"נועם היה בן שנה כשנתתי לו במבה בפעם הראשונה. הוא נגס חצי יחידה ותוך שנייה התחיל לנטוף מהאף ומהעיניים. המפרקים בידיים שלו התנפחו ללא היכר. הוא סבל מאסתמה של העור, אז היו לי בבית טיפות פניסטיל ונתתי לו בתקווה שהמצב ישתפר. הוא לא.

"רצנו למוקד. הרופא שהיה שם נתן לילד סטרואידים ושחרר אותנו הביתה. מה שהוא לא ציין בפנינו זה שיש סיכוי שההתקף הזה יחזור ובגדול. רבע שעה אחרי שיצאנו מהמיון, הילד התחיל להקיא בתוך הרכב כמו זרנוק כשהוא משמיע צפצופים. טסתי בחזרה למיון, עברתי על כל חוק תנועה אפשרי וחציתי כל רמזור אדום שהיה בדרך בלי לחשוב פעמיים. כל מה שעמד לנגד עיניי זה ילד מת.

"כשהגענו למיון הוא כבר לא יכול היה לסגור את הפה מרוב שהגרון שלו התנפח. זרקתי אותו על הדלפק ואמרתי לצוות במקום: 'הילד אלרגי לבוטנים והוא בסכנת חיים, תצילו אותו!'. תוך שניות הוא קיבל זריקות אדרנלין שפשוט הצילו לו את החיים. מאחר שלקח גם לנשימה שלו זמן להסתדר, הוא טופל גם באינהלציות.

"את לא חושבת יותר מדי ברגעים כאלה אלא פועלת על אוטומט. פשוט עושים מה שאפשר כדי להציל לאהוב שלך את החיים".

ילד ואמהות
מנסים להגן, אבל מזיקים. הורות מודרנית | צילום: GettyImages-Nathan Benn AFP

נועם, בנה של דניאלה (השמות האמיתיים שמורים במערכת), חווה תגובה אנפילקטית - תגובה אלרגית רב-מערכתית מהירה ומסוכנת, במקרה הזה לבוטנים - שכמעט עלתה לו בחייו. בעבר זה היה אירוע נדיר מאוד, אולם לפי המחקרים העדכניים, בעשור האחרון הוכפל מספר הילדים הישראלים הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים. גם לפי אומדנים שמרניים יותר, המספר עלה בעשור האחרון בעשרות אחוזים. מספר הזכאים ל"סייעת אלרגיה" בגן או בבית הספר עולה אף בקצב מהיר יותר.

מה השתבש במערכת החיסון של הילדים? התשובה הקצרה היא שאנחנו השתבשנו. אנחנו במובן של אורח החיים המודרני, ובעיקר במובן של ההורות המגוננת בת זמננו: הימנעות מחשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים וסטריליות יתר הם מהגורמים הישירים למגפה הזאת, שבגללה זקוקים ילדים רבים כל כך לסייעת צמודה שתפקידה למנוע מהם חשיפה לחומר שעלול להרוג אותם, חד וחלק. האירוניה המרה היא שדווקא הדברים שאנחנו עושים כדי להגן על בריאות הילדים הם אלה שפוגעים במערכת החיסון שלהם – וממדי התופעה פשוט מפחידים.

מודרני יותר, מערבי יותר, אלרגי יותר

ד"ר נופר מרכוס, מומחית לאימונולוגיה במרכז שניידר לילדים, מציגה את המספרים: "בין 6  ל-8 אחוז מהילדים בישראל סובלים מאלרגיה מסכנת חיים, לעומת כ-4-3 אחוזים לפני כעשור". כאמור, הכפלה בתוך עשר שנים. ומצבנו עוד סביר יחסית: בארה"ב ובאוסטרליה מטפסים המספרים האבסולוטיים עד ל-10 אחוז מכלל הילדים, לעומת 6 אחוזים שאובחנו לפני כעשור באזורים אלה.

"בכל העולם המערבי יש מגמת עלייה ברורה", מעדכנת ד"ר מרכוס. "דווקא באזורים מתפתחים, כמו אפריקה ואסיה, תוארו בעבר אחוזים נמוכים יותר ביחס למדינות המערב. ככל שהמדינות האלה התקדמו אל עבר המודרניזציה, כך עלתה גם שכיחות התופעה". והנה מרים את ראשו אורח החיים המודרני.

