אביר פאקינג קארה. זה הרכש החדש של נפתלי בנט. ואם השם הזה נשמע לכם מוכר, זה כי קוראים לו אביר. וגם כי מנהיג קבוצת "השולמנים", שנשאה את דגל מחאת העסקים הקטנים, נתפס בעבר בראיון אצל ״אופירה וברקו״ כשהוא מסתמס עם שר האוצר (רגע באמת אייקוני שמתעלה בקושי על החשיפה העיתונאית הקודמת של ברקו: ״יש בנים שהם גם בת חחחחח״).
נכון, קארה זיהה מצוקה ציבורית אמיתית, וידע לתרגם אותה לכדי קבוצת לחץ פוליטי, ועם הכוח הזה הוא התחיל מסחרה שבסופה הצטרף לנפתלי בנט ומפלגת ימינה, אחרי שחוזר באינטנסיביות על ידי מפלגת תקווה חדשה והליכוד, ואפילו השתתף באודישן ל״הישרדות VIP״ (בתעשייה, אגב, המהלך הזה מכונה ״הנאווה בוקר ההפוך״). קארה חתם לבסוף אצל בנט בתמורה לשריון בחמישייה הראשונה ושריונים לשולמנים נוספים בעשיריות הבאות.
אני רוצה רגע להתעכב על הנקודה הזאת ברשותכם: אביר קארה עשוי למלא תפקיד בקואליציה הבאה – אולי אפילו בממשלה – כי הוא מנהל קבוצה בפייסבוק. קבוצה גדולה, אמנם, 209K חברים, אבל עדיין – מדובר במדרון חלקלק שבסופו נמצאת השורה ״חבר הקבינט ומנהל קבוצת פשפשוק סלולר, שר הביטחון מר אוראל תיקון מסכים במרכז״.
חיזור גועלי
הדיל הזה בין בנט לקארה נשען על ההנחה שאביר קארה אכן מייצג את מעמד בעלי העסקים הקטנים. ההנחה הזאת היא חזקה וסבירה מאוד כי היא מתבססת על העובדה שאנשים לחצו על כפתור שמזהה אותם כחלק מקהילת האנשים הקטנים, והרי אנשים באינטרנט לא משקרים. ובכל זאת, מתוך 525 חברי פייסבוק שלי שנמנים על קבוצת ״אני שולמן״, מצאתי שדרן רדיו, סמנכ״ל, סטודנטית, מתכנתת, מעצב גרפי, ואדם אחד שלמד איתי ביסודי שקוראים לו שולמן והוא בבירור לא הבין את מטרת הקבוצה. וזה לא בלתי סביר להניח שרוב בעלי העסקים הקטנים, שאכן נאנקים (בטח בתקופת הקורונה), לא יודעים מי זה אביר קארה וזה גם לא מעניין אותם.
אבל זה לא מעניין את נפתלי בנט, וזה גם בטח לא חשוב לו. כי כשבנט מנסה ״לחזר אחר קהלים״, הוא תמיד מחפש את הסמל השטחי ביותר, כזה שרק אדם בלי שום היכרות אמיתית עם אותם קהלים, יכול לגייס. ואני רוצה לקפוץ כ-60 מערכות בחירות אחורה, לשנת 2015, אל הפעם הקודמת שבה בנט ניסה לעשות את אותו הדבר. אז רצה בנט ״לקרוץ״ לקהל מזרחי, ולשם כך שריין במפלגת הבית היהודי את כדורגלן העבר אלי אוחנה. אתם זוכרים איך זה המשיך: חלקים במפלגה דחו את המינוי, איילת שקד ניסתה לשכנע אותם בטענה שאוחנה ״דווקא אינטליגנט״ ואוחנה פרש מהמפלגה.
