מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

נתניהו לא מתראיין? יופי, אז אפשר להמשיך להיכנס בו

לפני שבועיים, ב-20 בינואר בשעה 17:30, התקיימה בלשכת ראש הממשלה בירושלים פגישה לא בלתי מעניינת. העורך הראשי של ynet, ערן טיפנברון, וראש מערכת החדשות של האתר, אמנון מירנדה, שוחחו עם בנימין נתניהו ועם יועצו ניר חפץ על האפשרות לקיים ב-ynet (מבית "ידיעות"!) ראיון עם ראש הממשלה. כן, כן, היינו כחולמים. לדברי גורם המכיר מקרוב את לשכת נתניהו, בפגישה ההיסטורית שני הצדדים הביעו רצון לקיים את הריאיון, ואף הועלו שמות של שני כתבים שישתתפו בו. ב-48 השעות שלאחר הפגישה נמשכו שיחות בין עורכי ynet לבין חפץ כדי לסגור קצוות אחרונים. בסופו של דבר האירוע המסקרן, שבו הפוליטיקאי השנוא היותר על קבוצת "ידיעות" מתראיין לאתר הבית של הקבוצה, לא יצא לפועל.

שלושה ימים אחרי פיצוץ המגעים, ב-25 בינואר, המטיר ynet בתוך כ-24 שעות שש כותרות ראשיות נגד נתניהו. גם השבוע נמשכה המתקפה. בחמישי שעבר, כאשר נודע כי בני בגין ישוריין במקום ה-11 ברשימת הליכוד, פרסם ynet את הכותרת הראשית הניטרלית, או הכמעט אוהדת, "נתניהו הפתיע: בני בגין במקום ה-11 בליכוד" (למעלה). אלא שבתוך זמן קצר הוחלף הכמעט פירגון לכותרת הביקורתית "במקום נשים: בני בגין במקום ה-11 בליכוד" (למטה). כדי לאזן במקצת את הנגטיביות בראש דף הבית הוסיף ynet בסטריפ מתחתיה – הפתעה הפתעה – כותרת שלילית נוספת על פרשת נתניהו והבקבוקים.

מי נגד מי
ynet מחליפים את הכותרת הראשית. נתניהו הפתיע? חס וחלילה, הוא קיפח נשים

הסנטימנט השלילי של ynet כלפי נתניהו לא הסתיים כאן. בתוך ארבעה ימים בלבד, משישי שעבר ועד שני האחרון, פרסם האתר לפחות תשע כותרות ראשיות נגד נתניהו, כמעט כולן בנושא ההוצאות בבית ראש הממשלה. מעניין איך היו מסקרים באתר את הפרשות השונות, שזכו השבוע לפרופיל גבוה במיוחד, אילו הראיון עם ראש הממשלה היה יוצא לפועל.

מי נגד מי
שלוש כותרות ראשיות נגד נתניהו. הריאיון לא יצא לפועל, ואז החלה המתקפה

מי נגד מי
עוד שלוש כותרות ראשיות נגד נתניהו. פעם אויב, תמיד אויב
מי נגד מי
ועוד שלוש כותרות ראשיות נגד נתניהו. אם לא יועיל – לפחות שיזיק יותר

בסוף השבוע שעבר פרצה מחאת רשת מתונה נגד ynet. המוחים צילמו את מסך האייפון שלהם רגע לפני הסרת האפליקציה של האתר, בנימוק ש-ynet מסקר את הימין באופן מעוות. ביום ראשון האחרון, אירגן מטה הצעירים של הליכוד הפגנה מול בית "ידיעות" במחאה על הסיקור השלילי המגמתי של ראש הממשלה. המשך יבוא? לא נכחיש זאת.

ב-ynet נמנעו מלהגיב.

ברבור או ברווז?    

כבר חודש שלם לא נדרשתי לשיחה נעימה עם הבוס המסוקס, שהספיק בינתיים להוציא לאור ספר חדש ולהפוך למרואיין לוהט גם בערוץ 2 וגם בערוץ 10. מה נחמד שצצה לה בשבוע החולף סיבה נוצצת לשמור על קשר חם ולשפר, ולו במעט, את מצב הרוח המרומם בלאו הכי של העורך הראשי העוצמתי. אבל נתחיל, ברשותכם, מהאמצע, לצלילי שירו הידוע של ערן צור המבוסס על מילותיו של ר' שלמה אבן גבירול "יום ששוני הוא יום אסוני".