ילד מתגרד
חסרונות העולם המערבי. ילד אלרגי | צילום: kateafter | Shutterstock.com

ד"ר ארנון אליצור, מנהל מכון אלרגיה, אימונולוגיה ורפואת ילדים ב"אסף הרופא", מציין שכבר בעשור שעבר פורסם בבריטניה מחקר שהצביע על עלייה תלולה בשיעור הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים: מ-0.5 אחוז מהילדים במדינה בשנת 1989 ל-1.4 אחוז ב-2004 - כמעט פי שלושה בתוך חמש שנים. במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי שכיחות האלרגיה לבוטנים או אגוזים הוכפלה שם בין השנים 1997 ו-2002, וכמעט הוכפלה שוב עד שנת 2008 (0.6 אחוז הפכו ל-1.2 אחוז ואז ל-2.1 אחוז).

הנתונים מבהילים, וד"ר אליצור מבהיר: "רוב המחקרים מסתמכים על דיווח הורים ולא בהכרח על בדיקות. הם מוטים בגלל העלייה שחלה במודעות לאלרגיה למזון, וכנראה שהשכיחות האמיתית נמוכה יותר. במחקר שביצענו באסף הרופא ב-13,000 ילדים, התברר ש-3 אחוזים מההורים הפסיקו לתת מוצרי חלב כי חשבו שהילד אלרגי. בבדיקות אובייקטיביות נמצא שלמעשה, רק אחוז אחד מהילדים סבלו מתסמיני אלרגיה. שאר הילדים חידשו את צריכת מוצרי החלב ללא כל בעיה". אז מצד אחד הרגענו קצת את מספר הסובלים מאלרגיה, ומצד שני הוספנו סעיף חדש לכתב האישום נגד ההורות המגוננת יתר על המידה.

מה בעצם קורה לגוף בהתקף אלרגי מסכן חיים? "זה קורה בדרך כלל כשהגוף נחשף למזון הבעייתי בפעם הראשונה", מסבירה ד"ר מרכוס. "מסיבה כלשהי, במקום לראות בו משהו חיובי, מתרחשת תגובה אימונולוגית שבמהלכה מיוצרים נוגדנים כנגד החלבון של האלרגן המדובר. תגובה כזאת מתבטאת לרוב בפריחה מפושטת ('חרלת') ובנפיחות של רקמות רכות כמו עיניים שפתיים. במקרים חמורים יותר היא כוללת גם הקאה, קוצר נשימה שעלול להוביל לחנק ואף ירידה חדה בלחץ הדם. תגובה אנפילקטית כזאת עלולה לגרום למוות בתוך מספר דקות". זה בדיוק התרחיש שהצליחה דניאלה למנוע ממש ברגע האחרון.

זאת לא כוויה, זה שרידי במבה בחריצים של ידיות האופניים

נועם של דניאלה בן 5 וחצי היום. הוא אלרגי לא רק לבוטנים אלא גם לאגוזים, לשומשום, לשקדים ולדגים - רגישויות שהתגלו אצל מומחה ורק במזל לא הובילו למקרים אחרים של תגובה מסכנת חיים. התברר גם שהאלרגיה שלו לבוטנים חמורה עד כדי כך שהיא מתבטאת במגע ואפילו בהרחה. "כשנועם היה בן שנתיים הוא רכב על אופניים והיד שלו התמלאה במה שנראה כמו כוויות", מספרת דניאלה. "רופא שטיפל בו החליט לחבוש לו את היד ולשים משחה נגד כוויות. בדיעבד הטיפול הזה רק גרם נזק, כי למעשה היה מדובר בתגובה לשרידי במבה שנשארו בחריצי ידיות האופניים. אם הרופא היה יודע את זה, הוא לא היה מחליט על טיפול כזה שסגר את הפצע ו'חנק' את האלרגיה שהתפתחה יותר".

תגובה אלרגית של נועם מיד לאחר המגע עם האופניים
תגובה אלרגית של נועם מיד לאחר המגע עם האופניים | צילום: צילום פרטי

איך נראים החיים עם ילד אלרגי?
"כל התארגנות מתנהלת כמו מבצע צבאי. אם יש יום הולדת בגן, צריך להנחות את ההורים מה לא לקנות ומה להכין. קניות בסופר הן כמעט משימה בלתי אפשרית: חייבים לקרוא שוב ושוב את כל הרכיבים כדי לדעת מה המוצר בדיוק מכיל, וגם לוודא שרכיבים שהיו בו בעבר לא שונו. לפעמים מדובר במוצר מחו"ל ועל הכיתוב הרלוונטי מדביקים מדבקה ישראלית שלא תמיד מתרגמת את הכל כמו שצריך, אז לומדים כל מיני טריקים להסיר אותה. קנייה כזאת יכולה לקחת שעות".

יש לו סייעת בגן?
"כן. חשוב לי שהוא יהיה עצמאי, אבל החרדה לחייו לא תמיד מאפשרת את זה. כשהגננת מתקשרת, הלב שלי מיד עובר למוד של דופק 200".

