"הספר הכי טוב על הורות הוא הספר שייכתב על ידי הילד או הילדה שלכם". זה המשפט שאמרה לנו המדריכה בקורס הכנה ללידה לפני 11 שנה. היינו זוג צעיר, הריון ראשון, לא ידענו כלום על ילדים או הורות. המשפט הרגיש נכון, אבל אז לא הבנו אותו עד הסוף. אלא שמהרגע שנולד בננו הבכור, צח, הבנו שאכן אנחנו לא יודעים כלום. 

לכן, הלכנו מיד להדרכות הורים, קבוצות הורים, קראני, הקראנו, התייעצנו, בכינו, רבנו וגם חגגנו. אבל שוב ושוב גילינו שאף גישה לא ממש התאימה לאופי שלנו או של הילדים, לכן קיבלנו החלטה שנקשיב לילדים שלנו, לעצמנו ולמה שעובד לנו. בעשור האחרון גיבשנו גישה הורית ייחודית המבוססת על המודל לקשר מיטיב שאנחנו מלמדים זוגות יום-יום בקליניקה - ולגישה הזאת קוראים משחקיות. 

אז מה הכוונה במשחקיות?

הורות היא עסק רציני, משחק ברור עם מטרה חשובה מאוד - גידול ילדים בריאים ומתפקדים. במשחק, דמיינו שחמט או דמקה, יש מטרה, חוקים, מנצח ומפסיד, אבל האם אתם משחקיים בתוך משחק ההורות. תחילה יש להבין בין משחק (ה-מה) לבין משחקיות (ה-איך) ומשחקיות היא המשקפיים דרכן אנחנו ניגשים למשחק. היא תפיסה רכה של המציאות בה אנחנו לא לוקחים את עצמנו, הילדים או החיים ברצינות. 

כשאנחנו משחקיים אין טעויות, אלא רק עוד למידה. ההבנה שאנחנו לא מושלמים מאפשרת לנו להסתקרן, לחקור, לתהנסות, לטעות, ליפול ולקום ולנסות שוב. משחקיות היא גמישות מחשבתית והרחבת אפשרויות פעולה ותגובה. במשחק לרוב יש תפיסה בינארית של נכון או לא נכון, ובמשחקיות אפשר גם וגם. היא גבול רגיש וגמיש המאפשר לשני הצדדים, ההורים והילדים, להיות נאמנים לעצמם וגם להיות קרובים. משחקיות היא שפת האם של הילדים שלנו, והיא השפה שעובדת הכי טוב איתם.

אנחנו מאמינים שמשחקיות היא ״השמן״ של יחסים וככזו היא קריטית להורות. החדשות הטובות הן שמשחקיות היא שריר שאפשר לחזק (כי כולנו נולדו איתו) ולכן כל יום בקליניקה אנו עוזרים לזוגות להחזיר את המשחקיות לזוגיות ולהורות שלהם - ובעצם, לחיים שלהם.

אולם, הורים רבים נשאבים למשחק ההורות ומאבדים את המשחקיות שלהם. והתוצאה? נוקשות, עונשים, כעס, העלבויות, חוסר ויסות, אוצר מילים רגשי מצומצם, ועוד. הורות משחקית לא אומרת שהכל הולך והכל צחוקים ואין גבולות. הורות משחקית מבינה את החשיבות של משחקיות לבריאות הנפשית של ההורים והילדים ובונה סביבה שגרה ברורה, בטוחה, ויציבה, עם גבולות ברורים.

הזוג רומנלי (צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12)
צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12

החיים (והורות) כמגרש משחקים -  ״כל מה שלמדתי, למדתי במגרש המשחקים״

הדימוי הכי מתאים להורות משחקית הוא מגרש משחקים בו יש עולם שלם של יצירתיות, הרפתקאות, אתגרים, ניצחונות ורגשות. במגרש המשחקים היינו מרגישים את כל המנעד הרגשי: שמחה, פליאה, כעס, עלבון, הצלחה, פחד, התעלות, כשלון, קנאה, אהבה, שנאה וכל מה שביניהם.

רגשות הם מה שמייחדים ומאחדים אותנו כבני אדם. היכולת לחוות מנעד רגשי רחב הכולל גם תחושות קשות וגם טובות היא המהות של בריאות נפשית. זיכרו כי אין רגשות ״רעים״ אלא כל הרגשות הם חיוניים לנו. באחריותנו, ההורים, לעזור לילדינו לזהות, להרגיש, ולמלל מגוון רגשות, במקום לפעול אותם דרך צעקות, אלימות, נסיגה, ניתוק, והתפרעות. הורות משחקית מאפשרת ומעודדת הבעת מנעד רגשי רחב של הילדים.

איך עושים את זה?