סיפורנו מתחיל ביום רביעי שעבר, שהיה יום חג אצלנו ב-mako. האייטם הבלעדי של חברי הטוב למערכת, גיל משעלי התותח, על כך שבר רפאלי מתחתנת עורר הדים רבים וגרף לא פחות מ-208,053 כניסות ו-228 תגובות. כבוד!

אלא שבשוך שמחת הסקופ, וכשנחלש מעט שאון הניצחון, התחולל מקבץ אירועים שעלול להעלות ספק מסוים באשר לנכונותו הלכאורית של האייטם הבלעדי. כך, למשל, בניגוד למצופה במקרים מסוג זה, אף אחד מכתבי הרכילות המתחרים לא מיהר לעשות פולו-אפ ולהביא פרטים חדשים על החתונה הזוהרת. נהפוך הוא: למחרת האייטם של גיל משעלי היסודי, פרסם ערן סויסה – כתב הרכילות של "ישראל היום" הנחשב למקורב ביותר למשפחת רפאלי – אייטם חד משמעי שכותרתו "צפירת הרגעה: בר לא קיבלה הצעת נישואים". זמן קצר אחר כך העלה משעלי הפעלתן אייטם נוסף שבו התעקש כי "החתונה הגדולה בדרך". משעלי החרוץ אף הגדיל לעשות כשציטט (תוך הסתייגות) מקורבים שטענו כי רפאלי עשויה לדבר על החתונה בחיוב במהלך הצילומים למותג "קרולינה למקה" שהתקיימו באותה שעה. ליום הצילום, אגב, התייצב גם צוות של חבריי הטובים מ-mako, אולם רפאלי דרשה לסלק אותם מהסט, ואחר כך התייצבה מול המצלמות והכחישה את החדשות מכל וכל. ל"וואלה! ברנז'ה" היא הצהירה כי mako המציאו את האייטם; ל"חדשות הבידור" היא הודיעה כי האייטם "רק מוציא את מי שכתב אותו מטומטם"; ורק התכנית "ערב טוב" עם גיא פינס פספסה למרבה הצער את הפסטיבל החגיגי מכיוון שלא שודרה באותו יום בשל המתיחות בצפון.     

למחרת, יום שישי, חלה עליית מדרגה מסוימת, כשגורם מקורב מאוד לטופ-מודל התקשר לבכיר מאוד ב-mako, והכחיש בתוקף את הצעת הנישואים. אלא שבאותו יום פתחה אדוה מלמד-לוי את מדורה "העלוקה בשישי" במוסף "7 ימים" באייטם לפיו חבריו של עדי עזרא נשבעים שהוא הציע נישואים לבר רפאלי עוד בספטמבר. יום שבת עבר (תודה לאל) בשקט. ביום ראשון פוצץ עודד בן-עמי ראיון עם רפאלי ל"שש עם", לאחר שזו לא הסכימה להשיב לשאלות בענייני פוליטיקה. ב-mako פרסמו על כך אייטם, אך משום מה לא ניצלו הפעם את ההזדמנות לחגוג שוב על הסקופ הלוהט. גם משעלי עצמו לא עדכן את קוראיו בהתפתחויות המתבקשות הנוגעות לחתונה כבר יותר משבוע. כל זה כמובן עדיין לא אומר בהכרח שהוא טעה, אבל בהחלט מעורר לא מעט סימני שאלה. מצד אחד, משעלי היה בזמנו הראשון לפרסם על החבר החדש של בר. מצד שני, בהתחשב בהיסטוריית האייטמים עליו ב"מי נגד מי", מוטב להתאזר בסבלנות ולראות מה יילד יום.

מי נגד מי 117 - בר רפאלי
האייטם הבלעדי של גיל משעלי על חתונתה של בר רפאלי. צל"ש או טר"ש? נמשיך לעקוב

גיל משעלי, מי צודק: ערן סויסה או אתה?

"אני מפנה אותך למערכת".

העורך הראשי של mako, אורי רוזן, אתם עדיין עומדים מאחורי האייטם החשוד כמפוקפק?