מה קורה אם מישהו פותח לידכם שקית במבה בגינה ציבורית?
"ברור שאני מבקשת להתרחק ומסבירה. רוב הורים מקבלים את זה, כי הם מבינים שאפשר למות מזה. יש פה גם צד חיובי: החיים לצד ילד אלרגי הם אחלה דיאטה, כי תכלס אי אפשר לאכול כמעט כלום, אז לא מחזיקים בבית. בכלל, למרות הקושי, חשוב לי להבהיר להורים: אפשר ללמוד לחיות עם אלרגיה מסכנת חיים".

ד"ר מרכוס מסכימה, אבל מבהירה: "ההשגחה הקבועה וההגבלה באפשרויות הבילוי הן רק חלק מהבעיות. יש קשיים חברתיים שנובעים מהבידוד של הילד, מה גם שילד עם אלרגיה חמורה חייב לשאת עליו באופן קבוע מזרק אפיפן (אדרנלין) שנועד להציל אותו במצב של התקף".

כחודש לאחר המגע
ידו של נועם כחודש לאחר המגע עם שאריות הבמבה | צילום: צילום פרטי

הבעיה היא שבדרך כלל לא מגלים למה הילד אלרגי לפני התקף שלא משאיר מקום לספק. האלרגיות השכיחות ביותר הן לחלב, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים ודגים, אלא שיש רבות אחרות: "אלרגיה לסויה היא די נפוצה, אבל לרוב מתבטאת בשלשולים והקאות בלבד", אומרת ד"ר מרכוס. "זה נכון גם לגבי אלרגיה לחלב, להבדיל מאי-סבילות ללקטוז, שעלולה גם היא לגרום לתגובות כמו שלשולים והקאות אבל אינה אלרגיה שמחייבת טיפול, אלא שינוי תזונתי". יש גם תגובות חמורות למזונות שאינן מתבטאות באלרגיה, אך הן בהחלט מסכנות חיים - כמו למשל במקרה של חולי חסר G6PG, שבחשיפה לפול מפתחים תגובה חמורה שגורמת להרס כדוריות דם.

אלרגיה חמורה למזון מופיעה בדרך כלל בשנים הראשונות לחיים, אבל אלרגיות למזונות כמו אגוזים ודגים עשויות להתגלות גם בגיל מאוחר יותר, כי חלק מאלה שסובלים מהן נחשפים למאכלים אלה רק בשלב מאוחר יותר בחיים. כמה ילדים שמוכנים לאכול דגים אתם מכירים?

מיותר לציין שלא כל התגובות האנפילקטיות מסתיימות בטוב כמו במקרה של נועם. רק בשנה שעברה נקבע בבית החולים שערי צדק מותו של ילד בן 15 כתוצאה מתגובה אלרגית למרכיבי חלב בעוגייה שאכל; לפניו זכור המקרה של רונית ברקוביץ', שנפטרה לאחר שאכלה במסעדה שבה עבדה. האם היעדר חשיפה מגביר את הסיכון למקרים טרגיים כאלה? אמ:לק: כן.

והילד כבר באמבולנס של טיפול נמרץ

כדי להבין איך אורח החיים המודרני פוגע במערכת החיסון, צריך להכיר את מנגנוני ההגנה הטבעיים שלנו. "בגוף יש חומות שנועדו להגן על המערכת החיסונית", מסבירה ד"ר מרכוס. "במפגש הראשוני שלנו עם העולם, הגוף מושפע מהחיידקים הטובים שנמצאים על העור וכן במערכת העיכול. חיידקים אלה חשובים לשלמות המערכת ולהגנה עליה מפני גורמים שעלולים לחשוף אותנו לאלרגנים במצב בלתי 'מצויד'".

יש שלל סיבות שמובילות למצב הפגיע שגורם לנו לסבול יותר מאלרגיות מסוכנות - חלקן קשורות ישירות בנו וחלקן לא ניתנות לשליטה, כמו גורמים גנטיים (ידוע למשל שאם שני ההורים סובלים מאלרגיה, הסיכוי של ילד לפתח תופעות אלרגיות עומד על כ-40 אחוז). אנחנו כאן כדי להבין לעומק את הסוג הראשון, החלק שלנו בסיפור. שם נמצאת למשל האנטיביוטיקה, שמשפיעה באופן ישיר על החיידקים הטובים: "יש בעיה מהותית שנובעת מהשימוש הנרחב והתכוף באנטיביוטיקה", אומרת ד"ר מרכוס. "חיידקים טובים מסייעים למנוע תגובות אלרגיות, והשימוש באנטיביוטיקה בתרופות ובמזון פוגע בהם במידה מסוימת. מדובר בבעיה מורכבת שהפתרון לה לא נראה באופק, כי מנגד, אנטיביוטיקה מסייעת לנו להילחם בחיידקים אלימים, כאלה שבעבר היו עלולים לגרום למוות".