  1. תמדלו מנעד רגשי רחב לילדים. אנחנו ההורים דוגמני הבית לשיח רגשי ולכן עלינו לשתף את הילדים שלנו בעולמנו הרגשי. חשוב לשתף אותם גם ברגשות טובים וגם ברגשות פחות טובים שאנו חווים במהלך היום ולעזור להם להבין שכל הרגשות חיוניים. (הם הרי ממילא מרגישים אותנו, אז בואו נמנף את זה ללמידה ודוגמא אישית).
  2. סייעו להם ברכישת אוצר מילים רגשי רחב. כשהם מספרים לכם סיפורים על היום שלהם, הציעו להם מגוון רגשות שונים לעזור להם להבין מה הם וחבריהם הרגישו. זה יעזור להם להרחיב את המנעד שלהם מעבר לכעס, עצב ואושר.
  3. הגמישו תכתיבים מגדריים מסורתיים - לבנים ״מותר״ לבכות, ולבנות ״מותר״ לכעוס.

מערכות יחסים - ״איכות החיים שלנו נקבעת על פי איכות היחסים שלנו״

מגרש המשחקים הוא בית ספר ליחסים. שם למדנו כישורים חברתיים כמו איך לחלוק, איך לריב, איך לאהוב, איך לשתף, איך (לא) לחכות בסבלנות, איך לסלוח, איך להתיידד, איך לפתור בעיות, והיד עוד נטויה. מערכות יחסים בריאות הם הבסיס לחיים מאושרים. האחריות שלנו כהורים היא לשכלל את האינטליגנציה החברתית של ילדינו כדי שיוכלו לבנות בעתיד מערכות יחסים אינטימיות וקרובות כאנשים בוגרים. אנו עושים זאת דרך מידול של קשר אמיתי, חם, חשוף, כנה, רגיש, ורגשי.

איך עושים את זה?

  1. היו אותנטיים בקשר שלכם עם הילדים. מותר (ואף רצוי) לכם לכעוס, להעלב, להתנצל, להשתטות ולפחד. בדיוק כמו בקשרים אחרים שלכם. אחרי הכל, ילדים הם אנשים קטנים, ומבוגרים הם ילדים גדולים.
  2. התנצלו בפני ילדיכם אם טעיתם או פגעתם. קשר אינטימי הוא הדדי ויחס גורר יחס. התנהגו כמו שהייתם מצפים שהילדים יתנהגו כלפיכם. כבוד זה משהו שזוכים לו, לא שדורשים אותו.
  3. תחשפו אותם למערכות יחסים אחרות בחייכם. תנו לילדיכם לראות אתכם עם חברים, משפחה, שכנים, קולגות. ספרו להם על הממדים השונים של כל קשר. דגמנו להם איך אתם נוכחים בכל קשר ואיך אתם מתחזקים ומשמרים קשרים לאורך זמן.
    ד"ר עשהאל רומנלי, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך (צילום: פאולה וליאון, קשת 12)
    צילום: פאולה וליאון, קשת 12

סקרנות, חקירה, ניסוי וטעייה -  ״אין טעויות, רק למידה״

חלק מהכיף של מגרש משחקים הוא שאמנם המתקנים קבועים,אך יש אינסוף אפשרויות לשחק בהם. כל ילד יכול לנסות, להתנסות ולהמציא כאוות נפשו במתקני המגרש. סקרנות ופליאה הן תכונות קריטיות להתפתחות אינטלקטואלית, רגשית וחברתית של ילדים. היכולת שלנו כהורים למדל לילדים שלנו סקרנות וחקירה דרך גמישות מחשבתית, ניסוי וטעייה, עוזרת להם לצאת לעולם עם ביטחון ותחושת מסוגלות במקום פחד או חשש.

איך עושים את זה?

  1. הרשו לעצמכם לגדול ולהשתנות בהורות שלכם. "גדילה מעל אגו" הוא העיקרון המנחה. התעמתו עם עצמכם ומידי פעם תבדקו איפה אתם היום בהורות שלכם.
  2. הפכו סימני קריאה לסימני שאלה. הילדים הם המומחים לעצמם, ולכן טוב לשאול, להסתקרן, ולהבין את נקודת המבט שלהם. כשילד מרגיש המומחה לעצמו, הוא יסמוך יותר על האינטואיציה והגוף שלו.
  3. מותר לכם לא לדעת את התשובות. הילדים לא צריכים שתהיו מושלמים, אלא אנושיים.
  4. כשאפשר ומתאים, תנו להם להחליט ולהוביל כדי שתתפתח אצלם תחושת מסוגלות ואונות בעולם.
  5. תודו כשאתם טועים. כך אנו ממדלים להם שאף אחד לא מושלם וזה בסדר. זה יעזור להם לקחת אחריות על המעשים שלהם בעתיד.
  6. היכן שאפשר ולא מסוכן, עודדו אותם להתנסות ולטעות. לעזור לילדים ללמוד דרך השלכות טבעיות של מעשיהם ולא מתוך פחד או ציות עיוור. כמו שאמרנו לילדים כשהם למדו לרכב על אופניים: ״אם אתם לא נופלים, אתם לא לומדים.״

