במשך 20 שנה חיו בני זוג ושני ילדיהם ביישוב קהילתי קטן בשפלה. הבית הפרטי והגינה הגדולה שלו שירתו אותם נאמנה, אך כשהילדים בגרו החלו ההורים להשתעשע ברעיון לחזור לעיר הגדולה שבה חיו כזוג לפני שהפכו למשפחה. כדרכם של רעיונות, גם זה נותר בגדר משאלת לב, נושא שנעים לשוחח עליו לעיתים, אלא שבואה של מגפת הקורונה שינה את התמונה והאיץ את התהליכים. "החיים בישוב בזמן הסגרים היו שקטים באופן קיצוני, כשיצאתי לרחוב לא ראיתי נפש חיה. התגעגענו לאפשרות ללכת ברגל לבית קפה או לצאת בערב להצגה. הכול היה מאוד לא נגיש", מספרת בעלת הבית ומסבירה מדוע האיצו את החיפושים אחר נכס.
>> ראינו כבר בריכות יפות בארץ, אבל זו משהו מיוחד
>> הרשת משתגעת מהצבע שמשתנה בהתאם למצב הרוח
הדירה שבני הזוג רכשו לבסוף נמצאת בבניין חדש בדרום תל אביב ומתפרשת על פני קומה וחצי, עם יציאה לגג בשטח 100 מ"ר. היא נרכשה במצב מעטפת ובעליה בחרו במעצבת הפנים עדי אדליס לתכנון ועיצוב הפנים. "הקורונה הובילה את בני הזוג לרכישת הדירה וגם חידדה את רשימת הצרכים שלהם", מספרת אדליס. בפגישה הראשונה סיפרו לה על בני המשפחה ועל סגנון החיים שלהם וביקשו מענה לדרישות של כל אחד מהם. הם רצו שיהיו בדירה מקומות מתאימים לבילוי משפחתי, הדגישו את הצורך בפתרונות אחסון חכמים, סיפרו על תחביביו המגוונים של בעל הבית וביקשו לתכנן ארון מיוחד לציוד הספורט שלו, וגם התייחסו לכך ששבוע העבודה שלהם מחולק בין המשרד הביתי לחוץ. "מעל כל הבקשות ריחף רצונם של בעלי הבית לתכנן אותו כך שהוא יאפשר מחד שלכל אחד מבני המשפחה תהיה פינה משלו ומאידך שיהיו בו מקומות שיזמנו שהייה משותפת וקרובה", אומרת אדליס. "התחלתי את העבודה על הפרויקט אחרי שהבהרתי להם את התפיסה העיצובית שלי – בעיני האסתטיקה משנית לנוחות. אני מעצבת כדי לייצר תחושה, אם בית לא נוח לשימוש ונעים לבעליו הם לא יחשבו שהוא יפה", מסבירה אדליס.
המעצבת יצרה חלוקה מפלסית לפי פונקציות שימוש – בקומה העליונה, ששטחה 70 מ"ר, מיקמה את החלל הציבורי ויש ממנו יציאה למרפסת היקפית שמאפשרת צורות בילוי וישיבה מגוונות. בקומת הכניסה, ששטחה 130 מ"ר, שובצו חדרי השינה וחדר עבודה גדול ומרווח. תכנון הפנים בדירה הושפע ממיקומם של חלונות, עמודים תומכים וממ"ד, שהיוו נתון שלא ניתן לשנות.
השטח העיקרי בקומת הכניסה הוקצה ליחידת ההורים, המתפרשת על שטחם של שני חדרים וממ"ד (שהופיעו בתכנון המקורי של הקבלן). היא כוללת ארבעה חלקים ומתוכננת כך שתאפשר לבעליה לחיות בה לאורך שנים. הממ"ד בדירה הוסב לחדר הארונות של בעלת הבית, וזמן רב הוקדש לתכנון הארונות, המדפים והמגירות שבו. הדלת ליחידה נפתחת מול החלל האמצעי, חדר הארונות של בעל הבית שמפריד בין הממ"ד לבין חדר השינה וחדר הרחצה, הסגורים בדלתות הזזה צבועות שחור. הקירות בשלושת החדרים מחופים בטפט שיוצר ביחידה ומעניק תחושה עוטפת. למרות שהדוגמא שנבחרה לטפט עדינה הוא בעל נוכחות דומיננטית הנובעת מהעובדה שהוא עוטף את כל הקירות בסוויטה.