אנטיביוטיקה היא לא האשמה היחידה. גם ניתוחים קיסריים משפיעים ככל הנראה על הנטייה האלרגית שלנו: "התנאים הסטריליים המתחייבים בזמן הניתוח לא מאפשרים העברה של חיידקים טובים מהאם לנולד, כפי שמתאפשר במהלך לידה סטנדרטית הכרוכה במעבר התינוק דרך אזור רווי חיידקים נחוצים וטובים", מסבירה ד"ר מרכוס. אי חשיפה למגוון גדול מספיק של חיידקים כאלה גורם למצב שבו הרכב החיידקים במעיים של העובר נעשה אלים ומעורר תגובה חריפה וקיצונית מצד מערכת החיסון, שלעיתים מתבטאת באלרגיה מסוג זה.

שולמית רדר, יו"ר עמותת "יהל" ליעוץ ועזרה לאלרגיות מזון, טוענת שגם מזון מתועש, הנדסה גנטית וזיהום אוויר עלולים לפגוע במערכת החיסון ולהוביל למחלות אימוניות כדוגמת אלרגיות. לדבריה, מומחים רבים משוכנעים שסטריליות יתר מצד ההורים אחראית לחלק מהנזק: "ניקוי יתר ואי חשיפה לחיות מחמד בגיל צעיר עלולים לשנות את המאזן העדין בין חיידקי הגוף למזונות ולמערכת החיסון, ולהשפיע לרעה על הסיכויים שלנו לסבול מאלרגיה. למען הסר ספק, ברור שאף הורה כאינדיבידואל לא אשם בזה שנולד לו ילד עם אלרגיה: זאת פשוט האבולוציה שלנו. מצד אחד אנחנו חיים בסביבה יותר יותר מתועשת, ומצד שני מקבלים ממשרד הבריאות הוראות כמו 'להרתיח מוצצים'".

ד"ר מרכוס מכנה את התופעה "תסמונת מערכת החיסון המשועממת": "ככל שהעולם מתפתח, אנחנו חיים בסביבה סטרילית יותר שלא מהווה אתגר למערכת החיסון. אפילו במערב אפריקה רואים שככל שהאזור יישר קו עם העולם המודרני ומנע את הצורך להתמודד עם סביבה מזוהמת, נחסך אמנם הצורך להתמודד עם מזהמים ומחלות - אבל בכל הקשור להיבט האלרגי, היתרון פחת". במילים פשוטות: ככל שמערכת החיסון יותר משועממת והסביבה יותר סטרילית, כך עולה הסיכון הכללי לאלרגיות. "אפילו ניקוי חבל הטבור באמצעים סטריליים לאחר הלידה שנוי במחלוקת כיום בדיוק מאותה סיבה", מוסיפה ד"ר מרכוס. "אגב, באזורים אחרים בעולם - כמו בקנדה למשל - נהוג להמליץ על שטיפה במים וסבון בלבד בזמן רחיצת התינוק לאחר הלידה".

גם צמצום החשיפה לשמש – משלל סיבות, החל בהגנה מפני סרטן וכלה בכך שיותר אנשים חיים בסביבה עירונית שבה הגוף חשוף פחות לאור יום – תורם ככל הנראה לעליית הגרף. פחות שמש זה לא רק פחות סרטן עור אלא גם פחות ויטמין D, החיוני לתפקוד מערכת החיסון. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שמצביעים על קשר סטטיסטי בין מחסור בוויטמין D לשכיחותן של אלרגיות מכל הסוגים, לרבות אסתמה, אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) ואקזמה. והנה היא שוב, השמיכה הקצרה שלנו: כאן הורדנו את הסיכון לסרטן עור - ושם הגברנו את הסיכוי לאלרגיה.

עולם שלישי
עם המודרניזציה באות האלרגיות. ילדים בעולם השלישי | צילום: kateafter | Shutterstock.com

"באמצע העבודה, טלפון מהגן", מספרת ורד (השם האמיתי שמור במערכת) שבנה סובל מאלרגיה מסכנת חיים לחלב. "ברקע אני שומעת את הבן שלי צורח והגננת לוחשת: 'הזמנו אמבולנס, הזרקנו אפיפן. הוא התנפח ומתנשם בכבדות'. אני מנתקת והרגליים שלי רועדות, מתניעה את האוטו ומנתבת את כל התנועה לטובתי. הסייעת מודיעה שהתפנתה עם הקטנצ'יק לבית החולים. עכשיו זה כבר לא אמבולנס אלא אמבולנס של טיפול נמרץ. אני מגיעה לבית החולים והרופא אומר לי: 'הצלנו לך את הילד'. חייבת לברך הגומל".     