״ימים יגידו אם צדקנו או טעינו. מה שמצחיק היה התגובה של חלק מהקולגות, שהזכירה לי שוב את הבדיחה על הכתב שנוזפים בו על סיפור בלעדי שפספס והוא עונה: א. הסיפור לא נכון, וב. פרסמתי אותו לפני שבועיים".

מניין הימים

גם בהיעדר שורה תחתונה מובהקת לאייטם הקודם, גם לאור הרצון לתבל במעט את האייטמים הרכילותיים והנמוכים על זהבה גלאון /או נפתלי בנט בסוגה עילית של נושאים עקרוניים ברומו של עולם, ובעיקר בגלל הצורך הלא בלתי נואש לפרקים לעודד גולשים חפים מפשע להיכנס לטור בזכות הפנייה שרלטנית למחצה עם המילים "בר" ו"חתונה", קבלו פינה שבועית חדשה.

כבר שמונה ימים מאז פרסום האייטם הבלעדי ב-mako על חתונתם הקרובה לכאורה של בר רפאלי ועדי עזרא, ועדיין אין לפרסום הלכאורי אישור רשמי, שלא לדבר על מועד לחתונה. נהפוך הוא.

 צל"ש או טר"ש? סקופ או פלופ? ברור שכן או הכי לא? ברבור או ברווז? נמשיך לעקוב.

(וכמובן שאם יתברר, למרבה ההפתעה, שגיל משעלי צדק ושאר העולם טועה, אכה על חטא וארכוש כובע טעים למאכל).

כתבנו המדיני, שלמה צזנה, תוהה מה התרחש בחלום של שר החוץ

ביום רביעי שעבר נפגש אביגדור ליברמן בבייג'ינג עם שר החוץ הסיני. זמן קצר לאחר תום הפגישה הוציא דוברו של ליברמן, צחי משה, הודעה לקבוצת הוואטסאפ המשותפת לו, לכתבים המדיניים ולכתבים הפוליטיים, שבה תיאר באריכות את דבריו הנחושים של הבוס בפגישה בבייג'ינג. מכאן ואילך התפתחה השיחה המשועשעת למחצה הבאה (לא נגענו, אבל ננצל לרגע את הסוגריים לפנייה נרגשת אל כתבי חינוך ו/או בריאות ו/או כל תחום כיסוי אחר: לא ראוי, בעיקר בעת הזו, שרק הכתבים המדיניים והכתבים לענייני פלילים ינהלו בקבוצות הוואטסאפ שלהם דיאלוגים מוצלחים ששווים אייטם. מומלץ גם לכם להצטרף למגמה המבורכת, ולא לשכוח כמובן לשלוח את מיטב התמלילים ל"מי נגד מי". תודה מראש. וכעת לשיחת הוואטסאפ הפורייה, מיד לאחר הודעתו של דובר השר):

אילאיל שחר (גלי צה"ל): "צחי, יש סיכוי שתעביר הקלטה של הדברים?".

צחי משה: "לא, נאמרו בתוך הפגישה".

שלמה צזנה ("ישראל היום"): "כן. אהה, בפגישה עם הסיני... ממש. אולי בפגישה בחלום של השר".

צ'יקו מנשה (קול ישראל): "זה הולך להיות מעניין".

צחי משה: "בניגוד ל'ישראל היום' אצלנו לא ממציאים דברים בהתאם למה שמתאים".

צ'יקו מנשה: "ידעתי".

שלמה צזנה: "צחי, אתה מסוגל ליותר שנון. נסה שנית".

צחי משה: "לא ניסיתי להיות שנון, נצמדתי לעובדות. אני מקווה שקיבלת אישור מלשכת ראש הממשלה לכתוב לי את הוואטסאפ הזה".

רונן פולק (קול ישראל): "צחי ושלמה, הקבוצה הזאת לא נועדה לדברים האלה".

צחי משה: "נכון".

אודי סגל (חדשות 2): "כן, אבל...".

צ'יקו מנשה: "די, תמשיכו".

יאיר ויינרב (ערוץ 1): "מה? זהו?".

צ'יקו מנשה: "ההמשך מחר בעיתון".

בן כספית ("מעריב"): "זה הרבה דברים. עיתון זה לא".