חדר העבודה הסמוך תוכנן כדי לאפשר לבעלי הבית לעבוד בו בנוחות בימים שבהם הם עובדים מהבית. החדר מופרד מהמסדרון באמצעות מחיצה מזכוכית עם הפרדה אקוסטית וכאשר נדרשת פרטיות אפשר לסגור את הווילון האטום שהוזמן בכוונה תחילה. בתוך החדר תלוי דלפק עבודה מרחף בצורת האות ר' המייצר שלוש עמדות עבודה, בארון שמורכב על גבי הקיר השלישי משולבים גם מדפים פתוחים. כדי לאפשר לבעלי הבית אפשרויות נוספות לישיבה, תכננה אדליס עמדת עבודה עם שולחן עמידה באחד מחדרי הילדים, שחוזרים הביתה רק בסופי השבוע. מול חדר העבודה, בחלל שמפריד בין החדרים, ממוקמת ספרייה גדולה מברזל שתוכננה על ידי המעצבת בהתאם למידות החלל, והיא נמשכת בין רצפה לתקרה.
חדר הכביסה וחדר הרחצה של הילדים ממוקמים בכניסה לדירה, בסמוך לשני חדרי ילדים שתוכננו כתמונת ראי עם פריטי ריהוט זהים, "ההתאמה האישית תעשה על ידי הילדים עצמם עם הזמן ובעזרת פריטי הלבשה", צופה אדליס. "אני אוהבת להשאיר בחדרי הנוער מקום לביטוי עצמי, לשלב בו ביטוי לתחביבים או אהבות חולפות, והכי חשוב שהוא יהיה חלל שיאפשר לנער או לנערה להשתנות". הקירות והרצפה בשלושת חדרי הרחצה ובחדר הכביסה מחופים באריחים מאותה סדרה, הכוללת שלוש מידות וחמישה סוגים שונים של סיומות (פינות). לכל חלל נבחר גוון אחר ותוכנן תמהיל ייחודי של מידות ורמות ברק. לחדר הרחצה של ההורים נבחרו אריחים בצבעים שחור מט, שחור מבריק ולבן מט ובסך הכול יש בו 20 סוגים שונים של אריחים; לחדר הרחצה הכללי נבחרו אריחים בשני גוונים של ירוק ובשני סוגים של גימור - מבריק ומט, ויש בו 15 סוגי אריחים שונים.
ההחלטה להגביל את בחירת האריחים לסדרה אחת תואמת לתפיסה העיצובית של אדליס הדוגלת בשימוש במספר קטן של אלמנטים בכל פרויקט: "עיצוב המבוסס על מספר מוגבל של חומרים ואלמנטים מייצר שפה נקייה. בחדרי הרחצה השתמשתי באותה סדרת אריחים וגם בחרתי את אותו סוג הברז והידית ועיצבתי את אותן החזיתות לפריטי הנגרות", היא מפרטת.
לקומה העליונה עולים באמצעות גרם מדרגות קל מברזל שממוקם בסמוך לדלת הכניסה ומואר, הודות לחלון רחב ידיים. הקומה מרובת חלונות ותכנון הפנים שלה נגזר מקיומה של מרפסת רחבת ידיים המקיפה שלוש חזיתות. המזווה ושירותי האורחים מוקמו בסמוך לחזית הדרומית, על גבי קירות נטולי חלונות. כמו בקומת הכניסה, גם כאן מחופה הרצפה בפרקט בהנחת פישבון, אך התקרה בגמר בטון חשוף וגופי התאורה תלויים ממנה על גבי מסילות.
