ההרשמה לשנת הלימודים הבאה (תשפ"א) כבר בעיצומה, והימים הפתוחים מזמינים אותנו לבוא ולהתרשם רגע לפני שנירשם. אם אתם מתכננים להתחיל ללמוד בטח כבר הרכבתם לעצמכם רשימה של שתיים או שלוש אופציות למוסדות בהם תרצו לעשות זאת, ועכשיו אתם בשלב שבו צריך להגיע להחלטה. מה המשקל של הימים הפתוחים בהחלטה הזו, למה הם חשובים והאם הם לא הפכו לקצת מיותרים בעידן שבו הכל נמצא ברשת? שאלנו שני יודעי דבר וקיבלנו שתי דעות מנוגדות.

דור ה-Z מחליט ברגליים / נעמה גת

מפתיע לגלות שבשיקולים איזו אוניברסיטה לבחור, יש דמיון רב בין סטודנטים ישראלים לסטודנטים אמריקאים. מחקרים בארץ ובחו"ל מראים שישנם שלושה מרכיבים על פיהם סטודנט בוחר מוסד לימודים, מתוך איזשהי רשימה שכבר בנה לעצמו:  החוויה שחווה ב"יום הפתוח", החוויה הדיגיטלית  והחוויה האישית עם אנשי הפקולטה בה הוא מעוניין.

דור ה-Z מנפץ את התחזיות לפיהם הם בוחרים בשיטוט באתרי אינטרנט מהספה בבית בלבד, ובפועל מגיעים פיזית לקמפוס האוניברסיטה, לימים הפתוחים של  2-3 מוסדות הנמצאים אצלם ברשימה. יום פתוח הינו גורם משמעותי ביותר שכן זו הזדמנות עבור הסטודנט העתידי לחוש את הקמפוס, הרי שם הוא עומד "לחיות" בשלוש השנים הקרובות.

ביום הפתוח ניתן ל"הרגיש" את הקמפוס, לראות את יופי בנייניו וגינותיו, את המתקנים במרחב הציבורי, את דרכי הגישה לקמפוס, לפגוש אנשים שיהיו חברים ללימודים, ולבחון האם אלו האנשים איתם אתם רוצים לבלות בשנים הקרובות, לפגוש חברי סגל ואנשי מינהל ולראות האם אלו האנשים מהם אתם רוצים לספוג ידע בשנים הקרובות.

נעמה גת
צילום: גל מוסינזון

כמובן שדור ה-Z אינם מסתפקים בחוויה הפיזית בקמפוס, הם משוטטים באתרי האינטרנט, מתייעצים עם חברים ובני משפחה, משוחחים עם אנשי הפקולטה בה הם מעוניינים ובסופו של דבר יוצרים תמונת עולם, על פיה הם מקבלים החלטה היכן להירשם ללימודים גבוהים .

הסטודנט העתידי נמצא ברגע ייחודי בחייו – עצמאות . בחירת אוניברסיטה היא בדרך כלל צעד ראשון עצמאי בחייו . בעוד את שכונת המגורים ואת בית הספר בחרו ההורים, את הבסיס הצבאי בחר הצבא - בנקודה זו בחיים הצעירים בוחרים לעצמם, ועל כן בהחלטה זו דור הדיגיטל לא מוותר על לבחור ברגליים.

נעמה גת היא סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי באוניברסיטת בר אילן

יום פתוח לעבר / אבי שניר

כל שנה מחדש אנחנו נחשפים לקמפיינים של ימים פתוחים באקדמיה. לפני יותר מעשור זה עדיין היה רלוונטי, סטודנטים לעתיד חיכו ליום הזה בשביל להבין מה זה אקדמיה, מה המושג הנכסף של "תואר אקדמי" טומן בחובו ואיך נראה בכלל קמפוס. השנים עברו והביקוש לימים פתוחים פחת, במקום להבין למה, הימים הפכו להפנינג תרבותי כדי למשוך כמה שיותר מתעניינים. היום צריך כנראה יום פתוח בשביל לשכנע מועמד למה כדאי לו להתחייב ל- 3 שנים לפחות.

הסטודנטים לעתיד שייכים לפני הכל לדור שלא רגיל "להתחייב" ליום אחד או למוסד לימודים אחד. דור שמרוויח אלפי שקלים בתור טינאייג'רים מהאינסטגרם, דור ששואף להיות יזמי ועצמאי, דור של טינדר ו-WOLT, הוא דור אינסטנט ופרקטי. זהו לא דור שמרגיש מחויב להחליט על סמך יום אחד אם הוא מוכן להיכנס למערכת יחסים רצינית. אם כבר, הם מצפים שיום פתוח יהיה זמין 365 ימים בשנה ושכל המידע שהם צריכים, כולל תהליך רישום מלא יהיה אונליין ושיפגשו כמה שפחות אנשים בתהליך והכי חשוב - WIIFM - What's in it for me - הם חייבים להבין עם איזה כלים פרקטיים הם יוצאים אחרי התואר ואיזו עבודה - באיזה שכר, מחכה להם בחוץ.

אבי שניר מנכ
אבי שניר מנכ"ל אלביישן | צילום: Elevation

זהו דור שרוצה להבין כיצד הידע שלו מתפתח לאורך כל הקריירה וכיצד הוא נשאר רלוונטי לאורך כל השנים, אלו לא תשובות שהוא ימצא ביום הפתוח. הלמידה הפכה היום לרוחבית - למידה שבה אנחנו אוספים מיומנויות וכישורים במהלך הזמן ובונים את הסילבוס של עצמנו כדי שיתמוך בדיוק במה שאנחנו רוצים לעסוק ולא להפך.

בעולם שבו 36 מיליון אנשים ברחבי העולם יאבדו את עבודתם בשנה הקרובה ו – 57 אחוז מהמועסקים ידרשו להצטייד בכישורים חדשים, הסטודנטים לעתיד מרגישים שהם חייבים להישאר מעודכנים כל הזמן ויום אחד פתוח שיחייב אותם למספר שנים, הוא האנטיתזה המוחלטת למהות הקיום שלהם.

אבי שניר הוא מנכ"ל Elevation, אקדמיית דאטא וקוד לארגונים