שלמה צזנה: "הווווו".  

נפתלי שלנו כבר לא שלנו

איך הזמן טס כשמסוכסכים: כבר שבוע שלם לא נכתבה כאן מילה על הקרע בין יו"ר מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט, לבין האקסית המיתולוגית, קבוצת "ידיעות". התגעגעתם? קבלו נושא חדש. והפעם: כיצד שרטטו נחום ברנע וסימה קדמון, בכירי עיתונאי "ידיעות אחרונות", את דיוקנו של בנט בתקופת ירח הדבש שלו עם העיתון שבו הם כותבים, ולהבדיל – באיזה אופן הם מתארים את בנט כיום, בשלהי עידן המריבה הגדולה?

רקע קצרצר: הסכסוך בין "ידיעות" ל"נפתלי שלנו" פרץ לכותרות ביום שבו העז בנט שלא לתמוך בכנסת בהצעת החוק המגונה שנועדה פגוע ב"ישראל היום". מאותו רגע, השתנה ללא הכר הסיקור החדשותי שלו ב"ידיעות" וב-ynet.

בשבוע שעבר פרסמו גם ברנע וגם קדמון – בנפרד – טורים חריפים נגד בנט. צלילה חוזרת לארכיון מגלה שדעתם – הנפרדת – על האיש השתנתה. בהכירי את הנפשות הפועלות, לא סביר שמישהו, בכיר ככל שיהיה, יכול להורות להם מה לכתוב. בהחלט יתכן שבנט עצמו הוא שהשתנה בתקופה הזו, ובעלי הטורים רק מתארים את השינוי הזה. הנה הדוגמאות:

פעם מועמד אטרקטיבי, היום הצגה מהלכת

נחום ברנע על נפתלי בנט פעם: "נפתלי בנט הוא מועמד אטרקטיבי. הוא משדר טריות, פתיחות, עבר קרבי, הצלחה עסקית וניסיון אמריקאי" ("ידיעות אחרונות", 20.1.2013).

נחום ברנע על נפתלי בנט היום: "בנט הוא הצגה מהלכת, מהכיפה המתנדנדת על ראשו – הוכחה למפקפקים שהוא דתי אמיתי – ועד קמפיין ההסתה המוטרף ברשתות החברתיות. הוא ציניקן גמור" ("ידיעות אחרונות", 26.1.2015).

סימה קדמון על נפתלי בנט פעם: "נפתלי בנט שועל לא קטן, מתוחכם לא פחות מהקמפיינרים של נתניהו" ("ידיעות אחרונות", 28.12.2012).

סימה קדמון על נפתלי בנט היום: "נראה שמה שקורה לבנט בימים אלה זה מה שקורה לאנשים שחוו תחושת כוח והשתכרו מזה. לחיידק שהם חולים בו קוראים היבריס, ואפילו נפתלי שלנו נפל בו חזק" ("ידיעות אחרונות", 30.1.2015).

פעם הייטקיסט חמוד, היום משיח שקר

ברנע על בנט פעם: "ההייטקיסט החמוד מרעננה" ("ידיעות אחרונות", 4.1.2013).

ברנע על בנט היום: "משיח השקר מרעננה" ("ידיעות אחרונות", 26.1.2015).

קדמון על בנט פעם: "בנט הצעיר, הכריזמטי, רב סרן בסיירת מטכ"ל והייטקיסט שעשה אקזיט מוצלח, עם ערכי המשפחה שלו והקריאה לחזור לארץ ישראל הישנה והטובה, מציע לצעירים אופציה אטרקטיבית שאומרת שאין שום רע בלהדליק נרות שבת ואחר כך ללכת לסרט" ("ידיעות אחרונות", 23.12.2012).

קדמון על בנט היום: "ההצלחה בבחירות, ובעיקר העלייה המטאורית בסקרים, גרמה לו לחשוב שהוא לא התרנגולת שמטילה ביצי זהב – הוא הזהב עצמו" ("ידיעות אחרונות", 26.1.2015).

פעם בחור מנומס, היום אגרסיבי ומשתלח

ברנע על בנט פעם: "בנט בחור מנומס" ("ידיעות אחרונות", 12.10.2012).

