יובל אברמוביץ'
"אל תיבהלו מאנשים שיזהירו אתכם מכישלון. הם מדברים מהפחדים שלהם". יובל אברמוביץ' | צילום: גלעד בר שליו
נפגשנו בבוקר מאוחר של אמצע השבוע במקום שמעורר בו השראה, הבית שלו. אמנם דירה תל אביבית לכל דבר, בבניין משומר עם שכנים נאים, אבל בפנים מרגישים שמתגורר לו איש שאוהב לטרוף את החיים. בכל פינה בבית ניתן למצוא חפץ, תמונה או רהיט שונה ומיוחד (לא מכירה כאלו שיש להם מגנט של ספרים על המקרר, למשל), כזה שסחב ממסעותיו בעולם או מאחת החנויות שלו. יש לו ארבעה מחשבים: מחשב ספר, מחשב לכתיבה לעיתון, אחד שתמיד בתיק ועוד אחד ספייר, פשוט כי הוא חייב להפריד. ברשימה שלו הוא כבר סימן וי על הטייטל שחקן, עיתונאי, מראיין, סופר, מרצה, מנהל, בעל שתי חנויות (פלוס אחת בדרך), בלוגר, יזם, הקים בית ספר מצליח לכתיבה ואבא לילדה בת חמש ותינוקת קטנה. אבל תעשו טובה, אל תפציצו אותו בתארים. הוא מעדיף לקרוא לזה בשם "הגשמת חלומות". כי שגרה היא עניין מבאס. אה, ובצהריים הוא הכי עסוק – בשנ"ץ! כן כן, האיש ישן שנ"ץ כל יום, ורק בזכות זה הוא כבר שווה להיכנס לראיון ההצלחות שלי.

רוב האנשים מדברים על הרעיונות שלהם וזהו. כמה אנשים אתם מכירים שאשכרה עושים איתם משהו? יובל אברמוביץ' (37), מבוגר עם חזות של נער שובב ועיניים שצוחקות על כולם, מריח רעיון מתקרב ולא נרגע עד שהוא קם לתחייה ואומר היי לעולם. לעיתים הם גם תוקפים אותו באמצע השינה, "יום אחד קמתי משינה אחרי שחלמתי על רעיון לספר ילדים, וישר קפצתי מהמיטה וכתבתי אותו. אני לא מאמין בבזבוז רעיונות טובים". רוב האנשים גם חושבים שכשעושים כמה דברים בבת אחת, אז אי אפשר להצליח בכולם ולכן צריך להתמקד בדבר אחד. יובל הוא ההוכחה לכך שאפשר לעשות את כל מה שחולמים, ולא להתפשר על בינוניות. הוא מחליט על יעד וכובש אותו. העשייה לא מפחידה אותו, להיפך. "מה אנחנו בלי העשייה, כלום", הוא אומר. "השבוע, לדוגמא, כאב לי הגב אבל מרוב שהייתי עסוק שכחתי מזה, וזה פשוט עבר".

"עם האוכל בא התיאבון"

בגיל 16 קיבל יובל "מתנה" קטנה מהחיים, כאשר בוקר אחד הוא החליק במסעדה בה עבד ורופאיו בישרו לו שסיכוייו ללכת שוב נמוכים. מישהו אחר בוודאי היה יושב בבית וממרר בבכי על מר גורלו. הוא, לעומת זאת, קיבל את הבשורה באופטימיות רבה, כי לשמחתו הצליח להיעדר ממבחן מבאס ומעכשיו לא צריך ללכת לבית הספר. וכך, במשך שנה שלמה חגג עם חבריו כל היום בביתו, מרותק לכיסא הגלגלים שלו. אבל מסתבר שזה לא היה לנצח. אחרי שנה יובל התחיל להרגיש את רגליו ומהר מאוד חזר ללכת שוב. בזמן שישב הוא רקם בכיסאו חלומות ומשימות לעתיד שלימים התגשמו וממשיכים להתגשם. "אני לא יודע אם אפשר לחלק את החיים שלי ללפני ואחרי, אבל אני באמת חושב שזה מסוג האירועים שאתה מבין שהחיים הם שבריריים והחיים משתנים בהתאם".

באותה תקופת שיקום הייתה לו מחברת ובה כתב מה ירצה להיות שיהיה גדול. היא הייתה נורא מפורטת והייתה לו תכנית לכל שנה מחייו עד לגיל 40. הוא רצה לשחק, להיות עיתונאי, להיות אבא, לפגוש אנשים מעניינים בעולם ועוד כל מיני תכניות שנראו לקרוביו הזויים ובלתי מושגים בעיקר בשל מצבו הרפואי. ליובל היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שכל רשימותיו יהפכו למציאות. ברגע שחזר ללכת על שתיים, התחיל להגשים את הרשומות שלו, ולמרות שיכל להתחמק מהשירות הצבאי, החליט ללכת על זה ובגדול, וסיים כמפקד בחיל האוויר.

