כשהיו באופוזיציה קראו חברי הממשלה הנוכחית לפצות את בעלי העסקים, היום - גם בנושא הזה - הם נשמעים אחרת לגמרי. "ישראל לא בסגר", שבים וטוענים בממשלה, אבל מי שטוען שישראל משמרת שגרה, לא מדייק, בלשון המעטה.

ב-27 בנובמבר הצהיר בנט על אזעקת אמת מפני הווריאנט החדש שעשוי לשנות את כללי המשחק. "אנחנו נמצאים בנקודה מדאיגה", אמר אז ראש הממשלה. "הווריאנט הדרום-אפריקני מדאיג עד כדי כך שאחרי עשרות זנים שנבחנו אצלנו, הוא הביא להרמת דגל אצל מומחי הבריאות בארץ ובעולם".

השבוע, כבר הכריז בנט רשמית שישראל נכנסה רשמית לגל החמישי. מבחינת נתב"ג: כבר חודש כמעט שאין בישראל תיירות נכנסת, בכלל. מעגל הנפגעים הוא אדיר: חברות תיירות, מלונות, מסעדות, הסעות. ואם זה הדבר הנכון, אז מה עם לפצות את מי שנפגע?

ועכשיו מתכננים הגבלות על התקהלות, אולי למאה משתתפים במקומות סגורים. המשמעות בפועל היא ביטול של רוב אירועי התרבות והשבתת ענף האירועים: החלטה עם משמעות של מאות מיליוני שקלים לעסקים. אם היא נחוצה, אדרבא, אבל מה עם לשלם?

מסע קצר בארכיון של בנט ולפיד כשעוד היו חברי כנסת, מזכיר את הסלוגן "לא פרנסה? לא מעניין".

 אז, מהאופזיציה, ראש הממשלה דווקא הבין היטב מה קורה לעסק, רק מעצם הדיבורים על הגבלות, על סגר. בכל אולפן הוא נהג אז לספר על בעל עסק שפגש במקרה לפני השידור, וסיפר לו כמה הוא נפגע כלכלית מגמגומי הממשלה.

ומה קרה לתוכנית לפיד? לראש הממשלה החליפי הייתה ממש תכנית סדורה, תכנית 7 הנקודות, שכללה פיצויים החל מירידה של 25% בהכנסות - קונטרה למה שהציג נתניהו, והוא אמר שלפיה הכל יהיה יותר פשוט. אכן תוכנית מאוד פשוטה - היא הפכה עוד יותר פשוטה בממשלה הנוכחית, פשוט אין פיצוי לאף אחד.

עכשיו, ייתכן מאוד שלפיד וראש הממשלה בנט עדיין מאמינים במה שאמרו אז, מהיציע, אבל היום יש בממשלה גם שר שחושב אחרת - שר האוצר ליברמן שממש לא רוצה לשמוע על פיצויים כפי ששמענו:

וגם בפגוש את העיתונות כשאמר "לא נפזר כסף מהמסוק". ואכן נכון לרגע זה, לאף אחת מההחלטות שקיבלה הממשלה לא הוצמד מנגון פיצוי.

נכון, את המילה סגר הוציאה הממשלה מהלקסיקון שלה, אבל אם זה קרה כדי שלא יצטרכו לשלם לעסקים שנפגעים עוד בכל יום - אולי עדיף כבר להחזיר אותה לשימוש.