מה לא אמרו על סרינה וויליאמס במשך השנים? הטניסאית הטובה בעולם, הטניסאית הטובה בהיסטוריה, האישה ששינתה את יחס הקהל לספורט נשים ועוד ועוד. אך לצד המחמאות, נמצא גם צד אחר לחלוטין. לאחר שבסוף השבוע שעבר שיחקה וויליאמס את משחקה האחרון באליפות ארצות הברית, המקום שבו עלתה לגדולה לראשונה, ובעצם פרשה מעשית מטניס בגיל 41 – חזרנו לכל הצדדים של אחת הקריירות הגדולות של ספורטאי אי פעם.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לא מעט טוענים כי סרינה דווקא דחפה את עצמה על חשבון הנשים האחרות, הייתה כוחנית מדי והגיעה להישגים בתקופה שבה לא הייתה לה באמת תחרות. בדרך לצמרת היא הותירה לא מעט יריבות בוכות, אנשי מקצוע שבהם השתלחה לעיני המצלמות - ואנשים שככל הנראה עדיין פוחדים ממנה. אבל לפני כן, צריך לזכור מי זו בעצם סרינה וויליאמס.
סרינה: "הייתי פשוט אני, ואני שחקנית טניס די טובה"
סרינה נולדה לאם אורצ'ן פרינס ולאב ריצ'ארד, והיא האחות הצעירה של ונוס שגדולה ממנה בשנתיים. כבר בגיל 4 החליט האב ריצ'ארד כי שתי האחיות יהיו טניסאיות והוא החל לאמן אותן בבית. סרינה רצתה להתחיל לשחק בסבב המקצועני כבר בגיל 14, אך דווקא הנהלת הסבב סירבה – מה שגרם לוויליאמס לנהל את המאבק הראשון שלה נגד הממסד.
הנערה סרינה איימה לתבוע את איגוד טניס הנשים בעניין אפלייה על בסיס גיל, אך האב ריצ'ארד ביקש ממנה לזנוח את התביעה. שלוש שנים לאחר מכן וויליאמס כבר זכתה לראשונה ברולאן גארוס, באליפות ארצות הברית ונכנסה לטופ-10 של דירוג טניס הנשים העולמי - מקום שבו כיכבה שנים רבות.
פרובוקציה בתחילת הדרך
מאז זכתה סרינה בעוד הרבה גביעים - 23 תוארי גראנד סלאם בסך הכול, הכי הרבה בעידן הפתוח של הטניס. היא דורגה במקום הראשון בעולם ב-8 תקופות שונות ושהתה שם במשך 319 שבועות לאורך הקריירה. כעת היא אומנם פורשת כשהיא אי שם באזור המקום ה-450 בעולם, אך גם עמוק בתוך היכל התהילה של הספורט האמריקני. אך לא תמיד היא הייתה בלב הקונצנזוס: כבר בראשית הקריירה, בשנת 2001, החרימה סרינה, תאמינו או לא, ארגון שלם של טורניר באינדיאן וולס, מהטורנירים היוקרתיים בסבב. למה?
השחקנית הרוסיה אלנה דמנטייבה (כיום בת 40, אך היא פרשה בשנת 2010) טענה ל"מכירת משחק" של האחיות וויליאמס. ונוס הייתה צריכה לשחק מול סרינה בחצי הגמר אך הודיעה על פציעה רגע לפני העליה למגרש, מה שאישר לסרינה לעלות רעננה לגמר ולנצח את קים קלייסטרס. למרות שמאוחר יותר דמנטייבה טענה כי היא צחקה, במהלך המשחק הקהל שרק בוז לסרינה, כשהאחות הבוגרת והאב ריצ'ארד נצפים מצחקקים ביציעים. החרם מצד וויליאמס על הטורניר הסתיים רק כעבור 14 שנה, ב-2015. סרינה טענה לאחר המשחק כי הסיבה שבגללה שרקו לה בוז היא על רקע צבע עורה, ולראשונה עוררה את המאבק הגזעי.
