תמונות כאלו, הבנו מיד, הן לא דבר שרואים כל יום. בכל סיפור דרמטי שאנחנו מספרים בדיעבד, עולה בנו תמיד השאלה איך הכל היה נראה אם מישהו בזמן אמת היה שולף מצלמה ומתעד את האירוע דקה אחר דקה. בסיפור פשיטת לוחמי יחידת "מצדה" על מגורי האסירים של כלא קציעות, זה בדיוק מה שקרה. הכל תועד בקפדנות. תמונה אחר תמונה. מהרגע שהכלא דומם והאסירים ישנים את שנת הלילה, דרך הפשיטה למגורי האסירים ועד המבצע שהסתבך והסתיים במוות מיותר. הצלם האלמוני שצילם את הסרט הזה לא שיער שהלילה יתפתח כפי שהתפתח לבסוף. הוא בטח לא תיאר לעצמו שהתמונות הנדירות האלו יגיעו לטלוויזיה. ואולי זאת הסיבה שכבר שנה וחצי מערכת שלמה עושה הכל, כדי שהסרט הזה יישאר עמוק בכספת.
מאז ששמנו את ידינו על החומרים האלה, אנחנו מנהלים מאבק עיקש לשחרר אותם לשידור. כבר כשהצלחנו להשיג את הקלטות, התברר לנו שנעשתה עבודת הכנה קפדנית כדי למנוע את פרסומן. בירור קצר העלה שהשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', חתם על תעודת חיסיון המונעת פרסום של רוב חומרי החקירה, ביניהם הקלטות המתעדות את האירוע. זה המקום לציין כי הצנזורה, בניגוד לשר, סברה מלכתחילה, ומחזיקה בעמדתה עד היום, שבפרסום החומרים אין שום סכנה כלשהי לביטחון המדינה. אבל בית משפט השלום בבאר-שבע, אליו הגשנו בקשה להסרת התעודה, אימץ את עמדת השב"ס ויחידת "מצדה" וגלגל אותנו מכל המדרגות.
החלטנו לפנות לבג"צ נגד המשרד לביטחון פנים. עורכת הדין טל ליבליך עמלה ארוכות על מסמך משפטי מפורט. רק אז נדחק המשרד לביטחון פנים לסגת מעמדתו השרירותית. מספר חודשים אחרי שהגשנו לבית המשפט העליון את הבקשה לבטל את תעודת החיסיון, קיבלנו תשובה מפרקליטות המדינה שהשר יסיר את חתימתו מהחומרים אותם ביקשנו לשדר. מאבק ממושך הסתיים. הכתבה אושרה לשידור.
כשאתה בוחר להיות עיתונאי חוקר, החלום שלך, גם אם מדובר בקלישאה, הוא שתשכיל להביא לצופים חומרים שהם ראויים לדעת מהם (גם אם פעמים רבות היו מעדיפים שלא לדעת) ושתוכל להאיר פינות חשוכות, שאף אחד קודם לא הגיע אליהן. אפילו אם זה רק לכמה דקות. האמת היא, שבדרך כלל זה לא קורה. הפעם, אני מאמין שבאופן נדיר שתי המטרות האלה, אחרי זמן רב של עבודה ומאבק, הושגו.
ועוד דבר קטן: כבר בפעם הראשונה שצפיתי בחומרים היה לי ברור שאף אחד בשירות בתי הסוהר לא התכוון מלכתחילה להרוג אסיר בקציעות. אף אחד לא רצה שהלילה המיותר הזה יסתיים כפי שהסתיים. אבל נראה שאף אחד לא עשה מספיק כדי למנוע את התרחיש הזה, אף אחד בטח לא התנצל, ואף אחד, עד היום לא שילם את המחיר.
עוד בעובדה: הקאמבק של פואד | מוות במוצב | בחזרה לכרמל | שלושה תינוקות בחודשיים | אילנה דיין בתוך קן הצרעות של הטליבן | טיוח בחסות המשטרה | המדריך למהפכה של איתי אנגל | הנרדף | השבוי הישראלי בלוב מדבר לראשונה