אמסטרדם מוכרת לכולנו כבירת הקנאביס של אירופה. יש הרבה סיבות טובות לבקר בבירה היפהפיה של הולנד, אבל בעבור אנשים רבים, אחת הסיבות המרכזיות היא תרבות הקנאביס הליברלית המתקיימת בה. אבל מה הרקע לתרבות הזו? כיצד הפכה אמסטרדם לעיר המקבלת בברכה תיירות קנאביס ומושכת אנשים מכל העולם אל בתי הקפה (ה"קופי שופס") המפורסמים שלה?

קצת היסטוריה

אמסטרדם תמיד הייתה ידועה באווירה הליברלית והמשוחררת השוררת בה. כבר במאות ה-16, ה-17 וה-18, בהן אירופה הייתה שמרנית ביותר, באמסטרדם התחושה הייתה אחרת. הולנד הייתה המדינה הראשונה שהגדירה בחוקיה אי-הפליית אזרחים על-פי דתם, וכך הייתה למדינה המגלה סובלנות כלפי זרים ומעודדת את העסקתם של מיעוטים אתניים ודתיים. האווירה הליברלית עודדה התפתחות תרבותית ענפה, דבר שהתבטא בין השאר באומנות ועודד מהגרים מרחבי העולם להעתיק את ביתם אל עיר הבירה של הארץ השטוחה.

גם בהיבט היהודי, הייתה הולנד אי של סובלנות בים אנטישמיות אשר הלך וגאה באירופה. יהודים מרחבי היבשת מצאו מפלט בהולנד ורבים מהם, בעלי קשרי מסחר וכישורים חיוניים, השתלבו היטב בכלכלה המתפתחת של אמסטרדם. במקום לדחות זרים, אמסטרדם אימצה אותם. במקום לחשוש מהשונה, אמסטרדם למדה ממנו. בעקבות כך, ובסיוע הנמל השוכן בעיר, הייתה אמסטרדם של המאה ה-17 לאחת מהערים המשגשגות באירופה.

Yossi Rozenboim - אמסטרדם (צילום: Yossi Rozenboim)
אמסטרדם | צילום: Yossi Rozenboim

ומה עם קנאביס?

בכל הנוגע לגישה כלפי קנאביס, הולנד של לפני כמאה שנים לא הייתה שונה מרוב מדינות העולם. חקיקה נגד שימוש בסמים הופיעה בראשית המאה ה-20 וכללה שורה ארוכה של חומרים אשר הוגדרו כסמים, קנאביס ביניהם. ב-1928 החקיקה הוקשחה והחל להיאכף האיסור על גידול הצמח, על מכירתו ועל ייצוא שלו אל מחוץ להולנד. אבל החברה ההולנדית הייתה רוויה במרדנות ובחתירה לחופש הביטוי – ביצירה, באומנות ואפילו בספורט. קנאביס הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הזו, ואף חוק כזה או אחר לא עמד למנוע מהתושבים המקומיים להשתמש בו.

רגע התפנית

בהשוואה לכל מדינה אחרת בעולם, הצעד של ממשלת הולנד ב-1976 היה חריג והקדים את זמנו (אם להודות על האמת, אולי הוא היחיד שהגיע בזמן, וכל השאר מאחרים). לראשונה מאז 1911, השנה בה נאסר השימוש בסמים באופן מוחלט, הכריזה ממשלת הולנד על חלוקת הסמים האסורים לשתי קטגוריות אותן אנו מכירים היטב: סמים קשים וסמים קלים. החלוקה התבצעה על-פי רמת הסיכון הנגרמת לאדם המשתמש בסם. קנאביס, בהיותו נטול סיכונים כמעט לחלוטין, הוגדר כסם קל. כשההחלטה התקבלה, קנאביס כבר היה נפוץ מאוד ברחובות הולנד. הממשל הבין שלא יוכל למגר את התופעה, וכן ראה שהיא לא מסבה כל נזק. ב-1980 הוחלט באופן סופי כי רדיפת האזרחים וענישתם בנושא הסמים הקלים תיפסק. החומר עדיין איננו חוקי, אמנם, אבל באותו הרגע מדיניות אי-ההפללה נכנסה לתוקף.