הובילה מאבק גזעי ומגדרי
"הייתי רוצה לחשוב שבזכות הזדמנויות שניתנו לי, ספורטאיות מרגישות שהן יכולות להיות עצמן על המגרש", אמרה סרינה באחד מריאיונות העבר, בהקשר של המאבק הגזעי והמגדרי שאותו הובילה במהלך הקריירה. "הן יכולות לשחק בתוקפנות ולקמץ אגרופים. הן יכולות להיות חזקות, אך באותו זמן גם יפות. הן יכולות ללבוש מה שהן רוצות ולהגיד מה שהן רוצות ו'לבעוט בישבן' ולהיות גאות בכל זה".
בדרך היא גם הודתה: "עשיתי הרבה טעויות בקריירה שלי. טעויות הן חוויות למידה, ואני מאמצת את הרגעים האלה. אני רחוקה מלהיות מושלמת, אבל גם ספגתי הרבה ביקורת, והייתי רוצה לחשוב שעברתי תקופות קשות כטניסאית מקצועית כדי שלדור הבא יהיה קל יותר". הנאום הזה די ממחיש את הגישה של סרינה לחיים – גישה שלעיתים היא הייתה רחוקה מלהציג על המגרש כנגד אותן נשים שאותן לדבריה רצתה להעצים.
לאורך כל הקריירה, דווקא האליפויות הביתיות היו המקום שבו הציגה סרינה את הצד ה"רע" שלה, או כמו שהיא כינתה אותו הצד ה"גאה, הנמרץ והרגשי" שלה. במהלך משחק רבע גמר אליפות ארצות הברית 2004 נגד ג'ניפר קפריאטי יצאה סרינה נגד החלטות השופטת – החלטות שמאוחר יותר התבררו כשגויות על ידי הטלוויזיה. ובכל זאת, זו הייתה אחת הפעמים הראשונות שבה הראתה סרינה הטניסאית חוסר כבוד מובהק לשופט. אגב, למרות ההתנהגות ה"לא קלאסית" של סרינה, רבים מחשיבים את המשחק הזה כגורם לכניסת מערכת "עין הנץ" לשימוש בטניס – מערכת שעשתה מהפכה בעולם שיפוט הספורט ועוזרת כיום לקבל החלטות בזמן אמת.
ככה לא מקבלים הפסד בכבוד
חמש שנים מאוחר יותר, במהלך חצי גמר אליפות ארצות הברית, כשהיא כבר אז אחת השחקניות הגדולות בהיסטוריה של הטניס, הראתה סרינה איך לא מקבלים הפסד בכבוד. לאורך כל המשחק ב-2009 מול קים קלייסטרס היא קיללה את המחבט, לא הסכימה עם קביעה של השופט כי במהלך אחת ההגשות שלה היא דרכה על הקו - דבר שאסור לפי חוקת הטניס. יש לציין כי סרינה מעולם לא התנצלה על האירועים במשחק הזה, שהסתיים בקנס בפועל ועוד קנס לשנתיים על תנאי.
אבל האירוע החמור ביותר, וכנראה גם הזכור ביותר, מהפסד של סרינה וויליאמס באליפות ארצות הברית התרחש לפני 4 שנים, בגמר 2018. זו הייתה שנה מיוחדת עבור סרינה, הראשונה שלה בסבב לאחר שילדה, והיא הכריזה כי המטרה שלה היא "לזכות בעוד גראנד סלאם אחד – הפעם כאימא". בחודש יולי באותה השנה היא כמעט הצליחה לעשות את זה, אך הפסידה בגמר ווימבלדון - ולאליפות ארצות הברית היא הגיע מכוונת מטרה לחלוטין.
מבחינה מקצועית היא נראתה מצוין לאורך האליפות, כשהיא עולה לגמר אחרי ניצחונות חלקים וכשהיא מפסידה מערכה אחת בלבד (ובדרך מדיחה גם את אחותה ונוס). אלא שלגמר התייצבה מולה נאומי אוסאקה, אז רק בת 20 אבל כבר אחת מהשחקניות העולות והמדוברות ביותר בעולם. אוסאקה לא נבהלה מהמעמד ומהעובדה שזהו גמר הגראנד סלאם הראשון שלה בקריירה – וניצחה בשתי מערכות. אלא שאף אחד לא זוכר את רגע הזכייה של אוסאקה – אלא את רגע ההפסד של סרינה.
