קשה לקבל הודעת פיטורים. העבודה היא אחד החלקים המשמעותיים ביותר בחייכם, ובחייו של כל אדם, וההשפעה שיש לבשורה שאינכם רצויים עוד בעבודתכם היא רבה.
אולם הודעת פיטורים בדרך כלל לא נוחתת משום מקום - היא יכולה להיגרם מהביצועים ומההתנהגות שלכם בעבודה, כלומר כל מה שתלוי בכם (ולרוב בשליטתכם), והיא יכולה להתרחש על רקע גורמים ניהוליים, ארגוניים ומבניים, כלומר כל מה שאינו תלוי בכם, ובשליטתכם החלקית והעקיפה.
כשאתם גורמים לפיטוריכם
הסוג הראשון של הגורמים לפיטורים הוא כל מה שתלוי בכם: ריבוי הפסקות והיעדרויות, ריבוי עיסוקים פרטיים במהלך שעות העבודה, הפרת מדיניות החברה, השפעה שלילית על אחרים, קושי ביחסים עם קולגות ומנהלים, ביצועים ירודים, או במקרים פחות שכיחים וסבירים (אני רוצה לקוות) גרימת נזק למשאבי החברה, החזקת סמים או אלכוהול בעבודה, גניבה ועוד.
הגורמים הללו לרוב בשליטתכם. "לרוב", מפני שבמקרים מסוימים הדבר יכול לקרות על אף מאמציכם, כבמקרה של ביצועים ירודים הקשורים להיעדר הכשרה או כישורים מספקים, או במצב שבו אינכם מודעים להתנהגותכם. פיטורים מהסוג הזה לרוב מגיעים לאחר אזהרה הניתנת בצורה זו או אחרת. למשל, אזהרה רשמית בנוגע לאי-עמידתכם ביעדים שהוצבו לכם (זמני שיחות הטלפון הארוכות שלכם, כמות הלקוחות המעטה שהצלחתם לצרף לחברה בתקופה ספציפית, רמת הרווחים שלכם ועוד) או באשר להתנהגותכם הבעייתית (משך הזמן שאתם מבזבזים על גלישה באינטרנט, איחוריכם התדירים, גישתכם השלילית וכדומה).
כשזה לא תלוי בכם
הסוג השני של הגורמים לפיטורים הוא אלה שאינם תלויים בכם, או לפחות לא באופן מלא וישיר. הכוונה היא, כמובן, למקרים שבהם מחליטים מנהלי הארגון ובעליו לערוך שינויים מבניים בצוות או בארגון, משלל סיבות. למשל, משום שהצוות או הארגון כולו אינם עומדים ביעדיהם, בשל החלטה להצעיר את כוח האדם, בשל סגירת פרויקטים בהיותו של השוק חסר עתיד, על רקע החלטה לצמצם תקנים, על רקע מיזוגים ורכישות, לקראת מעבר לעבודה במיקור חוץ (אאוטסורסינג) ועוד.
במקרה כזה לא בטוח שתהיו לבד, יתכן שזו תהיה צרת רבים, ושחברים נוספים יפוטרו יחד אתכם. האם זו תהיה גם נחמה? ובכן, לא בטוח. אולי יהיה לכם פחות קשה להציג את פיטוריכם למעסיקים פוטנציאליים, שיראיינו אתכם בתקופה הקרובה. אולי יהיה לכם גם קל יותר להתמודד רגשית, משום שתוכלו להאשים מישהו במצבכם המתסכל (מה שלא תוכלו לעשות במקרה שתפוטרו בגלל התנהגותכם שלכם, ואז נוסף על התסכול ועל העלבון יהיה עליכם לשאת גם רגשות אשם). אולם בנחמה אמתית לא בטוח שתזכו.
מעסיקים פוטנציאליים יכולים להיות קשים ולטעון שגם אם הסיבות לפיטוריכם הן ארגוניות, הן קשורות בכם באופן חלקי ועקיף. שהרי מי אם לא אתם גרם למצב החברה להידרדר? מי אם לא אתם יכולתם להצילה לו רק הייתם עובדים טוב יותר? ובכלל, מדוע דווקא אתם פוטרתם במסגרת הקיצוצים? האין זה אומר שאתם החוליה החלשה בחברה?
אל תהיו מופתעים, היו ערים לסימנים
ככל שתהיו פחות מופתעים מהופעת הבשורה, כך תצליחו לקבלה בצורה חלקה יותר. לשם כך עליכם לשים לב לסימני האזהרה המרמזים על פיטורים קרבים, שכן לא תמיד תהיינה אזהרות רשמיות. יתרה מזו - אם תבחינו בסימנים, תוכלו אולי לשנות את דרככם ואפילו למנוע את פיטוריכם.
סימנים כאלה הם, למשל, שינוי ביחס אליכם מהסביבה: מתח מול הבוס, תחושה שמתרחקים מכם, מפסיקים להזמין אתכם לפגישות, לא מכתבים אתכם במיילים חשובים, שואלים אתכם שאלות רבות על העבודה שלכם ועוד. לעתים יחס כזה עשוי אף להגיע מהקולגות שלכם, שיתכן שכבר יודעים שהם עתידים להחליף אתכם בקרוב.
סימנים אחרים יכולים להיות גם התקדמות טכנולוגית בארגון, שבעקבותיה נראה כי מחשב יכול להחליף אתכם ולבצע את משימותיכם במקומכם, שמועות על רכישה או מיזוג עם חברה אחרת, דיווחים על דרישה לקצץ במשאבים ארגוניים ("עלינו להדק את החגורה", "זו תקופה קשה", "השנה לא יהיו הדרכות וימי כיף"), ביקורים תכופים של מנהלים שבעבר לא נטו להסתובב בשטח, דיווחים על ירידה בערך המנייה של החברה, ועוד.