האפקט החיובי של הבמבה, האפקט המפתיע של ההנקה

בניגוד לאלרגיה לחלב שממנה סובל בנה של ורד, נועם של דניאלה סובל מאלרגיה נדירה יחסית בישראל. זה המקום לומר שאותו חטיף שסיכן אותו הוא דווקא ברכה לרוב הילדים בארץ: אחת לכמה שנים מתפרסם מחקר שמאשש את הרעיון של "הגנת הבמבה", כלומר ההנחה שהפופולריות של חטיף הבוטנים הישראלי מפחיתה את שכיחות האלרגיה הספציפית הזאת. ד"ר אליצור מזכיר שכבר בשנת 2008 נמצא כי שכיחות האלרגיה לבוטנים בארץ נמוכה פי 10 מאשר בבריטניה, ואכן, ההשערה הייתה שהעניין קשור לחשיפה המוקדמת של ילדים ישראלים לבוטנים באמצעות במבה.

בשנת 2015 פורסמה ב"New England Journal of Medicine" עבודה גדולה שבמסגרתה נבדקו ילדים בגיל 4-11 חודשים שהיו בסיכון לפתח אלרגיה לבוטנים (ילדים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס או ילדים עם אלרגיה לביצה). במסגרת המחקר הודרכו חלק מההורים לתת לילדיהם מזונות המכילים בוטנים בעוד שחלק אחר הודרכו להימנע מהם. הילדים נבדקו שוב בגיל 5, ואז נמצא הבדל דרמטי בשיעור התפתחות האלרגיה לבוטנים בקרב אלה שצרכו בוטנים (0.3 אחוז) לבין אלה שלא צרכו אותם בגיל צעיר (17.3 אחוז). מסקנה: חשיפה מוקדמת מגנה מפני התפתחות אלרגיה לבוטנים.

כל זה טוב ויפה, אבל מה אמורים לעשות הורים שמקיימים את עיקרון החשיפה המוקדמת ומבחינים מיד בתסמינים מדאיגים? "כבר בגיל 3 חודשים התחלתי לחשוף את נועם לטעימות ראשונות של אוכל, ובמצבים מסוימים הוא פשוט סגר את הפה", מספרת דניאלה. "כנראה שהגוף שלו ידע כבר בשלב הזה לזהות את סוגי המאכלים שמהם הוא היה צריך להיזהר והגיב בהתאם. כמובן שלא העליתי בדעתי שזה היה הסיפור, וניסיתי להציע לו שוב ושוב את המאכלים, כי חשבתי שמדובר בבררנות".

כשאני שואלת על הקונפליקט הזה, מצד אחד הרצון לחשוף ומצד שני החשש להזיק, ד"ר מרכוס משיבה: "אני אומרת את הדברים בזהירות, אבל מי שחווה תסמין של פריחה לא תמיד חייב להפסיק עם האלרגן שאליו הוא נחשף. אם ילד שנחשף לבוטנים סבל מפריחה שהתבטאה רק בנקודות בודדות סביב הפה או אפילו מפריחות ממושכות שמוגדרות כאטופיק דרמטיטיס, שאינן בהכרח קשורות למזון, וההורה מונע ממנו את המזון לצמיתות - הוא עלול לחבל ביכולת של מערכת החיסון להתמודד עם האלרגן ולגרום להתפתחות אלרגיה חמורה יותר. לעומת זאת, אם פעוט נחשף למזון ופיתח פריחה מפושטת שכוללת תסמינים נוספים כמו הקאות, קוצר נשימה ואפתיה - ככל הנראה מדובר באלרגיה למזון ובפירוש יש להימנע ממנו עד לבירור העניין עם אלרגולוג. גם אי חשיפת פעוטות בשלב מוקדם למזונות שנחשבים לאלרגניים עלולה להשפיע לרעה על העניין".

ד"ר אליצור מסכים שהחשיפה המוקדמת בגיל צעיר מאוד משמעותית: "בעבר היה נהוג אמנם לחשוף פעוטות למזונות אלרגניים רק בגיל 3, אבל כיום נהוג להמליץ על חשיפה למזונות כמו בוטנים וביצים כבר בגיל 4 חודשים. אמנם העניין לא הוכח עדיין לגבי שומשום וחלב, אבל ההשערה היא שגם לגביהם הדין דומה". חשיפה מוקדמת חיונית אף יותר דווקא כשמדובר בילדים עם אטופיק דרמטיטיס או עם רקע משפחתי אטופי: "לאוכלוסייה זו יש נטייה גדולה יותר לפתח אלרגיה ולכן דווקא הם זקוקים לחשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים", אומר ד"ר אליצור.