סרינה קיבלה במהלך המשחק עונש משופט הכיסא קרלוס ראמוס בשל העובדה כי קיבלה בין הנקודות הוראות ממאמנה ביציע, דבר שגם הוא אסור לפי חוקת הטניס. סרינה התעצבנה ואמרה כי המאמן לא הדריך אלא רק עודד אותה וביקשה התנצלות על העונש. השופט, כמובן, לא התנצל. במהלך המשחק היא גם ריסקה את המחבט שלה בעצבים, מה שגרר עונש נוסף, והטיחה בשופט כי הוא מעניש אותה רק בשל העובדה כי היא אישה. סרינה נקנסה בשל האירועים הללו ב-17,000 דולר. מאמנה, אגב, הודה מאוחר יותר כי הוא אכן נתן לה הוראות. אוסאקה סיימה את המשחק הזה בדמעות, אבל לא רק בשל הזכייה הראשונה בתואר, אלא בשל ההתנהגות של יריבתה שהייתה אמורה להיות אחת מדמויות המודל לחיקוי שלה.
כנראה שהיחס המיוחד אותו דרשה וויליאמס במהלך הקריירה השתלם – בעיקר בטורניר האחרון שלה. לא מעט גבולות היטשטשו במהלך אליפות ארצות הברית האחרונה, והכול לטובת סרינה. לפי קוד ההתנהגות, המדורגת במקום נמוך יותר עולה למגרש ראשונה ומחכה למדורגת גבוהה יותר שתיכנס. במקרה של סרינה קרה הפוך. חימום לפני המשחק? השחקניות שפגשו את סרינה בטורניר נאלצו לצפות ב-2 דקות של "הרגעים הגדולים של סרינה וויליאמס" לפני שהמשחק החל. זה עזר לה להגיע לסיבוב השלישי ולנצח את המדורגת 2 בעולם – שסיימה את המשחק בדמעות לאחר שהרגישה כי כל 20 אלף הצופים נגדה ומהללים כל טעות שלה.
"לא שומרת את הרגשות שלי לעצמי"
ככל הנראה, כשסרינה וויליאמס תסתכל אחורה על הקריירה שלה, היא תסכם אותה בסיפוק. כנראה השחקנית הגדולה בהיסטוריה, בוודאות שחקנית שתרמה למאבק לשוויון – ותמיד אמרה מה שהיא חושבת, גם על אחותה: "בניגוד לוונוס שתמיד מתנהגת בקלאסה, אני מעולם לא הייתי אחת כזאת ששומרת את הרגשות שלה לעצמה", היא אמרה באחד הריאיונות שלה. ובטור הפרישה במגזין 'ווג', כמו שרק היא יודעת, היא סיכמה: "תאמינו לי, אף פעם לא רציתי לבחור בין טניס למשפחה. אני לא חושבת שזה הוגן. אם הייתי בחור, לא הייתי כותבת את זה כי הייתי שם בחוץ משחקת ומנצחת בזמן שאשתי עושה את העבודה הפיזית של הרחבת המשפחה שלנו".
"אל תבינו אותי לא נכון: אני אוהבת להיות אישה, ואהבתי כל שנייה בהריון עם אולימפיה", היא הוסיפה. "הייתי אחת מאותן נשים מעצבנות שהעריצו להיות בהריון ועבדתי עד היום שהייתי צריך להתייצב בבית החולים. וכמעט עשיתי את הבלתי אפשרי: הרבה אנשים לא מבינים שהייתי בחודש שני להריוני כשזכיתי באליפות אוסטרליה הפתוחה ב-2017. אבל אני חוגגת 41 החודש, ואני חייבת לוותר על משהו".