גלית ועשהאל רומנלי הכירו במקום העבודה. בהתחלה הם היו קשים להשגה, אבל אז אחרי חצי שנה הם נפגשו בקולנוע סמדר בירושלים, הניצוצות עפו באוויר, הזיקוקים כבר היו בשמיים ומשם הכל היסטוריה. בעשור האחרון בני הזוג גיבשו גישה הורית ייחודית, משחקיות, וכנראה שיש משהו במה שהם אומרים; כי הם הזוג שנבחר לעלות לשלב חצי הגמר ב"מבחן ההורים הגדול" (התחרות ממשיכה מחר, אחרי החדשות, קשת 12). כעת, הם מספרים כיצד הכל התחיל, מה הבסיס לשיטה שלהם - וכמה פעמים הם התחתנו, אחד עם השנייה.
משתתפים: ד"ר עשהאל רומנלי (45), גלית רומנלי (39), צח רומנלי (11), לילה רומנלי (8) והכלבה קווין רומנלי (2).
עיסוק: גלית היא דוקטורנטית למגדר ומאמנת אישית. ד"ר עשהאל רומנלי הוא עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ביחד השניים מקיימים מפגשים זוגיים. גלית מגדירה זאת כ"אומני יחסים" ואילו עשהאל, מספר כי הם מנהלים יחדיו עסק ששם למטרה לעזור לזוגות להתחתן מחדש. "אנחנו הופכים שיט זוגי לדשן", אומרת גלית.
דוקטורט במה? גלית חוקרת זהות אימהות בקרב נשים לא מניקות. "מחוויה אישית קשה ומאתגרת, אני לא הנקתי את צח", היא מספרת, "תפסתי את עצמי לפני שנפלתי לתוך דיכאון ויצאתי לאיזשהו מסע כדי להבין מה היה שם, למה הפנמתי את התחושה שאם אני לא מניקה אז אני אמא גרועה. התחלתי לראיין אימהות, והבנתי שאני עושה על זה דוקטורט כי אני לא לבד בתחושות האלה, וחבל כי יש יותר מדרך אחת להיות אמא. אימהות סוחבות צלקות סביב הדבר הזה שנים".
הילדים, והעיסוק: צח אוהב כדורגל, יותר נכון שרוף על מנצ'סטר סיטי ואקס בוקס. לילה, אוהבת ליצור אמנות ולהציג.
היכן, איך ומתי הכל התחיל: "ניסו לשדך אותנו, עבדנו באותו משרד", עשהאל מספר וגלית מוסיפה במהרה: "הוא ניסה לשחק אותה קשה להשגה, ואני 'טוב, אז לא'. אחרי חודשים שהוא היה מיואש ועצוב, הוא אמר 'רגע מה אני יכול לעשות אחרת?', שזה אחד מהעקרונות של משחקיות, איך אפשר אחרת. אז הוא נזכר בי והתקשר אליי, נפגשנו לדייט בקולנוע סמדר בירושלים, והדייט היה זיקוקים, ניצוצות, מלא משחקיות - התשתית של כל הקשר שלנו, משם נבנה כל הדבר הזה, השאר היסטוריה".
פעם בחיים? אומרים שמתחתנים רק פעם בחיים, ובכן האמרה הזו לא תקפה על בני הזוג רומנלי. "מאז התחתנו אחד עם השנייה עוד שלוש פעמים", אומרת גלית, "אנחנו בנישואים השלישיים שלנו אחד לשנייה. אנחנו במשא ומתן על הפעם הרביעית שלנו". עשהאל מבהיר: "כולנו נתחתן יותר מפעם אחת, השאלה אם זה יהיה עם אותו בן אדם. אנחנו עוזרים לזוגות להתחתן מחדש אחד עם השנייה, גם אנחנו עשינו את זה".
רזומה לתוהים: בני הזוג רומנלי יחד כבר 13 שנים, אז שני עולמות של משחקיות נפגשו. "אני באה ממשחקיות מבית, זה בדם שלי, בעורקים שלי, לפני שהבנתי שזה מה שאני עושה היה לי את זה. עשהאל לימד את עצמו את העקרונות של משחקיות. המפגש היה פיצוצים, כי נהייתה שפה לחוויית החיים, לשיטה".
"אז התחלנו לגבש את כל הגישה שלנו, בעיקר על זוגות בקליניקה וזוגיות", מוסיף עשהאל וגלית אומרת: "גילינו שזאת הגישה שלנו לחיים ולכן היא מועתקת לכל המרחבים; הורות ומקומות עבודה".
המודל לחיקוי: "אני לא חיקיתי את המודל שגדלתי איתו, הבית היה מדוכא, מצאתי את עצמי עושה 20 שנה של אימפרוביזציה ושם לימדתי את עצמי את אמנות המשחקיות", אומר עשהאל וגלית מוסיפה: "אני באתי מבית עם המון משחקיות, בעיקר אצל סבא וסבתא שלי, ההורים שלי גרושים, יש משהו בקשר שאפשר יותר משחקיות".
