אני רוצה להסביר לכם על שני מושגים חדשים במזרח התיכון: סולמות וגדרות. אז הרשו לי להתחיל עם ה"סולמות", שיטת משא ומתן שהפלסטינים מתנהלים לפיה כבר שני עשורים - ובהצלחה די גדולה. העיקרון המרכזי של שיטה זו אומרת כך: מזהים הזדמנות, בונים עץ ומטפסים על הענף הכי גבוה. לאחר מכן, מחכים שיגיעו עם הסולם הכי יקר שיש כדי לרדת מאותו עץ.
עצרת האו"ם שיצאה לדרך היא דוגמה קלאסית לשיטה זו. כל האירוע ימוקד סביב ההכרזה החד צדדית על מדינה פלסטינית, שכמובן מההכרזה הזו לא תצא כלום. אבל, זה מביא לאזור בכירים רבים כמו טוני בלייר וקתרין אשטון, כמו גם גורם לעיסוק נרחב בצמרת הליגה הערבית.
הסולמות יצאו מהאופנה
הבעיה עם העיתוי הנוכחי של הטיפוס על העץ, זו העובדה שהם עושים זאת בזמן שהמזרח התיכון הוציא את הסולמות מהאופנה. ארדואן דוחה את כל הסולמות שהוצעו לו והוא ממשיך לתקוף את ישראל בכל הזדמנות. דפוסי התנהגות דומים אפשר למצוא אצל המצרים, שרק ביום שישי האחרון נאלצו להביא סולמות, אמיתיים, כדי לחלץ מהשגרירות שישה בני ערובה.
לכן, הציפייה שהפלסטינים ירשו לעצמם לרדת מהעץ עליו טיפסו - מוגזמת. המצב כרגע בשטח ממשיך להיות לא יציב, והסיכוי שמישהו ייצר סולם שייענה לדרישותיהם של הפלסטינים - אפסי.
ומילה אחת ואחרונה על גדרות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטלם אתמול ליד הגדר הנבנית בגבול המצרי. אז מה רצית להגיד בזה, אדוני ראש הממשלה? שאנחנו צריכים להתבצר? שזה מה שיעצור את הטרור? טוב, לא נורא, לפחות יצאה תמונה יפה.
לקראת 20 בספטמבר - סיקור מיוחד:
ערב הפנייה לאו"ם: הראיס מוטרד גם מהחמאס
שאול מופז: "אין מקום לחלשים במזרח התיכון"
גבריאלה שלו: "ההכרזה רק תעמיק את הסחף נגד ישראל"
דב חנין: כשלהם תהיה עצמאות, גם לנו תהיה
שאול גולדשטיין: "ההכרזה בונה מערכת ציפיות בלתי הגיונית"
דן חלוץ: "הכרזה על מדינה - רק ההתחלה"