גבולות וחוקים - "אין חקירה בלי ביטחון״

בכל מגרש משחקים יש שלט עם חוקים ברורים; שעות משחק מוגדרות, איסור הדלקת מדורה ושמירה על ניקיון. החוקים האלה נותנים מסגרתף ביטחון ותיאום ציפיות לכל מי שבמגרש. ילדים צריך גבולות וביטחון מהוריהם כדי שיוכלו לצאת ולחקור את העולם. גבולות ברורים מרגילים את הילדים ״לשחק בתוך מסגרת״ כך שיוכלו להמשיך לשחק במסגרות בעתיד -  בבית הספר, בצבא, בעבודה, ובנישואין.

עשהאל וגלית רומנלי (צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12)
צילום: מתוך "מבחן ההורים הגדול", קשת 12

איך עושים את זה?

  1. קבעו חוקים ברורים עם תוקף קבוע או זמני, אבל ברור. היו מספיק מודעים לראות אם חוקים מסוימים כבר לא רלוונטיים כי הילדים גדלו או המצב השתנה.
  2. היו שקופים והסבירו את ההגיון בגבולות שלכם. כדי לפתח כבוד וחשיבה ביקורתית, טוב שתסבירו את ההיגיון מאחורי החוקים (אם יש) כדי להגביר שיתוף פעולה, וגם כדי לעזור לילדים לפתח תחושת היגיון ומסוגלות. כך הם לומדים שהחוקים בחברה הם לא שרירותיים אלא נועדו לשרת אותם.

הנאה, שובבות ושטותניקיות - ״אתם מתנהגים כמו ילדים קטנים!״

הסיבה שאנחנו הולכים למגרש משחקים הוא להנות, כך גם בהורות. אם אנחנו ההורים לא נהנים מההורות שלנו, איך נצפה שהילדים שלנו ייהנו? הרי אושר הוא לא מצב סטטי או שאיפה גבוהה. אושר הוא פועל. הוא נוצר כתוצאה מפעולות ובחירות מעשיות שאנחנו עושים. אושר הוא אוסף רגעים קטנים שאנחנו אוספים בדרך שגורמות לנו ולילדינו להרגיש טוב. הורים צריכים לוודא שהם נהנים בבית, בזוגיות ובהורות. נכון, אי אפשר להנות כל הזמן, אבל אם אתם לא נהנים בכלל בהורות שלכם, אז ייתכן והגיע הזמן לעשות משהו אחר.

איך עושים את זה?

  1. שטותניקיות. אל תקחו את עצמכם ברצינות מידי והשתטו ליד ילדיכם. זה יתן להם רשות לא לקחת את עצמם ברצינות מידי.
  2. תהיו סקרנים ואדיבים לא.נשים בחייכם. פטפטו וציחקו עם השומר בבית הספר, מעביר הדרך, המוכרת בסופר, נהגת האוטובוס, והדמויות בחיי הילדים. הראו לילדים שאנשים הם בסך הכל טובים ונחמדים.
  3. תנועה. רגשות עוברים בנו כמו גל, ולכן בטאו בגוף את התחושות שלכם, זוזו, תרקדו עם הילדים, צאו להליכות והיו פעילים.
  4. המציאו שפה ״סודית״ משפחתית הכוללת מילות קוד מוסכמות. שפה סודית לא רק יוצרת לכידות משפחתית, אלא מוסיפה עוד מימד של משחקיות במשחק החיים.
  5. וודאו שאתם מביעים וממללים רגעי נחת, אושר, שלווה, הודיה. כך תעגנו את רסיסי האושר הקטנים עבור ילדכם.

הבוקר (שישי) גלית וד"ר עשהאל רומני התיישבו לשיחה עם גלית ויואב והסבירו על הגישה הייחודית שפיתחו. במהלך השיחה, גלית גוטמן שצפתה בפרק הבכורה אמרה: "אחד סימני השאלה הכי גדולים שיש מעל כל אחד מאיתנו זה לגבי ההורות שלו, זה אף פעם לא נגמר. אני עדיין שואלת את עצמי איזה אמא אני, איפה אני בסדר ואיפה אני לא – וכל כך אהבתי אתכם. בהתחלה לא הבנתי את השיטה שלכם, אבל הכבוד שאתם נותנים לילדים שלכם, המקום שיש להם לידכם בבית זה משהו שכל כך התחברתי אליו".

אנחנו לא חושבים שהיא הגישה ״המנצחת״ או האולטימטיבית להורות כי כל ילד וכל הורה הוא שונה. בסופו של דבר, כולנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים. אנחנו מאמינים שאימוץ חלק מהעקרונות האלה יסייעו לכם להכניס יותר משחקיות לאחד התפקידים היותר משמעותיים (ומאתגרים) של חיינו. אז מוכנים לשחק?