כולם דיברו על ״הגזענות בציונות הדתית״ שבגינה אוחנה הורחק. אבל אף אחד לא עצר לדבר על כך שהגזענות האמיתית הייתה בעובדה שבנט – בניסיון לפנות למצביעים מזרחים – גייס שחקן כדורגל! כמה סתומים אנחנו בעיני אדם שמניח שאנחנו לא מסוגלים להפריד בין האהבה הקמאית שלנו לכדורגל לבין מי שאמורים להיות מנהיגי ציבור? אפשר רק להניח שהוא היה מרחק סקר אחד מלשריין שיר של עומר אדם או מנאום ״מפלגת הבית היהודי צריכה לקבל אליה קהלים מכל החברה הישראלית. לכן החלטתי לשלב ברשימה שלנו פחית אקסל. ברוכה הבאה פחית, אני בטוח שתביאי הרבה מהאנרגיה שלך איתך למפלגה״.
לא כל הנוצץ זהב אלקטורלי
אבל נפתלי בנט הוא לא הראשון ולא האחרון לנסות לפתות מצביעים עם ״חפצים נוצצים״ כאלה. קודם כל, כאמור, גם ביבי וסער חיזרו אחר קארה. ויותר מזה – מחנה המרכז שמאל הפך את הפרקטיקה למודוס אופרנדי שלו. הרי כל הרעיון של הצנחת גנרלים נובע מהמחשבה שצריך לפתות קולות של ימנים, וימנים אוהבים את הצבא, אז נביא להם סמל מהצבא, והימנים הסתומים האלה יסתכלו באותם גנרלים בעיניים נוצצות, וכל כך יתהפנטו מהחרבות והפלאפלים שעל כתפיהם, שהם ישכחו את כל הערכים שנגדם הצביעו עד היום, וידלגו בקלילות למחנה הפוליטי הנגדי ויסייעו בהפלת שלטון נתניהו. כמובן שההנחה הזאת, כמו כל הנחה שמקורה בזלזול, מתנפצת פעם אחר פעם. אי אפשר להביא קולות ימניים בעזרת גנרלים, וברגע שהסמלים האלה נכשלים בתפקידם, הערך שלהם צונח מתחת לאפס. גבי אשכנזי פרש לפני שלושה שבועות מהפוליטיקה, ובני גנץ ניסה לא מזמן למכור לי קורס מנעולנים מקוון. זה נגמר.
אלקטורט זה דבר מסובך, ובחירות זה דבר מסובך, ולצפות התנהגות של אזרחים זה מדע מאוד לא מדויק עם הרבה מקום להנחות תיאורטיות. אבל העובדה שהפוליטיקאים הישראלים בוחרים תמיד להניח את הגרוע ביותר לגבי הבוחרים שלהם מלמדת לא מעט על הכבוד שהם רוכשים לנו ועל הכבוד שיש להם כלפי הכוח שהם מקבלים מאיתנו – ותפקידנו, כבוחרים, הוא בין היתר לאותת להם שאנחנו לא סתומים. אנחנו צריכים להעניש אותם על זלזול בציבור כבר בשלב הבחירות. להגיד לבנט: ״לא, אחי, זה שהבאת את כוכב הפייסבוק אביר קארה לא נותן לך קרדיט של מישהו שאכפת לו מהעסקים הקטנים. להיפך; אם היית משקיע מספיק זמן מתוך תשע השנים שלך בפוליטיקה, רובן בתור שר, בקידום העסקים הקטנים, לא היית צריך להתחרות בהפקה של 'הישרדות' על טאלנטים שלא זכו בשום נקודה אמיתית אצל ציבור בעלי העסקים האמיתי, כי הרקורד שלך בנושא היה מדבר בעד עצמו״. אבל אם נמשיך לתגמל את המנהיגים שלנו כשהם בוחרים תמיד בדרך הקלה, בהכרח נסיים עם ממשלה שלא מצליחה להתמודד עם מגפה, ועם אופוזיציה שלא מצליחה להתמודד עם הממשלה.