עמוק לתוך ההופעה בפארק הירקון עומר אדם זרק לקהל, כאילו באהלן אהלן, "לא להתעייף חברים, פיצוי לא יהיה היום". עומר כאמור היה כבר בשליש האחרון של ההופעה, כשהוא מתחיל להתעייף, ואחרי לא מעט חמצן וזיעה, ברחה לו הסיבה שלשמה התכנסנו, כ-30-20 אלף איש, "בהיכל" שהקים במיוחד לטובת סדרת ההופעות.
בפעם האחרונה שהופיע בפארק הירקון זה נגמר רע, בלשון המעטה. הוא נכנס לסחרור בעקבות אותן 58 דקות על הבמה - יותר נכון בעקבות הדקות שבהן הוא לא היה על הבמה - שהגיע לשיאו בכרטיס טיסה לדובאי. אחר כך היה גם אלבום שלא הצליח כמצופה (לראיה, בהופעה הוא ביצע משהו כמו 4 שירים מ"סוף העולם") ועכשיו הוא מנסה לעשות תיקון שמרגיש אמיתי. עם ג'קט רחב בתפקיד החלוק ומצלמה שעוקבת אחריו מהגב, הוא צעד לבמה כמו מתאגרף. ההופעה הזו (והשלוש שיגיעו בשבוע הקרוב) תהיה קרב חייו: עומר אדם נגד העולם, טייק מיליון.
הסאבטקסט של ההופעה זעק כשביצע כשיר ראשון את "שקט", שכולל את השורה "הלב זקוק לאהבה". ספק אם הוא מדבר על עצמו בתוך השנתיים האחרונות עם הקהל הישראלי, או עלינו, עם ישראל, בהקשר של השנה האחרונה. בעיני, שתיהן תופסות. אולי זו ההתרגשות, אולי כי לא ביצע אותו הרבה זמן, אבל ניכר שהיה בלבול קל באחת השורות. על הפנים המשקפיים של קטליה, כמובן. ב"שני משוגעים" הוא כבר זרק אותם לקהל. אגב, הייתה תקופה ש"שני משוגעים" היה השיא של הערב.
רגע לפני פסח הגיע, איך לא, "קומה 58" עם הפזמון של "מה נשתנה". זה עדיין נשמע מוזר (אבל הקהל נהנה ממנו רצח, אז מה אפשר להגיד?). הפיק האמיתי הראשון היה כשביצע את "אקדח", מתוך האיפי החדש "חמישה לילות". הוא שלף את הנשק הסודי שלו - הגרון. עומר הראה שוב למה המעריצים הוותיקים שלו קצת צודקים כשהם דורשים ממנו את "עומר הישן". אין מה לעשות, הוא בשיא שלו כשכינורות מלווים אותו.
כשביצע את "שלום לך" ו"וואי" אפשר היה לזהות שמדובר בשירים של מעריצים הארדקור. כאמור, הוא בא לרצות את הקהל הערב, אבל כנראה הלך רחוק מדי כי זה לא עבד מספיק טוב ובעיקר הרגיש תלוש בין שירים שכולם מכירים את המילים שלהם בעל פה. נכנסנו לרצף של מועבט עם "נמס ממך" (עדיין אחד מלהיטי החתונות הכי גדולים שהיו פה), "קסם" ו"בוקשרט" שנכתבו כבר לא מעט טקסטים על מה שהוא מייצג, אבל סליחה - מדובר בפזמון מהחלומות. באמצע השיר, האירוע הופך לרחבה של חתונה ב-3 בלילה עם טראנס בקצב גבוה ועומר אדם שעומד במרכז הבמה וצועק למיקרופון "אההא-אווהווו" והקהל מחזיר לו, קצת כמו הפעלה מהניינטיז.
בהתחלה היכל ה-360 שהקים נראה מרשים, ולרגע אפשר היה לנשום לרווחה ולחשוב שנפתרה הבעיה של פארק הירקון, אבל בפועל, במשך רבע מהערב היה קשה מאוד לראות את הזמר עצמו. בהפקה כנראה צפו את הבעיה כי דאגו לרשת את כל המקום במסכי ענק, ככה שאי אפשר היה באמת לפספס את ההופעה, אבל כן היה נחמד יותר לראות יותר את הזמר האמיתי ולא רק דרך המסך. כנראה יש גם גבול לכמה שעומר אדם יכול לעשות.
לכל אמן גדול יש משהו שרשום על שמו בתרבות, ועל שמו של עומר אדם יש את תנועת היד. אתם יודעים בדיוק איזו, זו של החיתוכים. די בטוח ששמעתי לידי כמה שעונים חכמים שמתריעים על "קצב לב ריאה גבוה מהרגיל" כשהוא ביצע את "מאמי זה נגמר", "זורק ת'עניבה" ו"נסיכה" (עם השורה האיקונית "ושמיכה של כוכבים אביא לך").