ברנע על בנט היום: "האגרסיביות שלו יוצאת דופן. על כל הערת ביקורת הוא מגיב בהשתלחות פרועה" ("ידיעות אחרונות", 26.1.2015).

קדמון על בנט פעם: "גם יריביו, ויש לו לא מעט, יודו שכל זה קרה בזכות אישיותו הכריזמטית והנמרצת, והיכולת שלו לבלבל אותנו בכל מה שידענו על הציונות הדתית" ("ידיעות אחרונות", 4.9.2013). 

קדמון על בנט היום: "אלמלא היה בנט כל כך יהיר ובטוח בעצמו, הוא היה עושה את מה שעושה נתניהו בליכוד: משחרר בלוני ניסוי עם שמות המשוריינים ומחכה לראות את התגובה. אבל בנט לא מרגיש שהוא זקוק לבלוני ניסוי. המפלגה זה הוא" ("ידיעות אחרונות", 30.1.2015).

בנט. שר הביטחון הבא? (צילום: פלאש 90, חדשות)
נפתלי בנט. הוא השתנה לנו | צילום: פלאש 90, חדשות

פעם מושך מצביעים, היום ראש סיעה קוקואית

ברנע על בנט פעם: "הוא הצליח להביא לקלפיות אוכלוסיית בוחרים חדשה, צעירה, לא ממוסדת, נטולת ציציות, בחלקה אפילו נטולת כיפות" ("ידיעות אחרונות", 22.2.2013).

ברנע על בנט היום: "וכך, מבלי משים, הפך נפתלי בנט, לראש הסיעה הקוקואית ביותר בכנסת" ("ידיעות אחרונות", 26.1.2015).

קדמון על בנט פעם: "בשבועות האחרונים בנט מסתובב בבתי ספר ובפאבים, נפגש עם תיכוניסטים חילונים ומבקר במשחקי כדורגל, וכמו החלילן מהמלין אוסף אחריו רבבות צעירים, חילונים ודתיים" ("ידיעות אחרונות", 23.12.2012).

קדמון על בנט היום: "האם זה מה שחושב נפתלי בנט על הציבור הישראלי, שאם הוא ישריין מקום לאוחנה מיד ישתרך טור ארוך של מצביעים שעד עכשיו נמנעו מלתמוך בו?" ("ידיעות אחרונות", 28.1.2015).

סימה קדמון, איך את מסבירה את הפער בין האופן שבו סיקרת בעבר את בנט לאופן שבו את מתארת אותו כיום?

"מכיוון שבכל שנותיי ב'ידיעות אחרונות' איש לא אמר לי מה ואיך לכתוב, ומי שמכיר אותי גם יודע שאי אפשר לעשות את זה – אני לא מרגישה שום צורך להסביר את הטורים שלי".

נחום ברנע נמנע מלהגיב.

רגע, רגע, אז יכול להיות ש"ישראל היום" בכלל ירד ב-TGI?

ביום שלישי, בדרכו האלגנטית והמעודנת, פרסם "ישראל היום" את הפניית השער הבולטת "כך נוקם נוני מוזס בשדר רזי ברקאי". הסיבה: יום קודם לכן עלה באתר ynet אייטם שעסק ב"התרסקות חסרת תקדים" לכאורה בשיעורי ההאזנה לתכניתו של ברקאי בגלי צה"ל. בתגובה הזכיר "ישראל היום" לקוראיו כי ברקאי הינו מתנגד עקבי להצעת החוק שנועדה לפגוע בעיתון של שלדון. בנוסף, הסתייג העיתון בנחרצות מהנתונים ששלפו המתחרים מסקר TGI האחרון כדי לפגוע בברקאי במזיד. "ההשוואה שבוצעה ב־ynet הייתה מגמתית ולא הוגנת", נאמר באייטם. "שלא כמקובל, בוצעה השוואה בין חציון של שנת 2014 לחציון מקביל של שנת 2013, בעוד המקובל והמקצועי הוא לבצע השוואה בין חציונים עוקבים (מה שמאפשר מעקב רציני אחר מגמות ושינויים)".

new razi
"ישראל היום" מתלונן על השיטה המגמתית של ynet (למעלה), ומשתמש בעצמו בשיטה מגמתית (למטה)