אגב חלב, שימו לב לדברים הבאים של ד"ר אליצור: "אמנם אין כל ספק בדבר תרומת ההנקה לבריאות הילד, אך בכל הקשור לנושא האלרגיות, מתברר שדווקא חשיפה מסוימת לתמ"ל על בסיס חלב בגיל הינקות מסייעת לצמצם את הסיכוי לסבול מאלרגיה. חשוב לסייג ולומר שזה לא מוריד מחשיבות ההנקה, ושממילא שהעניין טרם הוכח בעבודות מחקריות גדולות ולכן קשה לצאת בהנחיות גורפות".

האישה שהזריקה לעצמה במקום לילד שלה

ד"ר דניה טקגי, מומחית ברפואת ילדים שמסיימת כעת גם התמחות ברפואה דחופה בבית חולים "מאיר", מכירה הרבה יותר מדי מקרוב את האלרגיות למזון: בתה אלרגית לחלב, בוטנים, שומשום, אגוזים, אפרסקים ודגים. "בעבר היא הייתה אלרגית גם לביצים, אבל היום כבר לא", מספרת ד"ר טקגי.

כלומר?
"אכילת ביצים הייתה סכנת חיים בשבילה, אבל היא טופלה בשיטה שחשפה אותה בהדרגה לאלרגן. היום היא יכולה לאכול שתי ביצים ביום בלי שום בעיה. בשלב הבא אני מקווה לפתור לה את בעיית האלרגיה לחלב, אבל מדובר באלרגן הרבה יותר קשה לפיצוח".

שיטת החשיפה המבוקרת מוכיחה את עצמה גם במרפאה לטיפול באלרגיה למזון בביה"ח אסף הרופא. למה לא מטפלים ככה באופן מיידי בכל ילד שסובל מאלרגיה כזאת?
"אני חושבת שרוב ההורים מודעים לשיטה. הבעיה היא בעיקר זמן, כסף והרבה סבלנות. המתנה בתור לטיפול כזה נמשכת בין שנה לשנתיים, ולאחר מכן נדרשת היערכות משפחתית מטורפת, כי הילד נדרש להגיע בכל יום לבית החולים בליווי מבוגר כדי לקבל מינונים של האלרגן. אבל אני חושבת שזה משתלם".

ד"ר אליצור מנהל ב"אסף הרופא" את מערך הטיפול המכונה "דה-סנסיטיזציה" – תהליך הדרגתי שנועד להרגיל את הגוף לאלרגן הבעייתי ולמנוע תגובות מסכנות חיים. אחוזי ההצלחה של הטיפול מרשימים – כ-65 אחוז מהילדים מגיעים למצב של צריכה חופשית של המזון האלרגני וכ-20 אחוז יכולים לאכול כמות מסוימת שלו – אבל יש אלרגנים בעיתיים יותר, כמו חלב ("אנחנו מגיעים לצריכה חופשית רק עם 60 אחוז מהמטופלים") ובעייתיים פחות ("אגוזים, בוטנים ושומשום – 90-85 אחוז צריכה חופשית").

מה שעשוי לצנן את ההתלהבות מהטיפול הוא תופעות הלוואי. הן קלות בדרך כלל, אבל 15-10 אחוז מהילדים חוות תגובות קשות עד כדי צורך במתן אדרנלין. ואם תהיתם לגבי המחיר, אז מדובר בעסק לא זול: הטיפול עולה 10,000 שקל. "המחיר נועד לכסות את ההוצאות השוטפות שכוללות את שכר הרופאים והדיאטניות, את צוות המעבדה שמכינה את המנות ועוד", אומר ד"ר אליצור.

ד"ר מרכוס מציינת שכיום נערכים גם מחקרים המנסים למצוא פתרון מניעתי לתופעה. למשל, נבחנת השפעת חשיפת האם לאלרגנים בתקופת ההיריון. "אני מקווה שבעתיד נמצא נוסחה מדויקת שתוכל להציל את הסובלים מהתופעה הקשה הזאת", היא אומרת.

תינוקות ומטריה
כשהמערכת החיסונית משתעממת. תינוקות בחוף | צילום: GettyImages-CESAR MANSO AFP

עד שזה יקרה, ד"ר טקגי מספרת שהיא נתקלת במקרים רבים של אשפוז כתוצאה מחשיפה לאלרגן: "די שכיח לראות כאלה שסבלו מאלרגיות במשך שנים ובטעות נחשפים כשאין איתם מזרק אפיפן. במקרים אחרים יש לילד מזרק, אבל המבוגר שנמצא באזור לא יודע איך להשתמש בו או מפחד לעשות את זה. לא מזמן הגיעה אלינו אם לילד שמרוב לחץ הזריקה לעצמה את החומר במקום לבן שלה ושניהם הגיעו למיון. אני מתרשמת שהבעיה קיימת בעיקר בגיל ההתבגרות, כשהילד לא תמיד רוצה לשאת על עצמו את המזרק מכל מיני סיבות, בעיקר חברתיות. ואז, כשמתרחש התקף, הוא נמצא בסכנה ממשית".

