טיילת מצוקי האון היפהפייה ברמת הגולן, מחברת בין שני קיבוצים הבנויים על שפת מצוק הבזלת וצופים לכינרת - כפר חרוב בצפון ומבוא חמה בדרום. במורדות המצוק, מתחתיהם, מתחבאים מעיינות קרירים ומוצלים שהדרך אליהם עוברת בין שרידי בוסתנים ומציעה נוף מרהיב של הכינרת וסביבותיה.
סוכות הוא הזמן המושלם לבקר בהם. החום המהביל נרגע ועדיין לא קר מכדי לטבול במעיינות. אז נכון, הקיץ הצהיב את אדמת הרמה אבל סביב לנביעות יש ירוק-עד, החצבים פורחים והנוף הנשקף מכל עיקול ופינה הוא לא פחות מקסום.
>> לכל המעיינות המומלצים בארץ היכנסו למתחם ה"מעיינות של ישראל"
עין שוקו: מתחת לקיבוץ מבוא חמה
איך מגיעים
בווייז מקלידים "בית עלמין מבוא חמה", ואפשר גם לכתוב "קפה חמה, מבוא חמה". כן, ברחבת החניה שצמודה לבית העלמין ישנה עגלת קפה עם שולחנות, מוזיקה וצל. היא בבעלות תושבים ממבוא חמה ומגישה שתיה קלה, שתיה חמה ובירות, כריכים, חטיפים, קרטיבים ומוצ'ה - גלידה יפנית, שזה כדור גלידה עטוף בבצק. יש פחי זבל ואפילו כאלה ייעודיים למחזור, אבל אין שירותים. המקום פתוח בימי שישי, שבת ערבי וימי חג מתשע בבוקר ועד השקיעה.
לבאים מדרום ומצפון: נוסעים על כביש 98. כקילומטר דרומית לקיבוץ מבוא חמה מתחברים לכביש חוצה גולן המוביל מזרחה, כ 300 מטר, עד לבית העלמין.
מסלול
אורך המסלול: כ-3.5 ק"מ
ככל שמדובר במסלול מעגלי ברמת הגולן, ההעדפה שלי היא תמיד לרדת בצד שבו המדרון המתון, וכך "להרוויח" כמה שיותר מהנוף. במקרה שלנו מדובר בתצפית פנורמית מרהיבה על הכינרת וסביבותיה. לכן נתחיל את המסלול דרך השביל ההיקפי של קיבוץ מבוא חמה.
מעגלת הקפה צועדים צפונה בשביל עם שילוט המכוון לעין שוקו. השביל מגיע עד גדר הקיבוץ ושם הוא פונה שמאלה לעין שוקו. משביל זה נעלה אחרי טבילה במעיין אבל בשלב זה של תחילת המסלול נעבור דרך פשפש קטן בגדר לתוך הקיבוץ, ונעלה על השביל ההיקפי בדרכנו צפונה. נכון, מדובר בשטח פרטי, אבל רוב השביל (כ 1.5 ק"מ) עובר דרך השטחים הציבוריים של הקיבוץ. בדרך נראה טנק סורי, ושעון שקיעות יפה שנבנה על ידי קבוצת מסגרים מהקיבוץ וקובע את התאריך המדויק לפי מיקום השמש. נמשיך צפונה עד שנתחבר לחלק הדרומי של טיילת מצוקי האון.
כמה מילים על הטיילת – מדובר במסלול הליכה רחב ונוח המתאים גם לעגלות. אורכו כ-2.5 ק"מ והוא מספק תצפיות עוצרות נשימה ופינות ישיבה. אבל אנחנו לא נמשיך בו אלא נאתר, מצד שמאל על סלע גדול, את סימון ההתחברות ל"שביל גולני" – ירוק-צהוב-ירוק. השביל מתחיל כדרך סלולה, הופך לשביל עפר וממשיך להתפתל מטה, לכיוון הכינרת.
נרד לכיוון מערב בירידה תלולה בתחילתה, נעבור מעבר בקר ונמשיך לרדת עד שנגיע לעיקול, שם נמשיך עם השביל המסומן שחור-לבן ומוביל לעין שוקו. הכניסה למעיין נמצאת ברחבה נחמדה המוצלת על ידי עץ אקליפטוס ענקי עם פינת ישיבה. מתחתיה נמצאת הבריכה העגולה שבתוכה צינור המזין את המים מנביעת המעיין. השילוב של המים הקרים עם נוף הכינרת הופך את הטבילה במעיין לחוויה מיוחדת.