יש צדק מסוים בטענה של "ישראל היום". ובהחלט יש מי שסבורים, כי מקובל ומקצועי יותר לבצע השוואה בין נתוני חציונים עוקבים. על רקע זה קצת מפתיע לגלות שבדיוק שבוע קודם לכן, עם פרסום סקר TGI, נמנע "ישראל היום" מלעשות את מה שהוא עצמו ממליץ ולא השווה את נתוני החשיפה שלו בחציון האחרון של 2014 לאלה שבחציון שלפניו. אילו "ישראל היום" היה עושה זאת, היה מתברר לקוראיו כי שיעור החשיפה של "ידיעות אחרונות" בימי חול עלה בשני אחוזים ביחס לחציון הראשון והגיע ל-35.2 אחוזים, ואילו שיעור החשיפה של "ישראל היום" ירד ב-2.2 אחוזים לעומת החציון הראשון והגיע ל-38.9 אחוזים. אבל ב"ישראל היום", כמובן, העדיפו להשוות את נתוני החשיפה של כל שנת 2014 לאלה של כל שנת 2013, כדי לחלץ מהסקר את המספרים הכי מחמיאים שיאפשרו לעיתון לפרסם את הכותרת הנחשקת: "'ישראל היום' ממשיך להוביל, מגדיל את הפער מ'ידיעות אחרונות'".

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

עיתון אחד גדול ואשת השמאל (2)

בשבוע שעבר קיבלתי מטלה מיו"ר מפלגת מרצ, זהבה גלאון. תקציר הפרק הקודם: ב-12 בנובמבר הייתה גלאון חברת הכנסת היחידה ממרצ שהצביעה בקריאה טרומית נגד הצעת החוק שנועדה לפגוע ב"ישראל היום". מאז פינק אותה "ישראל היום" בלא פחות מ-11 תמונות, רובן ככולן בהקשר חיובי. גלאון, בתגובה, טענה כי "ידיעות" ו-ynet לא מסקרים את מרצ לחלוטין, ושלחה אותי לבדוק מה קורה אצל המתחרים. ובכן, הנה התוצאות:

מאז מועד ההצבעה על הצעת החוק ועד יום רביעי שעבר, פרק זמן של 11 שבועות בדיוק, הקדישו עמודי החדשות של "ידיעות" לאירועים במרצ ארבעה אייטמים. אכן, לא מאוד הרבה, אבל גם לא ממש מעט עבור מפלגה שהתנהלותה מנומנמת למחצה ושהפריימריז שלה היו די צפויים מראש. בתקופה הזו פורסמה תמונתה של גלאון ב"ידיעות" בסך הכול פעמיים: הפעם הראשונה הייתה למחרת הפריימריז במרצ. גלאון נראתה בצילום כשהיא על הבמה עם עוד תשעה מחברי מפלגתה, בצמוד לאייטם בולט שכותרתו הייתה "הניצחון של גילאון" – צ'ופר לאילן גילאון שנבחר למקום הראשון בפריימריז וכמובן גם היה ממגישי הצעת החוק נגד "ישראל היום". התמונה השנייה של זהבה גלאון פורסמה ב"ידיעות" למחרת השקת ג'ינגל הבחירות של מרצ, כשהיא מפזזת לצידן של חברות הכנסת מיכל רוזין ותמר זנדברג. לשם השוואה, ב-11 השבועות שקדמו להצבעה על הצעת החוק נגד "ישראל היום", ועל אף שהבחירות לא נראו באופק, פרסם "ידיעות" את תמונתה של גלאון שלוש פעמים.

ומה בנוגע ל-ynet? שם הקצו לפעילות הפוליטית של מרצ בחודש האחרון שני אייטמים בלבד. האחד ביום הפריימריז, וגלאון כמעט שלא הוזכרה בו, והשני למחרת, עם תמונותיהם של ראשי מרצ. האם זה מעט מדי? שוב, הכול בעיני המתבונן. מה שכן, לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב המגמות ישתנו במקצת, לאחר שבשבת האחרונה, בעקבות פרשת הבקבוקים הממוחזרים, קראה גלאון לפתוח מיד בחקירה פלילית נגד נתניהו בחשד לגניבה.