העובדה שאת מכירה את העניין מקרוב משפיעה על אופן הטיפול?
"תמיד מנחם מטופלים לשמוע שגם הבת שלי אלרגית ושהיא מסתדרת ויודעת להשתמש במזרק בעצמה".

בשורה התחתונה, גם את מאמינה שאפשר לחיות בשלום עם אלרגיה מסכנת חיים?
"אפשר, כל עוד יודעים להיזהר. חשוב להבהיר גם שמעבר לסכנות הגופניות, ילד אלרגי עומד בפני אתגרים נפשיים".

תסבירי.
"החרדה והרצון שלנו לגונן ולשמור על הילד יוצרים חיבוק דוב שגורם להחמרת המצב הנפשי שלו. אם ילד נאלץ לאכול בבידוד בהפסקה, הוא אמנם מוגן יותר מבחינה פיזית אבל נמצא בבעיה חברתית משמעותית. אני חושבת שגם הבקשות מהסביבה צריכות להיות מתונות יותר. לא צריך להגיע למצב שהורה יפחד לארח בבית ילד אלרגי ולא חובה לבקש מההורים שיימנעו מלהביא לבית הספר מוצר מזון באופן גורף. הרי אלא אם הילד סובל מאלרגיה גם בעת הרחה, אם הוא לא יאכל ממנו - הוא לא ייפגע. במקום לגרום לאמפתיה, איסור גורף כזה עלול לעורר אנטגוניזם. כן חשוב להקפיד שילדים ירחצו היטב ידיים אחרי מגע עם אלרגנים כדי להימנע ממצב של שאריות שעלולות להוות בעיה, אבל הכי חשוב לזכור שילד אלרגי הוא ילד נורמטיבי וצריך לנסות להימנע מלהדביק לו תווית של בעייתי".

איך היית משפרת את הנושא בארץ?
"צריכה להיות יותר מודעות. היום קשה לילד אלרגי לאכול במסעדה, למשל. אם לצד התפריט הרגיל היה גם אינדקס שכולל פירוט רכיבים, זה היה עוזר. מזרק אפיפן חייב להיות נוכח בכל מקום ציבורי, ואני יודעת שחוק בנושא הזה עבר לאחרונה בקריאה ראשונה. גם העניין הצרכני צריך להשתנות: לא ייתכן שמשווק לא יהיה מחויב לפרט אם המוצר עלול להכיל רכיבים כאלה ואחרים. חייב להיות יותר פיקוח מצד חברות המזון, גם אם יש לכך השלכות כלכליות או ארגוניות. ודבר אחרון: הייתי מקימה עוד מרפאות ייעודיות. השכיחות רק עולה והביקוש גובר".

שהנשיקה הראשונה לא תהיה האחרונה

בעוד שאין שום ויכוח על העלייה בשכיחות האלרגיות מסכנות החיים, דווקא השנה החליט משרד הרווחה הישראלי להפסיק לסבסד את הסייעות במערכת החינוך. זאת למרות שכבר בשנת 2009 החליט משרד החינוך שיש צורך בסייעות שיתלוו לילדים אלרגיים מגיל 3 ועד גיל 7. "בעקבות פנייה שלנו הוחלט להאריך ב-4 חודשים את השימוש בסייעות עד שיוחלט אחרת", מעדכנת שלומית רדר. "בתחילת דצמבר, כשתכננו להגיש בג"ץ, הודיעו לנו ששוב מאריכים את תקופת הסיוע עד סוף השנה. אני מקווה שעד אז יימצא פתרון טוב יותר".

ילד אלרגי לביצים. צולם בגן, אין קרדי
סכנת חנק. תגובה חריפה של ילד ישראלי עם אלרגיה לביצים | צילום: פרטי

"עניין הסייעות לוקה בחסר", אומרת ד"ר מרכוס, "גם בגלל העובדה שהעניין ממילא מוגבל בשעות, וגם מכיוון שבמקרים שהסייעת לא יכולה להגיע, הילד אבוד בתוך המערכת שלא תמיד יודעת להעניק לו עזרה בשעת הצורך. אני חושבת שהגיע הזמן לשקול הצבת אחיות בבתי ספר כמו שהיה נהוג בעבר. גם פרמדיקים אפשר להסמיך והם בהחלט יכולים להשתלב בגנים ובבתי הספר".