אבל זה לא רק החיתוכים, כי הכריזמה שלו נשפכת לכל עבר. מי שהתחיל כנער שעונה תשובות קצרות באודישן ואז לעגו לו שהוא לא יודע לרקוד (לא ברור למה זמר ים תיכוני צריך לרקוד) - התפתח למפלצת. בגדול, אם הוא היה בקהל במקום על הבמה, אפשר היה להתבלבל בקלות ולחשוב שמדובר באחד המעריצים, וכנראה בגלל זה האנרגיות בקהל היו גבוהות מאוד לאורך כל ההופעה. והכי חשוב, זה נעשה באלגנטיות. כשביצע את "חצי דפוק" למשל אחרי מחרוזת חפלה קצבית הוא פנה ל"שותפים שלו", כמו שהוא מקפיד לומר - "תעזרו לי רגע, אין לי אוויר", והם בשמחה החליפו אותו, או כשביקש, שנייה לפני שהתחיל לשיר באנגלית את DXB to TLV, "לא לצלם את האנגלית".
בכל פעם שהוא עשה שיר חדש - "אקדח", "לילות ודמעות" וגם ב"כסף ודמעות" שהיה אחד הנאמברים הטובים בהופעה (Bang Bang של ננסי סינטרה התנגן כפתיח וישב בול) - על המסכים הוקרנו המילים. לא שמישהו היה זקוק לזה, כי כולם כבר ידעו את המילים. חשוב להתעכב רגע על הכיוון המוזיקלי "החדש". אדם נצמד ליוצרים שנוטים יותר להיפ הופ, ובעיקר לא מזוהים עם המיינסטרים (עדיין) - ע"ע "צמוד צמוד" שיצא אתמול. כששרק, שחתם אצל אדם אחרי שהוא הקליט גרסה משלו ל"סטלות", עלה לבמה אמש זה הרגיש מאוד ראוי. ראפר שהיה מוכר בעיקר בקרב ילדים חובבי היפ הופ מופיע מול עשרות אלפים עם שיר שהוא כתב, לא בשביל זמר גדול, אלא בשביל עצמו - והצליח מעל למצופה. "כסף או דמעות", "סטלות" ו"צמוד צמוד" אולי מסמנים לנו שאדם מיצה את שלב הגיטרות ועובר לסאונד הבא.
אפשר לנחש שהמטרה של ההופעה אמש לא הייתה להרוויח כסף - ולכן גם היה ברור שכל המשא ומתן עם המשטרה לפני ההופעה ייגמר בלי בעיות - כי את זה הוא עושה בפרויקטים של נדל"ן ולא של מוזיקה (בלי עין הרע). עומר רצה להחזיר את החיבור למעריצים שקצת אבד בשנים האחרונות. אלא שבמהלך הערב, שלישיית מה קשור עלו לבמה והתחיל מה שנראה קצת כמו פולחן אישיות מיותר. היו בדיחות על כל הדברים שעומר צריך להתנצל עליהם: הפודל שקנה ליעל (טען שאימץ אותו, אגב) או נסרין שעשתה רעש לשכנים במשמר השבעה, אבל בפועל המונולוג בא להדגיש למי שפספס את מה אדם עשה למען חיילי צה"ל (כמו שירות המוניות שהקים). חברי השלישייה חברים טובים שלו, ולא במקרה הוא התארח אצלם בפודקאסט עם יציאת האלבום, אבל כשהם מקריאים מהטלפרומטר משפטים כמו "תודה על מי שאתה ומה שאתה עושה לעם ישראל" זה מרגיש פחות אותנטי ויותר כמו משהו שעשו עליו חזרות ביחד עם עומר עצמו.
כאמור, זו הסיבה שלשמה התכנסו, התדמית של עומר. הבעיה שלו היא שכשהוא קשוב למעריצים - כמה פעמים במהלך הערב הוא שאל את הקהל אם להמשיך או לעבור לשיר אחר, לא בשביל לשלהב אותם, אלא דווקא מתוך חוסר ביטחון שהרגיש דווקא די חמוד - ושר, הכל מושלם. ברגע שזה זולג מעבר לשירה, העניינים מתחילים לקרטע. לפני ההופעה הוא העלה כמה סקרים בסטורי עם רשימות שירים. לא באמת עקבתי אבל אני די בטוח שהוא ביצע את מה שניצח, כי אין סיבה שהוא יבצע את "בואי עכשיו", שגם נחשב לאחד מהשירים הכבדים יותר שלו, או את "מאושרת" שיצא ב-2011.
במשך שעתיים הוא נלחם על במת 360 שלרגעים הרגישה באמת כמו זירת אגרוף. עובר מצד לצד לצד לצד, מזיע את חייו, מעייף את היריב, שולף את כל הטריקים שהוא מכיר, מנחית להיט ועוד להיט ועוד להיט. רק בשביל להוכיח שהפעם זה הוא שניצח את הקהל, כאמור "פיצוי לא יהיה היום". ואז הגיע הרגע למכת הנוקאאוט: "רק שלך", שכבר שבועיים תופס את המקום הראשון בהיטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל. הרבה זמן שלא היה לו להיט כזה, אפילו יותר מדי זמן. היה "מזליקו" וכל מיני יציאות מיותרות, אבל עם הצרחות של המעריצים - מבוגרים, צעירות, בנים, בנות וערימות של צרפתים משום מה - בתו הראשון של השיר אי אפשר להתבלבל כשמדובר בדבר האמיתי. כאמור, בפעם הבאה לא צריך להעלות את מה קשור בשביל שיחמיאו ויגידו את כל מה שהוא לא יכול להגיד על עצמו, אלא פשוט לתת שואו של החיים ולתת למעריצים לדבר בשבילך. אחרי שאתה התמסרת אליהם, הם ישמחו להחזיר לך טובה.