מי נגד מי
"ידיעות" מסקר את זהבה גלאון. "אני לא עושה שיקולי רווח והפסד תקשורתיים"

זהבה גלאון, הכנתי את שיעורי הבית שהטלת עליי והתוצאות לא נראות לי כאלה חד משמעיות.

"אני משוכנעת שבחודש וחצי שנותרו עד הבחירות כל העיתונים יפעלו לפי כל כללי האתיקה ויסקרו באופן אובייקטיבי את כל המועמדים ואת כל המפלגות, כדי שהציבור יוכל לשפוט למי להצביע".

את לא חוששת להישאר קרחת מכאן ומכאן? שב"ידיעות" יכעסו עלייך בגלל התנגדותך לחוק נגד המתחרים, ואילו ב"ישראל היום" יכעסו עלייך בגלל התנגדותך למנהיגם הנערץ?

"אני לא עושה שיקולי רווח והפסד תקשורתיים כאשר אני מביעה את עמדותיי".

הציטוט מול המציאות: מכה קלה במחבט

הציטוט: "המשחק ה-18 במספר בין הצ'כי לספרדי בקריירות שלהם היה גם הראשון שבו ניצח ברדיך אי פעם את נדאל" (אילנה ברגר-הרפז, לשעבר אלופת ישראל בטניס, מתארת את ניצחונו של הטניסאי הצ'כי תומאס ברדיך על הטניסאי הספרדי רפאל נדאל באליפות אוסטרליה הפתוחה, "ישראל היום", 28.1.2015).

המציאות: ברדיך כבר ניצח את נדאל ארבע פעמים בקריירה.

מי נגד מי 117 - אילנה ברגר
האייטם ב"ישראל היום". המשחק הראשון שבו ברדיך ניצח? לא בדיוק

אילנה ברגר-הרפז, תרצי להוסיף עוד משהו?

"מה שלא היה ברור מספיק בכתבה הוא שזו הייתה הפעם הראשונה שבה ברדיך ניצח את נדאל במסגרת טורניר גראנד סלאם. על פניו נראה לי שכדי שהטור שלך יהיה מעניין, כדאי לשקוד על חיפוש טעויות קצת יותר קריטיות, אבל חופש העיתונות וכאלה – אז לך על זה. בהצלחה".

משפחה לא בוחרים

ביום שלישי בערב ישבנו בסלון, חיפשנו רעיון ללכת הלאה, אבל בדיוק הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.

"אתה יודע מה הבעיה הכי גדולה בטור שלך, הורביץ?", הוא שאל במפגיע. "הבעיה היא שאתה לא מפנק מספיק את קרובי המשפחה שלך. וחבל, כי בדיוק בעוד שבועיים יחול יום המשפחה וכפי שידוע לך משפחה לא בוחרים".

"על מה אתה מדבר?", התקוממתי. "רק לפני שלושה חודשים דיברנו ממש כאן על הגן המהמם של בתי הקטנה והמקסימה איה, ועוד קודם כתבתי רבות על סבתא חנה שכיכבה כמעט במקביל גם ב'ידיעות' וגם ב'קשת'".

"נכון", הודה הקונספירטור. "אבל זה לא מספיק, וזה גם היה מזמן. למה שלא תלמד מנעה שיעור או שניים במשפחתיות?".

"נעה לנדאו, ראש מערכת החדשות של 'הארץ'?", ניחשתי בהיסוס.

"הצלחת לנחש, הורביץ? איזו הפתעה נעימה", אמר הקונספירטור בדאגה. "כמעט כמו ההפתעה הנעימה שמכל פעילי השמאל ואנשי 'שוברים שתיקה' שהפגינו השבוע כשרובי ריבלין ביקר בחברון, היחיד שצוטט בידיעה ב'הארץ' הוא אבנר, בעלה של נעה. ואני לא צריך להזכיר לך שרק לפני שנה הגיס שלה, עמית, פרסם מאמר נוקב בעמודי הדעות של העיתון וששנה לפני כן גם אבנר פרסם מאמר משלו".