קנאביס רפואי (צילום: Kemedo, shutterstock)
צילום: Kemedo, shutterstock

הקופי שופס

הקופי שופס – בתי-קפה בתרגום חופשי – הפכו לסמל הבלתי מעורער של תרבות הקנאביס באמסטרדם. אלו הם המקומות בהם ניתן לרכוש קנאביס בבטחה, וגם לשבת ולעשן באווירה נעימה, רגועה וחופשית. הקופי שופ הראשון עלה על אדמת אמסטרדם כבר בשנת 1967, עוד לפני החלת האי-הפללה. כמוהו צצו עוד אחדים, שהסתבכו פה ושם עם מערכת החוק, אבל הכל השתנה אחרי 1980. משנה זו ואילך, צצו על פני השטח עוד מאות בתי-קפה מקומיים, שהפכו לנקודת מפגש ולמקום מנוחה למקומיים בסיום יום עבודה (בדומה לתרבות הפאבים במקומות אחרים באירופה). יתרה מכך, הפכו הקופי שופס ליעד תיירותי נחשק בעבור חובבי קנאביס מכל העולם.

עוד רגעים בהיסטוריה של הקנאביס:

>> השיר הראשון אי פעם שהזכיר קנאביס

>> הנשיא שבטעות הבריח קנאביס לארצות-הברית

>> הכוכב שהורשע על עישון ג'וינט

בממשלת הולנד ראו איך צריכת הקנאביס – הלא חוקית – היא כבר לא רק חלק מהתרבות המקומית, אלא סמל של ממש למקומיות ההולנדית ואטרקציה תיירותית לכל דבר. אי לכך, ובהינתן היתרונות הכלכליים האדירים המצויים בתיירות הנכנסת, החליטה הממשלה להסדיר ולמסד את נושא הקופי שופס, ובשנת 1996 הוציאה שורה של חוקים ומגבלות על-מנת להגדיל את השליטה והפיקוח על הפעלתם: בין השאר, נאסר לפרסם בציבור כי המקום מוכר קנאביס (מגבלה מינורית בימים בהם המושג "קופי שופ" הוא שם נרדף למקום נוח לרכישת מריחואנה). עוד הוגדר כי כל מכירה של סם קשה תיאסר בתכלית האיסור, וכן כי הכניסה למקומות אלה תהיה לגילאי 18 ומעלה.

קופי שופ (צילום: wikipedia.org)
קופי שופ, אמסטרדם | צילום: wikipedia.org

אמסטרדם היא עדיין אחד מהמקומות הליברליים באירופה. העיר היפהפייה רוויה לא רק באופניים ובגשרים קטנים, אלא גם במגוון עצום של אומנות על שלל סוגיה, תוך שהיא מגלה סובלנות רבה כלפי ביטוי עצמי, מיניות, וכמובן – גם קנאביס. למעשה, החוקים מאפשרים לקופי שופס לפעול בדומה לפאבים. אפשר לרכוש, אפשר לעשן, אסור להפר סדר ואסור להפריע לשכנים. בואו, תהנו, תתנהגו יפה ותזכו ליחס הולם בחזרה.

ומה בעתיד?

מכיוון שקנאביס עדיין אינו חוקי בהולנד, הממשלה לא מפקחת על המקור ממנו מגיע הקנאביס אל הקופי שופס. כלומר, קיימת אי-הפללה על צריכת קנאביס, אבל זו עדיין עבירה פלילית, והנושא נמצא תחת שליטה של שוק אפור ושל עולם הפשע. הממשלה ההולנדית בהחלט נותנת את דעתה על הנושא בימים אלה, ובוחנת פיילוט של ייצור קנאביס חוקי – שלא למטרות רפואיות – ומכירתו בקופי שופס נבחרים, שיוגדרו כמתאימים על-פי קריטריונים מסוימים וישתפו פעולה עם הממשלה. מדובר בצעד חשוב בדרך האיטית והארוכה ללגליזציה מלאה של הצמח.