מודל ההורות: אל הקשר השניים הגיעו עם כלים, אבל הם פיתחו ביססו את השיטה יחדיו לפרטי פרטים אחרי שבנו את עצמם כזוג. "ברגע שהבנו שזאת הגישה שלנו לחיים, ברגע שהצלחנו להבין שככה אנחנו ניגשים למרחבים ובמיוחד יחסים, אז הנגזרת היא בהורות", אומרת גלית ועשהאל מפרט: "למשחק יש מטרה, חוקים, מנצחים ומפסדים. משחקיות זה ה-איך, תפיסה רכה של המציאות, אנחנו מאמינים שמשחקיות זה חומר הסיכה של החיים, השמן שמשמן את הכל. משחקיות זה לא אומר שהכל הולך, זה אומר שיש גמישות מחשבתית ומנעד רגשי רחב. ההפך ממשחקיות זה לא רצינות, אלא דיכאון".
האתגרים בגישה: "אנחנו ההורים עם מלא סימני שאלה. הספר הכי טוב להורות נכתב על ידי הילדים שלנו. אנחנו בעצם מגלים ומתפתחים יחד עם הילדים, אז זה הרבה להיות באי ידיעה, לקחת אחריות, להיות חשוף ופגיע", אומר עשהאל וגלית מוסיפה: "זה אומר שאנחנו צריכים להסכים להיות במודעות. להסתכל על עצמנו, לראות ולהודות בטעויות שלנו, איפה לא היינו משחקיים, מה קרה לנו שם".
הבהרה: "פגיעות היא המהות במערכות יחסים, אנחנו לא מסתכלים מלמעלה כדמות סמכות, יש פה משהו שדורש ממני גם לגדול. הילדים שלנו הם המראות הכי חזקות שלנו", אומר עשהאל וגלית מוסיפה: "מראות קטנות. לפעמים זה לא פשוט להסתכל על המראה הקטנה שככה מתהלכת מולך".
סדר היום: "קמים, מורידים את הילדים בבית הספר, עשהאל רץ ושוחה, אני עושה הליכות ופילאטיס. אז קליניקות ביחד או לחוד, אני גם עושה במקביל דוקטורט. לאחר מכן אוספים את הילדים, חוגים, ארוחת ערב ומקלחות", מספרת גלית ועשהאל אומר: "אחרי המקלחות לי ולגלית יש קצת זמן זוגי ביחד. אנחנו לא מוותרים עליו, זה סופר חשוב. חשוב לתעדף את הזוגיות, המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו זאת זוגיות טובה".
גלית מגיבה: "לתעדף את הזוגיות. בגלל שההורות נגזרת של הזוגיות, הילדים שלנו גדלים במרחב בינינו. אנחנו משתדלים מאוד להיות חברים ממש טובים".
עשהאל מוסיף: "בכל קשר זוגי יש שלוש מערכות יחסים; שותפים, חברים ומאהבים. שותפים זה מה שרוב עושים, אבל חברים ומאהבים זה יותר קשה. פשוט לצחוק ביחד".
חוגים? צח בחוג אנגלית וכדורגל, זה כרגע ה-דבר. במסגרת הצהרון, לילה בפלאי המדע, רפואה ומדע, דרמה, חוג שחייה וטריאתלון. "אנחנו גם גרים ליד הבריכה העירונית", אומר עשהאל.
הפעילות האהובה: בני משפחת רומנלי אוהבים לצפות בטלוויזיה יחד, ובייחוד ב"מאסטר שף". "מרוב שהילדים נכנסו לזה חזק תכננו להזמין אוכל ופשוט לשבת ולעשות בינג' של 'מאסטר שף, אנחנו כולנו מתרגשים מזה", אומרת גלית, "צח עף על זה, זה בהובלתו".
מתבטא גם בכישורים במטבח? "אני לא מכינה כלום, מרוב שצח אוהב 'מאסטר שף', הוא אומר 'אמא אני רושם אותך'. אני בקושי חביתה מכינה, אין סיכוי", אומרת גלית בהומור.
מד האושר: "קודם כל זה מדבר את השפה שלנו, כי אחד הכלים שאנחנו משתמשים בו בקליניקה זה לדבר במספרים. אז מדד האושר? אני אגיד תשע", אומרת גלית ומבהירה: "אבל אני רוצה להגיד משהו ממש חשוב. כולם חושבים שאושר זה יעד, שמגיעים לשם, אבל זה לא נכון – אושר זה אוסף של רגעים שאנחנו מסכימים לראות אותם, לקבל אותם ולנצור אותם, זה לא איזה מקום שמגיעים אליו וזהו, זה לא עובד ככה".
עשהאל מבהיר: "הנישואים שלי זה ההישג הכי גדול של חיי. אני עובד מאוד קשה על הנישואים שלי ואנחנו גדלים ולכן מדד האושר הוא תשע. זה בדם יזע ודמעות".