לראשונה ערך חיל הים קורס לקציני רפואה זרים, שהגיעו מארה"ב, בריטניה, הולנד רומניה ומדינות נוספות בנאט"ו כדי ללמוד על הפעילות הייחודית של חיל הים בתחום הרפואה הימית. כדי להבין את מהות הקורס, צריך לחזור 12 שנים לאחור, ללילה אחד במלחמת לבנון השנייה.
מעטים הישראלים שלא זוכרים את ערב ה-14 ביולי 2006. קצת לפני השעה תשע בערב מנהיג ארגון חיזבאללה חסן נסראללה התנוסס על מסכי הטלוויזיה. "תסתכלו עכשיו לכיוון הים", אמר, "ותראו ספינת מלחמה ישראלית בוערת וטובעת". הנאום זכה בתחילה לזלזול וביטול, אך זמן קצר לאחר מכן החלו לזרום לישראל הידיעות הראשונות על כך שטיל חוף-ים פגע באח"י חנית. מול חופי לבנון התרחשה דרמה של ממש.
סרן (במיל') ד"ר נועם יוספי, הרופא שהיה על אח"י חנית ולא נפגע באורח נס, הגיע יחד עם מפקד הספינה למקום הפגיעה במהירות. מהר מאוד התברר שיש נפגעים. "חדר האוכל של הקצינים ריכז את הפצועים הקשים וחדר האוכל של החיילים ריכז את הפצועים הקלים", הוא מספר. "שלושה חיילים הזדקקו לטיפול לאורך זמן, ומאותו הרגע החל טיפול השהיית פצועים".
כשד"ר יוספי היה רופא בסיירת גבעתי, הוא ידע שפצוע אמור להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים. בתחום הרפואה הימית זה סיפור מורכב יותר: הפצועים נמצאים בלב ים, על סטי"ל או צוללת, ולא תמיד הפינוי זמין. לכן, רופאי חיל הים עוברים הכשרה לטיפול "השהיית הפצוע": בתהליך שיכול להמשך עד 48 שעות וכשהלחימה נמשכת במקביל, הם שומרים על יציבות הפצוע.
בשיחה עם סא"ל ד"ר נצר, קצין הרפואה של חיל הים ומוביל הקורס הבינלאומי, ד"ר יוספי מספר שחיל הים התקדם מאוד בתחום הרפואה הימית מאז שנת 2006. הלקחים שנלמדו מאותו אירוע נורא הועברו גם לחניכי הקורס הבינלאומי.
אי אפשר להביא אמבולנס לספינה
בחיל הים יש מכון רפואה גדול מאוד ויחיד מסוגו בארץ שמוביל מחקרים מסווגים רבים. חלקם עוסקים גם בפעילות שייטת 13. "בגלל שאנחנו זרוע קטנה, רפואת חיל הים עוסקת גם בטיפול בחיילים, רפואה מונעת, מחקר ופיתוח", מספר סא"ל נצר. "אנחנו לומדים להגן על החיילים מפני רעש, קרינה, כימיקלים ועוד, ומתרכזים כמובן בסוגים שונים של צלילות ובתאי לחץ".
בחיל הים רופא יתמודד עם פצוע שעות ארוכות ולעתים ימים שלמים, ולכן הוא זקוק להכשרה ייחודית לא קיימת בזרועות צה"ל האחרות ובצבאות רבים בעולם. "אנחנו עוסקים הרבה בלהכין את הרופאים שלנו להתמודד עם פצועים במשך זמן רב. אי אפשר פשוט להביא אמבולנס לספינה ולהגיד לו סע. צוללות לא יכולות לזוז מתי שהן רוצות. גם מזג אוויר משפיע, ולפעמים גם כשיש מסוק זמין הוא לא יכול לטוס. אנחנו אחד המקומות הראשונים שעסקו בהשהיית פצועים בצה"ל. חוקרים את זה היום בכל העולם".
תחום נוסף שהועבר בקורס הוא חדרי הניתוח הצפים שקיימים בעיקר במדינות הגדולות כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה – וישראל. חיל הים הישראלי מתגאה ביכולת להקים חדר כזה בגמישות ובצורה זריזה.
בגלל היכולת הייחודית של ישראל בתחום חדרי הניתוח והטיפול הנמרץ, חיל הים יהפוך בקרוב למוקד הרפואי של נאט"ו באגן המזרחי של הים התיכון. "חיל הים הישראלי מבצע את זה בצורה שונה לחלוטין משאר המדינות. הגרמנים למשל משתמשים במכולות גדולות. אצלנו היכולת גמישה יותר מבחינת ציוד ואנשים, ויש לנו יכולת לבצע את זה בצורה זריזה וגמישה מיתר החילות. אצלם זה מורכב יותר, דורש השקעה כספית גדולה, אישורים ולהוציא אנשים מבית חולים".
"אנחנו ערוכים בצורה מסיבית להעניק טיפול מיטבי בלב ים. יש לנו חדרי ניתוח וטיפול נמרץ ואנשי מילואים מאוד מיומנים. כירורגים, מרדימים ואחים", הוא מסביר. "אנחנו ערוכים גם ברמת הכלי הבודד. רופא שמפליג עובר הכשרה מעמיקה יותר מההכשרה הרגילה של רופא צבאי. גם לרופא הבודד בצוללת, שאין לו חדר ניתוח, יכול לבצע משהו כמו טיפול נמרץ קטן מתחת לפני הים".
בקורס הבינלאומי כל הצדדים הפיקו לקחים. בהמשך, זרועות הים של מדינות כמו הולנד ורומניה צפויות להעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. "למדנו הרבה בתחום של רפואת צלילה, נושא שמתפתח בכל העולם", מספר ד"ר נצר. "חשוב לנו ללמוד מאנשים שבאו ממכוני מחקר גדולים. הרווח הגדול באמת מהקורס הוא ההיכרות עם הזרועות הזרות, שתהווה בסיס לשיתופי פעולה והתפתחות נוספת".
עוד בפז"ם:
>> חיל הים משחיז סכינים לקראת חיזבאללה