ההתקדמות האיטית של טורי השריון הרוסיים באוקראינה, התיעוד שמגיע משם, הדיווחים על משוריינים רבים שנפגעו מירי חוליות נ"ט של צבא אוקראינה ואחרים, שנתקעו בצד הדרך בשל בעיות לוגיסטיקה, הובילו רבים בעולם וגם בישראל למסקנה כי טילי הנ"ט השיגו עליונות על הטנקים - במקרה הזה הרוסים - שהפכו למטרה קלה.

המציאות קצת יותר מורכבת וכלל לא בטוח שהאמירות על לקחים, שצבאות אחרים ובהם צה"ל צריכים להפיק מהנעשה במלחמה שם, אלו הן אמירות נכונות. זאת כמובן מבלי לזלזל באיום טילי הנ"ט, שמוכיח את עצמו כאיום משמעותי.

על פי המודיעין האמריקאי, שמאז פרוץ המשבר דייק בהערכות שלו לגבי הרוסים, הצבא של פוטין לא מתקדם בקצב שתכננו. גם כיתור וכיבוש הערים תקוע. עוד נטען מפי גורמי ביון מערביים, שרוסיה שלחה לאוקראינה כ-1,500 עד 2,000 טנקים.

משוריין תקוע באוקראינה (צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, לפי סעיף 27 א')
משוריין תקוע באוקראינה, על פי תיעוד שפורסם ברשת | צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, לפי סעיף 27 א'

בנקודה הזו, יש לציין כי לא ברור כמה מתוך אותם טנקים גם מופעלים במלחמה. לטענת הממשל באוקראינה, הצבא שלהם הצליח להשמיד 400 טנקים רוסיים. על פי מעקב אתר oryx בנושא הנתון נמוך יותר, 210 טנקים רוסיים שנפגעו, יתכן שיותר.

איך קרה שחיל השריון הרוסי הנחשב לאחד מהגדולים והחזקים בעולם, מסתבך כך מול צבא שקטן ממנו משמעותית? התשובה היא שילוב של כמה משתנים, ולא רק טילי הנ"ט, שסופקו לצבא אוקראינה בעיקר על ידי ארה"ב ובריטניה.

ראשית, יש לסייג ולקחת בחשבון שעיקר התיעוד שמגיע מהחזית מקורו בצד האוקראיני, שמעוניין להציג את הנרטיב והגרסה שלו למתרחש, להישגים ולתוצאות.

אחרי שאמרנו את זה, אחת הבעיות של חיל השריון הרוסי, היא תזמון הפלישה. מדובר בעונה בה השלגים מפשירים והופכים את הקרקע באוקראינה לבוצית וקשה למעבר.

משוריין תקוע באוקראינה (צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, לפי סעיף 27 א')
משוריין תקוע באוקראינה, על פי תיעוד שפורסם ברשת | צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, לפי סעיף 27 א'

סביר להניח שמי שקיבל את ההחלטה לפלוש הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולאו דווקא אנשי המקצוע הצבאי, שהיו ודאי מעדיפים מועד אחר. העניין הזה גרם לשריון הרוסי לנוע בעיקר על כבישים ודרכים סלולות.

בכך הם הקלו על הצד האוקראיני לנתח את השטח ולהציב מארבי נ"ט. צבא אוקראינה יודע איפה הטנקים של הרוסים, לאן הם נוסעים ואיפה הכי קל "לתקוע" אותם עם טיל.

פיקוד חלש ולוחמים חסרי ניסיון

עוד בעיה משמעותית נוגעת למיומנות השיריונרים הרוסים, ככל הנראה בשל מחסור באימונים ותורת לחימה מיושנת. לצבא רוסיה טנקים הנחשבים למובילים בעולם מבחינת יכולות הלחימה. אולם גם הטנק הכי טוב בעולם, עם מערכות הגנה מתקדמות, דורש צוות שישלוט בתרגולות התחמקות בסיסיות מטילי נ"ט.

נכון שתמיד יהיו נפגעים, אולם צוות טנק מיומן ידע לחמוק מטיל נ"ט, גם אם אין לו מערכות הגנה. מפקד כוח טנקים ידע להתאים את תנועת הכלים שלו לשטח בו הוא פועל, כך שיהיו כמה שפחות חשופים לחוליות הנ"ט מצד אחד ותהיה להם האפשרות להגיב במהירות מצד שני.

החייל הרוסי אמיץ מאוד, אולם יש לו בעיה נוספת, והיא רמת פיקוד נמוכה. בניגוד לחיילי החי"ר ועוד כמה זרועות בצבא הרוסי, לשיריונרים הרוסים כמעט ואין ניסיון מבצעי. הם לא נשלחו לסוריה או מקומות אחרים. המפקדים שם לא הפעילו מסגרות גדולות ומשולבות מעבר לאימונים, שכאמור, נעשו על פי תו"ל מיושן ולא בכמות מספקת.

כוח עם הטיל באימון (צילום: AFP/GettyImages)
טיל נ"ט מתקדם שסופק לאוקראינה. איום משמעותי, אך לא היחיד | צילום: AFP/GettyImages

מה שעוד ניכר הוא שהפיקוד לא שולט בתיאום שבין כוחות הטנקים לכוחות החי"ר, הנדסה ואוויר, שאמורים לחפות עליהם, לפתוח להם צירים ולתפוס נקודות שולטות, מהן "ינקו" את חוליות הנ"ט של צבא אוקראינה.

בתיעוד מאוקראינה שמציף את הרשתות החברתיות, ניכר לעין כי לצד חוסר התיאום עם הטנקים, לחי"ר יש בעיה לא פשוטה והיא שהוא נע על כלים מיושנים שלא עומדים בקצב של השריון ולא מסוגלים לעבור באותם המקומות בהם הטנקים נעים.

השפעת העליונות האווירית

העובדה שגם שלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה אין לרוסים "עליונות אווירית" באוקראינה, מה שמונע מהם לשלוט בגובה, לאתר ולצוד את חוליות הנ"ט על הקרקע. לכך יש להוסיף מחסור בחימוש מדויק בחיל האוויר הרוסי ובאמצעי גילוי אוויריים ומודיעיניים, שיכלו לסייע להם לפגוע בחוליות שמאיימות על הטנקים. בטח כשלאוקראינים מנגד יש לא מעט סיוע זר במודיעין.

לטנק הרוסי חסרות גם מערכות הגנה איכותיות, שכבר הפכו נפוצות בעולם והוכיחו את עצמן בשדה הקרב, למשל "מעיל רוח" של רפאל הישראלית. נדגיש שזה לבדו לא פתרון קסם, אולם מדובר בכלי חשוב בסל שלם של כלים, שהופכים את הטנק למכונת מלחמה רלוונטית. נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא יכולת הנדסית נמוכה בתחום כמו גם מחסור במשאבים כספיים.

לכל הבעיות שצוינו יש להוסיף גם את השחיתות בצבא הרוסי. לאורך השנים היו פרסומים על קצינים שמכרו חלקי חילוף, דלקים, מזון ועוד. רבים מהם העדיפו בצע כסף על התמקצעות וגם הדבר הזה ניכר בתוצאות המדווחות מאוקראינה.

אחת לכמה שנים פורצת מלחמה ובתחום הצבאי מתחיל שיח של כאלו המנסים "להרוג" את הטנק, אך השריון מצליח בכל פעם לשמור על הרלוונטיות שלו. עיקר הבעיות שייכות לאופן ההפעלה, במקרה הזה של הצבא הרוסי.

מה יש לצה"ל ללמוד

בהתאם לכל מה שצוין כאן, צה"ל, למשל, צריך לבחור בקפידה את הלקחים שנוגעים אליו ביחס למלחמה הבאה. בין היתר, בכל הקשור למיגון הכלים, רמת האימונים ופיתוח תורת לחימה עדכנית, על בסיס נתונים מודיעיניים.

המלחמה הזו חשפה אמנם את כל הבעיות של הצבא הרוסי, שלמרות הכל עדיין מתקדם ולומד תוך כדי תנועה. גם המספרים – לצבא רוסיה חיילים וטנקים רבים הרבה יותר מאשר לאוקראינה - עושים בסוף את שלהם.

השאלה הגדולה, היא מה יקרה כאשר רוסיה תצליח לכתר את הערים האוקראיניות ואפילו לכבוש אותן. הרי ברור שזה לא אומר שהמלחמה תסתיים. האוקראינים לא ייכנעו, אלא יגבירו את מאמצי לוחמת הגרילה – שם השריון הרוסי עלול מבחינתו להיות פגיע עוד יותר.

המלחמה באוקראינה (צילום: ANATOLII STEPANOV/AFP, GettyImages)
טנק רוסי הרוס באוקראינה, פברואר 2022 | צילום: ANATOLII STEPANOV/AFP, GettyImages