כעיתונאי ומראיין ב"ישראל היום", הוא אוחז באחת מהמשרות הנחשקות בתחום כי מי לא היה רוצה לטוס לוונציה על חשבון הברון בשביל לראיין את סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני, או לפסטיבל הסרטים בברלין ולהסתובב במקומות הכי מגניבים, שאנחנו במקסימום נראה מהם שתי דקות על המרקע. בדיוק הרגע הוא חזר מפריז אחרי שראיין את קלוד לנצמן. ואם עד עכשיו כל זה לא הספיק לכם, בימים אלו הוא בדיוק סיים לכתוב את ספרו השלישי "הרשימה", שמבוסס על הבלוג המצליח שלו. את הכסף למימונו גייס בתוך שלושה ימים בלבד והגיע לסכום של רבע מליון שקלים, הסכום הכי גבוה שגויס עד כה בארץ לספר. "חשבתי שיהיה הכי נכון להוכיח את התפיסה שלי על דברור החלומות על ידי הדגמה שאם פונים לאנשים ומשתפים אותם בחלומות זה קורה".

ומה מניע אותם, ואותך?
"אין לי תשובה למה מניע אנשים לעשות עוד ועוד בלי מנוחה, אחרי שכבר הם עשו את הכסף שלהם, השיגו את הפרסום והתהילה. אני מניח שזה מבנה אישיות, אדם נולד איש עושה, ועם האוכל בא התיאבון, כנראה. הרצון להשתפר, להוכיח לעצמי למשל שאני יכול לשחזר את הצלחת הספר שלי, להשתפר ולשבור את השיא של עצמי".

אין תמונה
"זה מסוג האירועים שאתה מבין שהחיים הם שבריריים". אחרי התאונה

שני הספרים הקודמים שלו ("כאן יעל וייס תל אביב" ו"נא להתנהג בהתאם") הגיעו מיד לרשימות רבי המכר, ואת הספר השלישי שלו הוא מכוון הפעם גם לקהל העולמי. אין לו ספק, שהספרים שלו יהפכו לסדרות מתישהו בעתיד, על אחת מהן, לדוגמא, כבא ניהל משא ומתן עם רשת HBO  האמריקאית. אגב, העלילה לספרו הרביעי מתגבשת גם היא בימים אלו.

כשאתה כותב ספר, כמה אתה חושב על הקהל?
"כל הזמן, חושב אם הם יתחברו, יבינו אותי, יישארו ערים בשביל לסיים רק עוד פרק אחד ודי? ימתחו? יש יוצרים שחושבים רק על האומנות, ואז אתה מגיע למופע אוננות בתיאטרון תמונע שאין לך מושג מה היוצר רצה לומר פה בעצם. אני מאוד חושב על הקוראים שלי ומנסה להיכנס לראש שלהם".

יש לך טקס כתיבה? מקום שמעורר בך השראה?
"אני יכול לכתוב בכל שעה ובכל מקום, כמו שינה. אוהב נרות בחדר העבודה ובוחר את המחשב המתאים לסוג הכתיבה. כמו להפריד בין חלב לבשר. יש לי את המחשב של העיתון ואת המחשב של הספרים. קודש וחול".

אתה נהנה מהכתיבה?
"כן ולא, נהנה וסיוט שלא נגמר, בעיקר בשלבים האחרונים של העריכה".

ואיך אתה עם ביקורות? או טוקבקיסטים מרושעים?
"אני תמיד קורא ביקורות וטוקבקים ומאוד אוהב את זה, גם עונה להם. פעם הייתי נעלב, היום אני פשוט המום לפעמים מרוע של אנשים".

"אנשים מנסים להבין אם אני חלטוריסט"

בשנים האחרונות יובל פתח שתי חנויות לחפצי אומנות, האחת "ממגנטת" בשנקין, שבה נמכרים מגנטים מעוצבים בגדלים שונים ו-made in TLV במתחם התחנה שבה דברי אומנות כחול לבן בהשראתה של תל אביב. ממש בקרוב תיפתח החנות השלישית שלו שהיא מיזם חברתי שאינו למטרת רווח. "כל מה שיימכר בחנות - דברי אומנות כמו דיסקים, ספרים וחפצי אומנות עם פגמים קלים במחירים זולים - ייתרם לאגודה למלחמה בסרטן. אני אתרום את ההוצאות השוטפות, הניהול וההקמה, העובדים יהיו מתנדבים של האגודה ויהיו אומנים שיתרמו מיצירותיהם לחנות".

וואו, מדהים. מאיפה זה הגיע?
"הסתובבתי בלונדון וחיפשתי חנות תקליטים, נכנסתי לכל מיני חנויות ישנות וחנויות יד שנייה עד שנתקלתי ברשת חנויות 'צ'רטי שופ', דברי יד שנייה שכל הקניות נתרמות. התרגשתי והחלטתי להביא את זה לארץ".