הסלון סמוך לוויטרינה שדרכה יוצאים אל המרפסת ואדליס תכננה אותו כך שיאפשר לבני המשפחה להתכרבל בנחת. הוא מעוצב בקנה מידה אינטימי וכולל ספה בצורת ר' שמאפשרת מעגל שיחה נוח. על הקיר שממול מורכבת ספריית ברזל שבתוכה חפצי נוי, מאחורי החלקים הסגורים חבויים בר, מערכת שמע ומערכות טכניות נוספות. הפתח שמוביל לשירותי האורחים עטוף במדפי הספרייה. המטבח כולל שתי צלעות בצורת האות ר' והוא צמוד לחזית המזרחית של הדירה. ציר הארונות הנמוכים תוכנן מתחת לחלון רחב ידיים ומקביל לו ארון גבוה שמסתיר מאחוריו מזווה. "הסגידה לאי במטבח מזכירה לי את הסגידה למסך טלוויזיה גדול בסלון וזה לא מובן לי. כאן מיקמנו שולחן עגול שביומיום מתאים לשישה עד שמונה סועדים. אירוח רב משתתפים אפשר לקיים על השולחן בחוץ שאורכו 3 מטרים, או בעזרת הארכות לשולחן העגול בתוך הבית", אומרת המעצבת. בין הסלון לשולחן האוכל מפריד קיר צבוע לבן שמשמש בסיס למקבץ של עבודות אמנות ורקע לאוסף העציצים של בעלת הבית. "תכננתי מראש את הקירות שעליהם ייתלו עבודות אמנות. חלק מהעבודות כבר היו וחלק נקנו לקראת המעבר. העבודות מתחברות זו לזו, הן מבטאות חלקים מהאישיות של בעלי הבית והן נבחרו כי הן מייצגות משהו בעל משמעות מבחינתם".
גולת הכותרת של הקומה היא המרפסת שתוכננה לאנשים שאוהבים לארח. מטבח החוץ מפנק, הוא מאפשר לבעלי הבית לבשל בצוותא וכולל גם טאבון. בעלי הבית שתלו בסמוך לו גינת תבלינים ופיזרו בשטח אזורי ישיבה נוספים.
החומרים שנבחרו לדירה ממחישים את תפיסתה של אדליס בנוגע לנוחות תפעול ושימוש, הם קלים לתחזוקה ולניקוי. "אני אוהבת לשלב בבתים שאני מתכננת חומרים טבעיים כמו עץ, בטון וברזל משום שהם מתיישנים באופן חינני. מטבחים וחדרי רחצה הם חללים שיש בהם לחות גבוהה והצטברות של אבנית ומשתמשים בהם בחומרי ניקוי חזקים מאוד, ולכן אני מעדיפה לבחור עבורם חומרים סינתטיים שלא מתיישנים כלל", אומרת אדליס.
לחזיתות הארונות בחדרי הרחצה נבחרה פורמייקה ננו, המשטחים והכיורים מדקטון. הציפוי הייחודי מונע כתמים ושריטות והוא עמיד בפני מכות ופגעי מזג אוויר. אדליס מעידה שהושקעה מחשבה רבה הן בבחינת החומרים והן ביצירת איזון בין חומרים סינתטיים - פורמייקה ודקטון - לבין החומרים הטבעיים שהוכנסו לחללים - ברזל, זכוכית וידיות מהעץ.
תהליך ההלבשה בבית נעשה לאורך זמן והוא מבוסס על ליקוט חפצים ופריטים שאדליס עשתה במקומות שונים: "כל פרט נבחר בנפרד ובמקומות שונים, נתתי לבית את הזמן שהוא צריך. עברה חצי שנה מיום שהדיירים נכנסו לבית ועד שהסתיים תהליך הליקוט. היה לי חשוב ליצור הלבשה שמבוססת על כמה שכבות, לבדוק איך כל אחד מהפריטים משתלב באנסמבל שכבר קיים ולהבין מה עוד חסר. זו הדרך ליצירת תוצאה אותנטית וייחודית בעיניי".
עיצוב פנים: עדי אדליס
קבלן: גבריאל מזרחי
משטחי עבודה: שיש אוהד
הכותבת שרון היבש, מחברת ספרי עיצוב ומרצה על עיצוב הבית