"אני משוכנע שזה צירוף מקרים", הצהרתי. "קודם כל, אני משוכנע שנעה לא עסקה בידיעה הזו באופן כלשהו. שנית, אבנר הוא היחיד שהוזכר בידיעה כי הוא היחיד שגם צוטט בהודעה לעיתונות של 'שוברים שתיקה'. שלישית, נעה לא זו שאחראית על עמוד המאמרים. ודבר אחרון, אל תשכח שאבנר הוא דמות מוכרת בשמאל הרדיקלי, ואפילו כבר פרסם בעבר מאמר ב'אינדיפנדנט' שבו תיאר בפרוטרוט את פשעיהם המוסריים של חיילי צה"ל בשטחים ועוד מאמר השבוע ל'שיחה מקומית', שבו הסביר מדוע הוא מתנגד לביקורו של ריבלין בחברון".

"נו טוב", נאנח הקונספירטור. "ועדיין רצוי שתיזהר, הורביץ, כי אם תפסיק באופן פתאומי לצ'פר קרובי משפחה אתה עוד עלול לגמור כמו עמוס".

"עמוס שוקן?", שאלתי בדאגה. "מה קרה לעמוס? זה קשור לניסיונות הסחיטה?".

"מה עובר עליך, הורביץ?", התפרץ הקונספירטור במרמור גלוי. "איפה כל הניחושים המוטעים שלך שאני כל כך אוהב? לאן הם נעלמו? לעמוס לא קרה כלום, אבל הבן שלו, רוני, נוהג מדי פעם לקטול מאמרים וכותרות בעיתון המשפחתי. הפעם האחרונה הייתה לפני שבועיים כש'הארץ' פרסם את הכותרת הזו. רוצה לדעת מה רוני צייץ בתגובה? הנה, אני שולח לך".

טוויטר הארץ
רוני שוקן מצייץ. לא אוהב את הכותרת ב"הארץ"

"לצערי רוני חסם אותי בטוויטר ואני לא יכול לעקוב אחרי ציוציו השנונים והמחכימים", מלמלתי בעצב. "בהתחלה הייתי בטוח שהוא עשה את זה בכוונה, בגלל כל מיני אייטמים שפרסמתי עליו בעבר, וזה קצת הפליא אותי כי אני יודע עד כמה רוני חרד לחופש הביטוי. רק אחר כך הבנתי שהסיבה לחסימה היא לגמרי אחרת, וקצת נרגעתי".

"נו, אז מה הסיבה לחסימה?", האיץ בי הקונספירטור.

"ככל הנראה צירוף מקרים", הפטרתי.

"שמענו עליך", סינן הקונספירטור. "עם גישה כזו, אין פלא שאתה מפספס בונבוניירות שחולפות לך מתחת לאף. ראית, למשל, איך העלימו את רון?".

"רון ירון?", שאלתי בעניין.

"חס וחלילה", אמר הקונספירטור. "ממש לא התכוונתי לרון ירון, אם כי אני לא בלתי מאושר מזה שטעית בניחוש. אני מדבר על רון אחר לגמרי. הנה, קבל תמונה".

מי נגד מי 117 - קונספירטור
רון לאודר נואם. לא תמצאו אותו בחדשות 10

"ועכשיו לשלב השאלה", המשיך הקונספירטור בתנופה. "אולי תסביר לי בטובך איך יכול להיות שבשבוע שעבר, כשכל הערוצים שידרו מפולין, מטקס 70 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, חדשות 2 הקפידו להראות קטע מנאומו של רון, אבל דווקא חדשות 10, שעד לא מזמן רון היה הבעלים שלהם, ויתרו על התענוג? יכול להיות שלמישהו בבית הוורד עוד נשארו אי אלו משקעים מתקופתו של רון?!".

"אני לא לגמרי שולל את האפשרות שהעלית", אמרתי ביישוב הדעת. "למרות שישנה גם דעה רווחת אחרת שבעיניי היא לא פחות סבירה".

"כן, כן, אני יודע, ותחסוך אותה ממני", אמר הקונספירטור בכעס. "חבל שזה נגמר ככה, בהתעלמות מהדהדת, כי רון היה לערוץ 10 כמו אבא טוב ומיטיב שילדיו בזבזו את מיטב כספו, עד שנמאס לו והוא פרש בשיא. אבל איך אומרים? משפחה לא בוחרים".

ואם כבר משפחה, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".

לכל כתבות המגזין

לגל"צ חוקים משלה

כתבו לאביב הורביץ

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר