים ונגד ההסתדרות. כבונוס, הוא סידר לעצמו אליבי שאפשר לו לסגת מבליץ החקיקה ולנסות להגיע להסכמות רחבות.
איך אמר אותו רב שניסה להכריע בסכסוך בין שני יהודים על פרה? כולם צודקים. טוב, בערך. ההסתדרות הצליחה גם להציג את עצמה כמובילת מחאה, גם להסתכן בכך שיהיה מי שישאל מה העילה החוקית לשביתה וגם להיות מתואמת קצת יותר מדי עם נתניהו. ההסתדרות, חשוב להדגיש, מכחישה תיאום עם ראש הממשלה, והבהירה שהייתה ערוכה לשביתה של מספר ימים.
שני דברים עיקריים אפשר ללמוד מהשביתה הקצרצרה הזו. ראשית, ההסתדרות והמעסיקים שאיתה אמנם לא הצטרפו למחאה, והקפידו לדבר על הסכמה, אבל הבהירו באיזה צד הם עומדים. אפשר רק לקוות שהקמפיין הפוליטי המתוזמר (לא, אם לא נותנים לך לסרס את בית המשפט זה לא הופך אותך לאזרח סוג ב') שהחל מיד לאחר תום השביתה לא יגרום להם לסגת.
שנית, ומעט מנוגד למסקנה הראשונה, קשה שלא לחוש חוסר נעימות מהמזמן הרב שלקח להסתדרות לייצר מהלך כלשהו שנוגע בסערה שסוחפת את ישראל בחודשים האחרונים. בארגון חוגגים את תשומת הלב התקשורתית ואת מפגן הכוח, אבל הקפידו לעשות מעשה רק לאחר שהיה ברור שההמונים יוצאים לרחובות באופן עצמאי בעקבות הדחת גלנט, ולאחר שהדיווחים על עצירה של החקיקה הלכו והתגברו, וקנחו באמירות על "אחדות בעם" במקום אמירה ערכית נכונה. מרגיזים את השליט, אבל לא יותר מדי, הולכים עם המוחים, אבל לא יותר מדי. גזרו קופון, ומיהרו להתקפל.
מהצד הנגדי, נתניהו כבר הבהיר מה תשובתו: בצוות המשא ומתן של הליכוד שנשלח לבית הנשיא אין כמעט נבחרי ציבור, שנבחרו על ידי העם. מה יש? נציג של קהלת.
מאיפה יגיע הכסף לתקציב המדינה בדיוק?
השבוע אושר בקריאה ראשונה סוף סוף תקציב המדינה וחוק ההסדרים במליאת הכנסת. בין הסעיפים הבולטים בתקציב: חוק התשתיות הלאומיות, רפורמה בשוק השכירות, הגברת השקיפות בעמלות הבנקים, רפורמות מס, הגבלת שימוש במזומן ועוד.
התקציב נקבע עם יעדי גירעון שאפתניים ונמוכים, שמסתמכים על אומדן ההכנסות בשנות התקציב. במשרד האוצר מתעודדים מכך שהרבעון הראשון של 2023 צפוי להסתיים עם גביית מיסים מעל היעדים שהועמדו בפני רשות המסים.
אבל לא ברור מאיפה יגיע המיסים אם המחאה תימשך, ועוד ועוד חברות יעבירו את עיקר פעילותן לחו"ל, שלא לדבר על אזרחים שמחפשים אלטרנטיבות לכסף שלהם מחוץ לארץ, או פשוט מחפשים לעבור.
עוד בעיה שקוראת בדרך כלל כשיעדי הגירעון נמוכים זה, שהפוליטיקאים דורשים להגדיל אותו. עם שלל הבטחות בהסכמים הקואליציוניים, וההיילייט החדש: המשמר הלאומי של בן גביר - אנחנו עלולים למצוא את עצמינו עמוק עמוק בתוך בור תקציבי שאין מאיפה לממן אותו.
רפורמת התמרוקים אושרה
במשך חמש שעות ישב ח"כ אוריאל בוסו בוועדת הבריאות והאזין בקשב רק לנציגי משרד הבריאות, משרד הכלכלה, איגוד לשכות המסחר, איגוד התעשיינים ואחרים, בשעה שהם מקריאים רכיבי קרם הגנה מהשמש, ומשווים אותם לרכיבים המורשים בחו"ל. בסוף נפל דבר וסוף סוף, הממשלה פעלה לטובת כלל האזרחים ואישרה את רפורמת התמרוקים שהייתה אמורה לצאת לדרך בתחילת השנה.
הרפורמה משווה את הרגולציה הישראלית על מוצרי קוסמטיקה לתנאי הרגולציה הנהוגים באירופה. השינוי העיקרי הוא מעבר משיטת מתן רישיונות לתמרוקים, תהליך שכיום נמשך כמה חודשים, לשיטת "נוטיפקציה", בה היצרן או היבואן מעביר למשרד הבריאות פרטים מלאים על המוצר ויכול להתחיל מייד בשיווק המוצר, כפי שמקובל בשוק האירופאי.
המהלך הזה יזרז כניסת מוצרים לשוק, ויחסוך הן לתעשיינים והן ליבואנים את הצורך בבדיקות ואישורים כפולים שעולים זמן וכסף. בסופו של דבר, החיסכון הזה אמור להתגלגל גם לצרכן.
אבל יש גם הטוענים שהמהלך הזה לא יביא להוזלה המיוחלת. אחד מהם הוא ליאור לוי, יו״ר פורום התמרוקים בהתאחדות התעשיינים, שטען שאומנם התעשייה המקומית תוכל זו הפעם הראשונה להימנע מהליכי בירוקרטיה מסורבלים וממושכים בעת הליך הייצור, אבל יחד עם זאת, הקלות הרגולציה שאושרו היום לכל השחקנים בשוק, לא יביאו לירידת מחירים בגלל הריכוזיות השוק הקמעונאי. כבר היום למעלה 60% מהצריכה הוא יבוא.
מנגד, דווקא העובדה שיבואן מקביל יוכל עכשיו לייבא סחורה בייתר קלות מחו"ל מבלי להיתקע חודשים במכס עד שיאשרו את הסחורה, יכולה לתמוך דווקא בדעה שאומרת שהמהלך יוזיל את המוצרים.
נותר רק לחזור ולבדוק בעוד מספר חודשים מה באמת קרה.