ולבסוף, כמובן, ירידה בביצועיכם ופידבקים שליליים על עבודתכם היא סימן אזהרה ברור למדי. זהו מצב שבו כדאי לכם להכין את עצמכם לאפשרות שתמצאו את עצמכם מפוטרים בקרוב.
אז פוטרתם, מה עכשיו?
1. מנסים לשנות את רוע הגזירה
בדקו אם הסיבה לפיטורים קשורה אליכם, ובשליטתכם. בקשו לשוחח עם המנהל לבירור הסיבות, ונסו לברר גם עם הסובבים אתכם (מנהל עקיף, משאבי אנוש ועוד). אם התשובה לכך חיובית, הציעו לשנות את התנהגותכם, אפילו לתקופת ניסיון. לא בטוח שיקבלו את הצעתכם, אך שווה לנסות. לאחר מכן, כמובן, יהיה עליכם לרכז את כל המאמצים כדי לשנות באמת את ההתנהגות הבעייתית.
לחלופין, אם הסיבה אינה תפקודכם הלקוי ולא בשליטתכם – בדקו אם יש אפשרויות נוספות במקום פיטוריכם: שינוי תפקידכם, מעבר למחלקה אחרת, ירידה בהיקף המשרה. יתכן שמנהלכם שקוע עמוקות במשבר, ולא מסוגל לחשוב על אופציות אחרות.
2. נפרדים בטוב, למרות הכול
מפוטרים רבים חשים פגועים ונבגדים, והצורך להתנקם במפטר מבעבע בקרבם. אם הוא תוקף גם אתכם – עשו הכול כדי להתעלות מעליו, להניח את הרגשות בצד, ולשמור על יחסים טובים ככל האפשר עם עמיתיכם ועם מנהליכם הקודמים. אינכם יודעים היכן תיתקלו בהם בעתיד (וכבר בקרוב, בתור הממליצים שלכם לעבודה הבאה שלכם). לחצו ידיים, סגרו מאחוריכם את הדלת בשקט ובנחת, ושמרו על לשון נקייה בחוץ. ראו את פיטוריכם כבעיה מקצועית שנתקלתם בה, ושכעת עליכם להתמודד עמה ולפתור אותה. ההתמודדות היא חיפוש עבודה שמתאימה לכם, באופן יעיל ויוזם, והפתרון היחידי יהיה מציאת עבודה חדשה וטובה. זו תהיה גם הנקמה הטובה ביותר.
3. שואפים מלוא הריאות
כעת קחו נשימה עמוקה, והיכנסו בכל הכוח לתקופה של חיפוש עבודה. וחיפוש עבודה הוא, כידוע, עבודה לכל דבר. יתכן שבעבר התקבלתם בקלות למשרות אחרות, אך כעת עליכם להיערך לאפשרות שהדברים יהיו שונים. יתכן שכעת אתם מבוגרים יותר ולפיכך, למרבה הצער, פחות אטרקטיביים בעיני המעסיקים, וכמפוטרים ומובטלים, לא כל הקלפים משחקים לטובתכם. חשוב שלא תאפשרו לכל זאת להפיל את רוחכם, ותהיו ממוקדי מטרה ומוכנים היטב לחפות על המגבלות בעזרת המעלות שלכם.
4. מתכוננים לקושי מול המעסיקים הבאים
אל תמהרו לספר שפוטרתם. רק אם תישאלו על כך תצטרכו להסביר זאת, ואת ההסבר, ככלל, ספקו בתמציתיות ובחיוביות מקסימלית.
אם אתם אלה שגרמתם לפיטוריכם, הימנעו מלהצטדק ולהתגונן, ומלנסות לשכנע שזו לא אשמתכם. עליכם לקחת אחריות ולהתייחס לסוגיה כאל עניין שהיום אתם מודעים לבעייתיות שבו, ושלמדתם מהניסיון כיצד להימנע ממנו. למשל: "זמני השיחות שלי עם לקוחות היו ארוכים... זה היה כך משום שהיה לי חשוב להיות יסודי ומקצועי ככל האפשר, אולם היום אני מבין טוב יותר שיסודיות חייבת לבוא לצד הספק גבוה. מאז אני מכוון את עצמי לתמציתיות, לזריזות וליעילות בכל דבר שאני עסוק בו". במקרה כזה, הפגנת תהליך הלמידה, נטילת האחריות והכּנוּת עשויים להרשים את המראיין.
לעומת זאת, במקרה שפיטוריכם נבעו בעקבות שינויים ארגוניים, תוכלו להדגיש זאת על ידי שימוש במילים המייחסות את האחריות לארגון: "המחלקה נסגרה", "הפרויקט בוטל". וכך או אחרת – אל תביעו נימה מאשימה וכעוסה כלפי המפטר באוזני המראיין. הישארו נקיים.
5. נצלו את ההזדמנות לחשב מסלול מחדש
פיטורים הם הזדמנות מצוינת לעצור רגע, ולעשות חשבון נפש לקריירה שלכם עד כה. חקרו עם עצמכם מה חשוב לכם בקריירה ומה אתם שואפים להשיג, וכוונו את עצמכם לשם בתהליך החיפוש. בדקו אם הגיע הזמן אולי לעשות שינוי (שחששתם לעשות בעבר, או שחשבתם שאינכם יכולים לעשותו במהלך עבודתכם) – לא לפני שתוודאו מהו היתרון היחסי שלכם בשוק המסוים שמעניין אתכם, ותיוועצו בדרך האפקטיבית ביותר שתאפשר לכם להשתלב בו.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.