אין הרבה סדרות שזוכות לרכבת ההרים התקשורתית שעברה על "איידול", הפרויקט המשותף של סאם לוינסון (יוצר "אופוריה") ואייבל טספייה (הלא הוא דה וויקנד), עוד לפני שהיא בכלל עלתה למסך. ההודעה הראשונית על הפרויקט, שמגיע מ-HBO, בישרה טובות; לוינסון היה בשיא הקריירה שלו עם "אופוריה" האהובה, והשילוב בינו לבין דה וויקנד נשמע מסקרן. אבל מאז, הציפיות מהסדרה הוחלפו באופן הדרגתי בחששות. התדמית החיובית של לוינסון החלה להתפורר - תחילה עם עדויות של ניצבים מהסט של "אופוריה" שהתלוננו על תנאי העבודה, ובהמשך כשצפו שמועות על סכסוך עם השחקנית ברבי פררה (קאט), שעזבה את הסדרה ומאוחר יותר אישרה בראיונות - בעמימות מסוימת - שהיא ולוינסון לא ראו עין בעין בכל הנוגע לדמות שלה.
ואז התחילו השמועות מהסט של "איידול". הצילומים התחילו בסוף 2021 ועל הבימוי הופקדה הבמאית והשחקנית איימי סיימיץ; לאחר כמה חודשים של קשיים בהפקה ודחיות, שנבעו בעיקר מההתחייבויות המוזיקליות של דה וויקנד, נודע כי סיימיץ עזבה את ההפקה, וב-HBO הודיעו שהצוות משנה את הכיוון הקריאייטיבי. על פי הדיווחים, דה וויקנד לא היה מרוצה מנקודת המבט הנשית של הסדרה, ולוינסון לקח את המושכות והמשיך לביים אותה. עדויות מחברי צוות על הסט הציגו תמונה פסימית מאוד; נראה היה ש"איידול" התחילה כסדרה שמותחת ביקורת על תעשיית המוזיקה והאופן בו היא מתעללת בנשים, אבל הפכה להיות שותפה באותו סוג של ניצול.
>>"פנטזיית אונס", עשרות מיליונים שנשרפו וסכסוך ויראלי: כך הפכה "איידול" לתאונת שרשרת
הפרק הראשון של "איידול" עלה להיום ל-HOT, yes וסלקום TV. וכבר בפרק הזה, אפשר להבחין באותו השינוי נקודת המבט: הפרק באמת מתחיל במה שנראה כמו ביקורת על תעשיית המוזיקה, ומתחלף במבט מחפצן כלפי דמותה של לילי רוז דפ. ג׳וסלין בגילומה היא כוכבת פופ שעברה התמוטטות עצבים ומוקפת בסוכנים, מנהלים, עוזרים ואנשי יחסי ציבור שחלקם רוצים בטובתה, אבל רובם רוצים להמשיך ולתפעל את מכונת הכסף שהיא. בפרק הראשון היא פוגשת את טדרוס (דה וויקנד), בעל מועדון שהיא מגיעה לרקוד בו. תקציר הסדרה שפורסם כבר גילה לנו מזמן שמדובר במנהיג כת, אבל בפרק הראשון זהותו האמיתית עדיין לא נחשפת.
אז האם "איידול" היא באמת עד כדי כך גרועה? התשובה הקצרה היא שמוקדם מדי לקבוע. הפרק הראשון חוטא בכך שהוא בעיקר משעמם. "איידול" מלאה בשחקניות ושחקנים מוצלחים - טרוי סיון, הרי נף, דן לוי, הנק אזריה ורייצ׳ל סונט הם כולם ליהוקים נהדרים, אבל התסריט הדל והלקוני לא מנצל את הכישרונות שלהם. אפילו הפן הוויזואלי, שלוינסון מצטיין בו, לא מגיע לרמות של "אופוריה". אחרי כל ההייפ, הפרק הראשון אפילו לא מספק את התענוג של צפיית שנאה - הוא פשוט זניח.
אבל יכול להיות שהטוב (כלומר הרע) עוד לפנינו. חברי הצוות שהדליפו פרטים מהסט לתקשורת הזדעזעו בעיקר מסצנות הסקס האלימות בין הדמויות הראשיות. בפרק הראשון אנחנו מקבלים רק הצצה קצרה לאלימות הזאת, ואכן מדובר בסצנה די גרועה. האמת? היא אפילו לא מזעזעת במיוחד, היא בעיקר כל כך מגוחכת, שקשה לקחת אותה ברצינות. יש לציין שדפ עצמה עושה עבודה סבירה עם התסריט הגרוע שניתן לה, מה שאי אפשר להגיד על בן זוגה לסצנות, שגם הגה את הרעיון הרע הזה. דה וויקנד היה עד כה מוזיקאי מסתורי באופן יחסי, כזה שהמוזיקה שלו מוכרת, אבל האישיות פחות. אם "איידול" היא הצצה למה שמסתתר אצלו בראש - היה עדיף לשמור על המסתורין.