דו"ח נילסן, שבוחן את שיעור הצפייה של הצופה האמריקאי הממוצע, גילה דבר מעניין: בשנת 2020 המקוללת, למרות שהייתה משופעת תוכן טלוויזיוני חדש, הצופה האמריקאי ראה יותר סיטקומים ישנים. למרות שאחוז הצפייה בתכניות קומדיה ירד בתשעה אחוזים, שיעור הצפייה בתכניות קומדיה בנות עשורים עלה בעשרות, אם לא מאות אחוזים.
הסיטקום הישן הנצפה ביותר היה, איך לא, "חברים", ששיעור הצפייה בו עלה ב-30% מ-2019. אלו חדשות טובות ל-HBO ולשישייה המקורית, שתשתתף לראשונה בתכנית איחוד, שתשודר - עוד לא ברור מתי - בשירות הסטרימינג החדש. מדובר בהישג מרשים כיוון שבמקביל לעלייתה של "חברים" ל-HBO מקס, היא הוסרה מהפלטפורמה הפופולרית יותר, נטפליקס (בארצות הברית. בארץ, היא עדיין זמינה למנויי נטפליקס). מאחורי "חברים", שתי הקומדיות הנצפות ביותר הן גם סדרות שירדו מהמסך לפני כמה וכמה שנים (גם אם עדיין לא הגיעו למעמד של וינטג'): "שני גברים וחצי" ו"המפץ הגדול". ובעוד שלוש הסדרות האלה עדיין יכולות להיראות רעננות יחסית בשביל צופים מהשנים האחרונות, דו"ח נילסן מראה שגם תכניות ישנות בהרבה זכו לאחוזי צפייה גבוהים במיוחד ב-2020.
כך, למשל, שיעורי הצפייה ב"רוזאן", סיטקום משנות השמונים שזכה לחידוש ב-2018 (וממנו פוטרה השחקנית הראשית והיוצרת, רוזאן בר, אחרי הערות גזעניות שכתבה בטוויטר), עלו ב-70% במהלך 2020. אבל מגמת הצפייה המחודשת בסיטקומים עתיקים לא נעצרת בשנות השמונים, כפי שמגלה דו"ח נילסן: הסיטקום הקלאסי "המופע של אנדי גריפית'", שירד מהאוויר ב-1968, גם זכה לעדנה מחודשת, עם עלייה של 29% בשיעור הצפייה בו.
נתון מעניין הוא העלייה הדרמטית בצפייה בסדרות שמציגות גיוון אתני: שיעור הצפייה בסיטקום "אריזה משפחתית", שהציג משפחה אפרו-אמריקאית (ואת השכן המעצבן אך איקוני שלה, סטיב ארקל), עלה ב-392% מ-2019. ומדובר בסדרה שירדה מהאוויר לפני קרוב ל-25 שנה, כן? בנוסף אליה, "המופע של ברני מק", ששמה במרכזה את הקומיקאי השחור והמנוח (וירדה מהאוויר ב-2006), עלתה בשיעור הצפייה בה ב-71%; הסדרה "ג'ורג' לופז", שעסקה במשפחה מקסיקנית-אמריקאית (וירדה מהאוויר ב-2007), עלתה ב-113%.
מדוע זה קרה? לפי הדו"ח, מדובר בדחף נוסטלגי. "כשהקהל צריך הפסקה מהמציאות, הוא נוסע בזמן בחזרה לבחירות הבטוחות שלהם, כמו 'חברים', 'אריזה משפחתית', 'בנות הזהב' או 'שני גברים וחצי'", נכתב בדו"ח. אבל יכול להיות שדווקא המציאות שממנה הקהל היה צריך לעשות הפסיקה היא זאת שהכתיבה לו מה לראות; 2020 לא הייתה רק השנה של הסתגרות בבתים ואפיית חלות מפתח, אלא גם השנה בה ארצות הברית הייתה בסערה בעקבות בחירות מפלגות, וההפגנות בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, שהזכירו לעם האמריקאי שהוא חי במדינה שמורכבת מקהילות אתניות שונות ומגוונות.
יכול להיות שעבור הצופה האמריקאי הממוצע, גם בבריחה לנוחות של סיטקום ישן אפשר לשנות את הסביבה בו הוא חי, לפחות במידה מסוימת. ולראייה: גם הסדרה החדשה מבית דיסני פלוס, "וונדה-ויז'ן", זכתה להצלחה רבה בקרב קהל צעיר למרות שנראתה והתנהגה כמעט לכל אורכה כמו קומדיית מצבים מיושנת מעשורים קודמים.