בלאט ולברון, חוזרים הביתה לקליבלנד (gettyimages). צפו בתקציר (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
1. בלאט

20, 25, 14, 28, 6. זו חלוקת הנקודות של גולדן סטייט לפי רבעים (והארכה). אנחנו מדברים פה על קבוצת כדורסל של 110 נקודות למשחק בעונה הרגילה. אנחנו מדברים על קבוצה שבפלייאוף, נגד הגנות חזקות יותר ותחרות צמודה יותר, עדיין השיגה 104 נקודות למשחק. קליבלנד הורידה אותה במשחק הראשון ל-98 נקודות. במשחק השני זה כבר ירד ל-87.

דייויד בלאט הוא מאמן אלסטי בצד ההתקפי. הוא לוקח מה שיש לו. פה טייריס רייס, שם לברון ג'יימס. את הטיפוס בסולם הוא הרוויח בהגנה שהוא בנה בקבוצות שלו. הרבה דיברו אחרי המשחק הראשון על האובדן של קיירי אירווינג. איפה שאחרים ראו אובדן, בלאט ראה אפשרות.

אירווינג הוא כישרון פנומנלי, אבל הוא גם חור בהגנה. בשביל בלאט, חור בהגנה הוא כמו חצ'קון על טוסיק קרדישיאני. אירווינג הוא כוכב, אבל בלאט מעדיף את אלו שנותנים לו את התחת בצד ההגנתי. דלבדובה נתן לו על מגש את סטף קרי עם שלוש מ-16 מהשדה.

דייויד בלאט בגמר ה-NBA משחק מס' 2 (צילום: Ezra Shaw, GettyImages IL)
דייויד בלאט בגמר ה-NBA משחק מס' 2 | צילום: Ezra Shaw, GettyImages IL

2. קרי

גם סטף קרי הוא כוכב. מה זה כוכב - הכוכב. כוכב מלכת אחרת. כוכב כזה עוד לא ראינו. זורח בלי גינונים, בלי אגו, נותן לאחרים לידו להבהיק יותר ממנו. קרי לא צריך את הכדור. הוא מושך את ההגנה רק בזכות התנועה שלו. אם הכדור לא יגיע אליו, ההתקפה של גולדן סטייט לא תתמוטט.

בלאט לא מאמין לזה. המזימה ההגנתית של קליבלנד היא להוציא את קרי מהמשחק. קרי, כמו בעונה הרגילה, נותן למשחק לזרום. אבל פה זו לא העונה הרגילה, פה זה זמן הפלייאוף, הזמן שממנו משרטטים מיסטיקות. סטיב קר, מאמן גולדן סטייט, חייב למצוא פתרון למלכודות ההגנתיות שמניחה קליבלנד לקרי, וקרי עצמו חייב לדרוש את הכדור ולא להסתפק בזריקות מבחוץ. כשקרי התעורר, כשהוא חדר לסל, דרש את הכדור ותקף, גולדן סטייט סחטה את ההארכה.

3. לברון

בסדרה שהולכת ונראית כמו סדרה לפנתיאון, אבל עם כדורסל בינוני למדי, לברון ג'יימס מסדר לעצמו עוד ציוני דרך לזמן שבו המורשת שלו תעמוד במבחן היסטורי. הלילה הוא לקח את המספרים מהמשחק הראשון בסדרה וניקה איתם את הרגליים.

מוזגוב קצת עזר, שמפרט נתן שלשה, דלבדובה נתן את התחת בשני הצדדים, ג'יימס ג'ונס קצת התעורר, ואפילו ג'יי. אר. סמית ניסה לא להפריע (ולא הצליח). אבל נדמה שג'יימס החליט שלפני שהסדרה הזו תיגמר, לכאן או לכאן, הוא הולך להקיז את טיפת הדם האחרונה שלו על הפרקט.

מדובר בלא פחות ולא יותר מהירואיקה. הדקות האחרונות, הפחות מוצלחות של ג'יימס, בשני המשחקים הראשונים של הסדרה, מדגישות זאת. ג'יימס עובד בהן על אדי חמצן. מי שרוצה יזכור לו את ההחטאות. מי שהוגן, יזכור שהוא החליט לתת הכל בשביל מדינה שלמה באמריקה שהוא אינו חייב לה דבר מלבד תעודת לידה.

לברון ג'יימס בגמר ה-NBA משחק מס' 2 (צילום: Ezra Shaw, GettyImages IL)
לברון ג'יימס בגמר ה-NBA משחק מס' 2 | צילום: Ezra Shaw, GettyImages IL

4. גולדן סטייט

הסיפור של המשחק הזה היה הרכרוכיות של גולדן סטייט בצבע. כמה שקליבלנד קשוחה שם, ככה גולדן סטייט רכה. מעבר למכה המורלית של יריב שלוקח ריבאונד אחרי החטאה, ומעבר לעובדה שהקשיחות הזו מונעת מגולדן סטייט לפתח את התקפת המעבר שלה, במשחק הזה הקשיחות הזו ניצחה לקליבלנד את המשחק.

30 שניות לסוף, נקודה יתרון לגולדן סטייט, ג'יימס חודר לסל ונחסם על ידי גרין, הכדור מגיע לג'יימס ג'ונס שמחטיא, אבל על הריבאונד משתלט דלבדובה, השחקן הכי נמוך כל המגרש. אחרי העבירה עליו, דלבדובה קבר את שתי קליעות העונשין שהעניקו לקליבלנד את היתרון הסופי.

5. ספייט

וכמובן שכל הטקסט הזה לא שווה את הפיקסלים שלו אם מאריס ספייט מסיים את הרבע השלישי עם הסל הכי פשוט בקריירה שלו.