במקומות שונים משמשת המילה 'מריחואנה' לתיאורים שונים מעט של צמח הקנאביס. ישנם המשתמשים במילה כדי לתאר את כלל הצמח, ואילו אחרים יטענו שמריחואנה היא רק החלק אותו ניתן לעשן, או אפילו הג'וינט עצמו. בארצות מסוימות מוגדרת המריחואנה כזן מסוים של  צמח הקנאביס המכיל אחוזים גבוהים של THC, ובהבדלה ברורה מהזן הידוע כ'המפ'.

אבל מה הוא המקור של המילה עצמה? מאיפה הגיעה לעולם המריחואנה?

חוקרי שפה ברחבי העולם ניסו לאתר את המקור של המילה מריחואנה. המסקנה הנפוצה ביותר היא שמקור המילה הוא בשפה הספרדית, ושהיא נולדה במקסיקו. להזכירכם, לפני מספר שבועות סיפרנו כאן על כך שהשיר הראשון בהיסטוריה בו מתועד אזכור למריחואנה הוא השיר המקסיקני המפורסם "לה קוקרצ'ה". יתכן שהמילה 'מריחואנה' עצמה נולדה גם היא ממש באותו המקום.

אבל איך הגיעה המילה לספרדית המקסיקנית, ומשם לכל שאר העולם? אחת הסברות שהיו מקובלות בעבר היא כי מקור המילה הוא בשפות הנאוואטל – קבוצת שפות עתיקה המדוברת על-ידי קבוצות אתניות מסוימות במקסיקו עד היום. קיים דמיון בין המילה 'אסיר' בחלק משפות הנאוואטל לבין המילה מריחואנה, אבל חוקרי שפה בני ימינו מייחסים לדמיון בין המילים קשר מקרי בלבד, וטוענים כי לא זה מקור הכינוי המוכר של הצמח.

הרחק הרחק במזרח ובזמן

יתכן מאוד כי המילה מריחואנה היא גלגול של המילים "מא רן חואה" – פרח זרעי ההמפ, בסינית, אבל גם סין לא בהכרח הייתה התחנה הראשונה ממנה יצאה המריחואנה לעולם. כותב הבלשן הישראלי רוביק רוזנטל באתרו הפרטי: "הדעה הרווחת היא שהשם, בספרדית מקסיקנית, התגלגל מביטוי בסינית, שאליה הגיע מן המילה הערבית מרג' שפירושה צמח הקנבוס, המשמש גם לייצור חשיש. לסברה שזהו גלגול של המילה הערבית מרג', שפירושה אחו, יש היגיון, אך הקשר לערבית מוליך לתקופות רחוקות מאוד, וכל השערה בעניין תהיה ספקולטיבית".

מריחואנה ברחבי העולם

החל מהרבע האחרון של המאה ה-19 ניתן למצוא את המילה מריחואנה במילונים האנגלים וכן גם בארכיונים עיתונאיים. בעיתונות העברית המילה הופיעה יותר מאוחר – מתחילת שנות ה-50 – ונרשמה לעתים גם כמריג'ואנה'. המילה 'חשיש', לעומת זאת, הייתה נפוצה כבר שנים רבות קודם.

מארצות ערב לסין, מסין למקסיקו, ממקסיקו לארצות הברית, לאירופה ולשאר העולם – המילה האקזוטית 'מריחואנה' עברה גלגולים רבים ומסעות עד שקיבלה את צורתה הנוכחית המקובלת והכה מוכרת ברחבי העולם. האמריקאים אף כינו אותה בחיבה "מרי ג'יין". בדיוק כמו הצמח עצמו, גם מקורותיו של השם מרתקים.