עין שוקו נקרא בעבר עין תינא (מעיין התאנה) וכיום נקרא על שמו של סמ"ר מתן גדרי ז"ל, שהיה מכונה בפי חבריו "שוקו". לאחר מותו בשנת 2003 הם דאגו לשפץ את המעיין, לשים לידו ספסלים, ומעליו, בצל עץ האקליפטוס, פינת ישיבה מעץ. אם היא תפוסה, וזאת למדנו מילדי הקיבוץ שיורדים למעיין דרך קבע, הילדים שאתכם יכולים לשבת לגמרי בנוחות על העץ. הוא גדול מספיק.
אחרי שנטבול נעלה למעלה ונתחבר לשביל השחור-לבן בכיוון דרום. על שביל זה נמשיך בעלייה של כ-1.5 ק"מ. גדר הקיבוץ תהיה לשמאלנו ואנו נלך לאורכה עד לבית העלמין.
המלצות:
- המסלול ברובו חשוף לשמש ואינו נגיש לעגלות. יש להצטייד בנעליים סגורות.
- המעיין אינו אזור רחצה מוסדר והטבילה בו היא באחריות המטיילים.
- האזור הוא חלק משמורת טבע (סוסיתא). התנהגו בהתאם.
עין השלום: מתחת לקיבוץ כפר חרוב
אין התחלה טובה יותר לטיול מאשר מצפה השלום - הוא נמצא בקצה הצפוני ביותר של טיילת מצוקי האון וללא ספק גולת הכותרת שלה. הרחבה המגודרת שלו מסתיימת ממש מעל שפת המצוק, הנוף ממנה עוצר נשימה ויש גם עמדת הסבר קולית, "מסבירון", למתעניינים בסיפור מקום. (ספוילר: הוא נקרא "מצפה השלום" בגלל השלווה והשקט הנפלאים השורים בו. ההיסטוריה, מן הסתם, רחוקה מכך).
איך מגיעים
בווייז מקלידים "מצפה השלום".
לבאים מצפון ומדרום: בכביש 98 , צמוד לחלקו הדרומי של כפר חרוב ו 3.5 ק"מ צפונית למבוא חמה נפנה מערבה לכיוון המצפה בכביש שיוביל אותנו כ 400 מטר למצפה.
מסלול
אורך המסלול: כ-1.4 ק"מ
המסלול מתחיל בירידה בגרם מדרגות ברזל ירוק הנמצאות בפינה הדרומית של המצפה. לאחר הירידה נתקדם עד שנגיע לפיצול קטן. הסימון השחור מוביל ישר לעין השלום, והכחול מוביל למסלול מעגלי של כקילומטר הנקרא שביל הבוסתנים. אנחנו נמשיך בו לכיוון דרום כ-400 מטר, אבל לפני שהוא מתעקל וחוזר אחורה, "נחתוך" ממנו דרומה, בשביל לא מסומן לכיוון עין השלום הדרומי. את עין השלום הדרומי נזהה מרחוק לפי האקליפטוסים וירוק העד, ונמשיך ללכת דרומה כ-200 מטר עד שנגיע אליו. מדובר בפינת חמד מוצלת ונעימה, עם בריכה מגודרת שהטבילה בה אסורה אבל שווה לגמרי ביקור.
אחרי הביקור בעין השלום הדרומי נחזור אחורה בשביל, עד שנתחבר שוב למסלול הכחול. נפנה בו שמאלה ונמשיך ללכת בו לכיוון צפון. לאחר כ-500 מטר נגיע להתחברות עם השביל השחור המוביל לבריכת עין השלום -"בריכת קצינים" מבטון קטנה ומקסימה. כמו בעין שוקו, גם בבריכה זו המים מוזרמים בצינור שמחובר לנביעת המעיין, יש פינת ישיבה נחמדה ומוצלת (אם כי קטנה) וגם כאן פגשנו חבר'ה מקומיים שעבורם זאת "בריכת הבית".
אחרי הטבילה במעיין נחזור לכיוון הטיילת בשביל הכחול, שיוביל אותנו חזרה לגרם המדרגות הירוקות. אגב, ספרנו 116 מדרגות ברזל ירוקות ועוד 6 מדרגות אבן. לגמרי שווה את המאמץ.
המלצות:
- המסלול ברובו חשוף לשמש ואינו נגיש לעגלות. יש להצטייד בנעליים סגורות.
- המעיין אינו אזור רחצה מוסדר והטבילה בו היא באחריות המטיילים.
- האזור הוא חלק משמורת טבע (סוסיתא). התנהגו בהתאם.
סייעה בהכנת הכתבה: טל טל