משרד הבריאות מאשר כי בשנים האחרונות יש מספר עולה של זכאים להשגחת סייעת בגלל אלרגיה מסכנת חיים למזון: בתשע"ה אושר סיוע ל-1,094 תלמידים, מהם 850 בגנים; בתשע"ו ל-1,524 תלמידים, מהם 1,300 בגנים; ובתשע"ז ל-2,600 תלמידים, מהם 2,000 בגנים. במשרד מודים כי מדובר במענה "חלקי וזמני... עד להיערכות הולמת".

עד להיערכות כזאת, ההורים מתמודדים עם מציאות מסובכת. לעתים מייאשת. "חוק סימון המוצרים, למשל, חסר הגיון לחלוטין", אומרת דניאלה. "למה מצוין על מוצר כמו עדשים שהוא 'עשוי להכיל שומשום'? האבסורד הוא שהיום אני חייבת להתקשר לחברה המייצרת כדי לוודא אם המוצר כן או לא מכיל את האלרגן. מה עוזר לי לדעת שהוא 'עלול להכיל'? אגב, במדינות אחרות היצרנים כן מחויבים לציין את רשימת הרכיבים על גבי המוצר, אז כנראה שמדובר בצעד אפשרי".

מה החשש הכי גדול שלך?
"אני משתדלת לחיות חיים שפויים ורגילים, אבל ברור שמדי פעם עובר בי החשש שנועם יחווה התקף ואף אחד לא יהיה בסביבה בזמן כדי להציל אותו. אני תוהה מה יקרה אם הוא יגיע לגיל 17, ייצא מהבית בלי המזרק שיכול להציל אותו, ויתנשק עם מישהי שבדיוק אכלה חטיף בוטנים".

תגובות

מחברת אסם, יצרנית במבה, נמסר בתגובה: "במבה מוגדרת כחטיף בוטנים בחזית האריזה ובנוסף מצוין בגב האריזה באופן בולט במידע על רכיבים אלרגניים כי המוצר מכיל בוטנים. חשוב לציין כי המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב ורופאי אלרגיה בארה"ב, בריטניה וישראל ממליצים לחשוף תינוקות לבמבה ומוצרים המכילים בוטנים כדי להגן עליהם מפני התפתחות אלרגיה לבוטנים. המלצה זו מבוססת על מחקרים רפואיים מקיפים שפורסמו בשנים האחרונות ונתמכת על ידי ה- FDA – מינהל התרופות והמזון האמריקאי. בכל מקרה בו קיים חשד לתגובה אלרגית, יש להתייעץ עם הגורמים המוסמכים".

משרד הבריאות מסר כי אין בידיו נתונים מדויקים על מספר הילדים בישראל הסובלים מאלרגיה למזון, אולם המשרד פועל למען שהות בטוחה של תלמידים אלרגיים במערכת החינוך ומגבש המלצות בשיתוף משרד העבודה והרווחה להיערכות לשהות של ילדים אלרגיים במעונות ובמשפחתונים. כמו כן נמסר כי כל האמבולנסים מצוידים במזרקי אפיפן וכי מד"א ערוך לתת הדרכה טלפונית לצורך סיוע לאדם המפתח תגובה אנפילקטית. 

בנוגע לסימון מוצרי מזון נמסר ממשרד הבריאות: "טיוטת התקנות לסימון אלרגנים עברה בחינה להתאמה לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) – 2015 ואנו מתכננים לאשרה בוועדה לבריאות, עבודה ורווחה בקרוב. הלכה למעשה, סימון אלרגנים במוצרי מזון מתקיים כבר היום באופן וולונטרי. יחד עם זאת ובהתאם לדרישות תקן ישראלי 1145, כל סימון יהיה נכון, לא מטעה וניתן להוכחה, וסימון המוצר בעברית יהיה תואם לסימון בלועזית, לכן במידה שיצרן המוצר בחו"ל סימן מידע לגבי תכולת אלרגנים על גבי המוצר, יש לסמנו גם בעברית. במסגרת פיקוח שגרתי, שירות המזון מטפל במקרים של סימון לקוי בנוגע לאלרגנים. במקרים בהם מזוהה סכנה ממשית לציבור מתפרסמת בתקשורת הודעה לציבור הצרכנים האלרגיים, ואף נעשה איסוף מן המדפים של מוצרים על פי הצורך. בהתייחס לסוגיית סימון 'עלול להכיל', בישראל כמו בכל העולם, כנגזרת מאחריות עסק המזון ובהתבסס על זיהוי הסיכונים הקיימים אצלו במפעל, הוא רשאי לסמן סימון מזהיר אם אכן מצא כי קיים סיכון שכזה במזון אותו הוא מייצר כשיש סיכון למגע (זיהום) צולב (מעבר בלתי מכוון של אלרגנים ממוצר למוצר)".