אם במאה ה-19 מיטב ציירי האימפרסיוניזם ציירו נשים עירומות עם גוף שופע ומלא, הרי שהיום המסר הוא כמה שיותר רזה, ככה יותר יפה ולצאת מהבית בלי ריטוש זה ביג נו נו. פרויקט "The Nu" צילם מעל ל-150 נשים אמיתיות בעירום על מנת להוכיח לעולם שכל גודל, צורה וצבע עור נשי הוא יפה. התמונות בפנים
הכי טבעי, הכי אמיתי
תכירו את מאט בלום, צלם שמאס בעידן הפוטושופ שכולנו מנסות לחיות על פיו והחליט לעשות משהו בנידון. ביחד עם אשתו, השניים השיקו את פרויקט The Nu שמטרתו לגרום לנשים להתגאות ביופיין הטבעי ובגופן העירום. הפרויקט שהושק ב-2005 התחיל מצילום של נשים אמיתיות בעירום מלא. מאז ועד היום, הם הצליחו לצלם 150 נשים ששמחו להתנדב ולהתפשט לצורך אסופת תמונות מעוררת השראה ובה קימורים, ישבנים ושדיים חשופים ללא הסוואה ובטח שללא עבודת גרפיקה מעוותת ומרטשת. וזה מה שנקרא עירום אמנותי. כלומר אמיתי.
150 נשים בשלל גדלים
"חוויה מעצימה". תגובות של נשים מהפרויקט
זה כבר זמן רב שמפורסמות, דוגמניות ושחקניות מתרעמות נגד עסקי הפוטושופ: מקייט ווינסלט ועד לוויטני תומפסון, בוגרת "הטופ מודל הבאה" שהחליטה להיחשף. כריסטינה אגילרה מבקשת שיקבלו אותה כמו שהיא גם במידה 44 והיד עוד נטויה. עם זאת, אנחנו מברכות כל פרויקט שבא לקדש את גוף האישה, במיוחד כשהוא מוגש כמו הפרויקט של הזוג בלום.
ללא הסוואה, וללא כל פוטושופ
במסגרת הפרויקט המשותף של בני הזוג, עברו כאמור 150 נשים עירומות תחת עדשות המצלמה כשהן מצטלמות בנוחיות ביתן. בלום האמריקאי ממיניאפוליס ואשתו מגיעים לבתיהן של הנשים, מבלי לראות תמונה קודמת של הנשים. התנאי היחיד של האמונים על הפרויקט הוא שהנשים חייבות להיות מעל גיל 21, ועליהן לחתום על טופס המאשר שימוש בתמונות.
בהתאם לרוח הצילומים, המתנדבות מגיעות בכל הגזעים, הצבעים, הדתות והמידות, ולשם בדיוק חותרים בלום ורעייתו. "אני מאמין שנשים נשפטות בצורה מחמירה יותר על הופעתן וזאת הסיבה שמיקדתי את הפרויקט הזה בנשים," אומר בלום בתיאור של הפרויקט באתר שלו. "לקחתי על עצמי את הפרויקט משום שלא אהבתי את הכמות של תמונות עירום נשי שהציגו או גוף מושלם או גרמו לנשים להיראות מאד ממוצעות רק כדי להוכיח שכולם נראים ממוצעים".
בלום מקווה שחוויית הצילום תעצים נשים ותגרום להן לאהוב את הצורה שלהן ולא להרגיש נבוכות מגופן, ועל סמך התגובות של המצולמות מסתבר שזה עובד. "מנסיוני, 99% מהנשים המשתתפות אמרו לי שהן ראו את עצמן באור אחר בעקבות הצילומים והרגישו יפות יותר".
אחת התגובות שזכורות לו הייתה זו של אישה שסבלה ממחלה נפשית שעיוותה את האופן שבו היא ראתה את גופה: "לא יכולתי לראות את עצמי בצורה רציונלית כפי שאחרים ראו אותי. המצלמה העניקה לי הסתכלות מציאותית יותר על גופי. לא האמנתי שזאת אכן אני כשראיתי את התמונות לראשונה. אני חושבת שרוב הנשים רגילות לראות את את כל אותן נשים מרוטשות במגזינים, כך שכשהן רואות את עצמן במראה, זה נראה להן כמו עיוות. אולי אם לכולן הייתה הזדמנות להצטלם בצורה אמנותית ואמיתית, היינו יכולות להיות שמחות יותר עם עצמנו".
"זו מי שאני וזהו הגוף שלי"
עירום אמנותי ואמיתי
משתתפת אחרת הוסיפה: "הייתי כל כך לחוצה לפתוח את עצמי לפני מישהו שרק הכרתי אבל הופתעתי לטובה שהלחצים נעלמו במהרה והביטחון העצמי של 'זו מי שאני וזהו הגוף שלי' לקחו את מקומם. כשאני רואה את התוצר המוגמר באתר אני חשה גאווה על כך שאני מופיעה לצד כל הנשים היפהפיות האלו".
"התמונות משנות את גודל האהבה שאת מציעה לעולם"
בין משתתפות הפרויקט היו גם נשים לטיניות, ביניהן אישה שטענה שהחברה מגנה את העירום וגורמת לנשים להרגיש שעליהן להסתיר את גופן. "אני נולדתי לתוך משפחה של אנשים עירומים שחלקו מערומיהם בלי בושה ובלי בעיות. זה היה בית שבו כדי לפתוח את הדלת לאורח, היה צריך לצעוק לכולם להתלבש קודם. אבל ככל שגדלנו, הבנו שהעולם לא מקבל את זה כדבר תקין. למדנו מהסביבה שעירום הוא לא בסדר. להרגיש טוב עם הגוף שלך - מושלם או לא – זו טעות. לאהוב את עצמך, עם הפגמים והמעלות של הגוף, זהו עלבון. הבנתי שזה היה התפקיד שלי: להראות לאנשים שמגיע להם להיות מאושרים. הם יפים ולא צריכים להתבייש בשום דבר. זה היה הרגע שגיליתי את הפרויקט הזה שהוא יפה ופיוטי שכן יש לי מטרה זהה: להראות לעולם שהיופי הוא גבוה בהרבה מסטנדרטים. הפרויקט הוא על נשמות. יופי הוא מעבר לסימני מתיחה, שומנים, קעקועים או רזון. התמונות לא משנות את הגודל של השדיים שלך, המותנים או הירכיים, הן משנות את גודל האהבה שאת מציעה לעולם".