יובל אברמוביץ'
"אני כל הזמן, חושב אם הקוראים יתחברו, יבינו אותי, יישארו ערים בשביל לסיים רק עוד פרק אחד ודי?" | צילום: תומר ושחר צלמים

כשהוא לא משחק, כותב ספר או מסתובב בעולם ומראיין סלב עולמי הוא מרצה באוניברסיטאות ומכללות לתקשורת אבל בעיקר בבית הספר "גיבור תרבות" שהקים במו ידיו עם אמנון ז'קונט, חבר טוב שלו.

מה הכי חשוב לך ללמד את דור העתיד של הכותבים?
"ערכים. בשנים האחרונות התקשורת נהייתה ממדווחת לתקשורת שופטת. מקרה אייל גולן למשל, קרעו לו את האמא של הצורה והפרשה נגמרה וזהו, אף אחד לא דואג לנקות אותו מזה. חשוב לי ללמד לא לשפוט, לא לתקוף מרואיינים, לא לשקר להם ולא לעשות מניפולציות לא חוקיות. אם למשל מרואיין מבקש לא להכניס נושא מסויים אז לכבד אותו. חשוב לי שאנשים צעירים ממני ידעו שזה אפשרי, לפעמים לא קל ופשוט אבל אפשרי".

הגעתי למסקנה שגם אם אכתוב את כל מה שיובל עשה ועושה בחיים, עד שאסיים את הכתבה הוא כבר יעשה משהו חדש ולעולם לא אצליח להדביק את הקצב. כי חוץ מהזמן שהוא ישן (יותר מכולנו), הוא ממש לא נח.

אז אתה מבין למה בחרתי בך כאיש מעורר השראה?
"כן, אני יכול להבין שאני עושה הרבה דברים אז אנשים שואלים איך אני מצליח לעשות את הכל. אני יודע שמהצד זה נראה פסיכי. אנשים תמיד מחפשים את הקאץ'. מנסים להבין אם אני חלטוריסט. ולא – כי קטונתי. מה עשיתי? אני לא ראש הממשלה, טייקון כלכלי או איזה כשרון שהוא עילוי על".

ואתה גאה במה שאתה עושה?
"בכל דבר שעשיתי ושעושה".

אין תמונה
"אני בן אדם די צנוע מבחינת הצריכה שלו". עם האוסקר של ג'ולייט בינוש

העשירון: השאלון של שרון

1. מחשבה ראשונה על הבוקר: "מזנק מהמיטה, מצחצח שיניים ומתחיל בעשייה שלי, לא נתקע לחשוב, אין לי זמן".

2. אם הייתי מליונר הייתי קונה לי: "כל כסף שאני עושה, אני משקיע בפרוייקט הבא. אני לא צריך כלום. יש לי את הבית שאני אוהב, לאחרונה קניתי אוטו וזהו. אין לי משהו שבא לי לקנות, אני בן אדם די צנוע מבחינת הצריכה שלו אני חושב".

3. בגד המזל שלי:  "יש לי חולצה מגיל 15, שאיכשהו עדיין עולה עליי, ואני עובר איתה אודישנים".

4. לא מוותר ביום: "על שנ"ץ. מחצי שעה ועד לשלוש שעות, ביום מפנק במיוחד".

5. אנשים מוצלחים בעיניי הם: "אנשים שהולכים אחרי החלומות שלהם. אין אנשים מוצלחים, יש אנשים מוגשמים".

6. דוגמאות לאנשים מוצלחים: אמנון ז'קונט כי "מגשים את עצמו"; אודטה כי "עולה חדשה מרומניה שהצליחה"; ג. יפית כי היא "אישה סלף מייד"; צופית גרנט "בזכות התעוזה".

7. ספר מעורר השראה: "'ליהנות מהחיים הפשוטים' של ג'ק קורנפילד בהוצאת אופוב. הספר מדבר על העולם המערבי, איך עושים כסף ונהנים מהחיים הפשוטים והלב הנבון. ריטה המליצה לי עליו, שאחריו גם הפסקתי לאכול בשר".

8. אומן שמרגש אותי: "טורי איימוס".

9. הכי אוהב בשעות הפנאי: "לארח אצלי, ולאכול המון סושי".

10. עוד עשר שנים: "אני מאמין שאמשיך לעשות את אותם הדברים, אבל עם עוד תפוקה ואולי בעוצמה גבוהה יותר". 

טיפ לאנשים בתחילת דרכם שרוצים להצליח: "הקשיבו רק לעצמכם ולאנשים שבאמת אוהבים אתכם. לא להיבהל מאנשים שיזהירו אתכם מכישלון. לרוב, הם מדברים מתוך הפחדים שלהם".

>> לעמוד הפייסבוק mako רוח עשיתם לייק?

>> איך תהפכו למצליחנים לפי הקבלה?