אין תמונה
מתוך "אווטאר". ותודה לקמרון

מסתבר שלא רק אתם צפיתם ב"אווטאר" של הבמאי ג'יימס קמרון. בין שלל הצופים בסרט שמחזיק בשיא ההכנסות הגבוה בהיסטוריה, היה מי שסיפורו של חייל הנחתים לשעבר הנבחר להשתתף ב"פרויקט אווטאר" ולשלוט מרחוק בדמותו בעודו מחובר למכשירים סיפק לו השראה. צבא ארה"ב, למשל.

כחלק מההתלהבות ההולכת וגוברת של האמריקאים בכל הקשור לאימונים וירטואליים, צבא ארה"ב שוקל בימים אלה ללכת על תכנית מציאות וירטואלית הכוללת ייצור של כפיל דיגיטלי לכל חייל. המגזין "National Defense"  מדווח כי השימוש באווטארים המותאמים אישית ייערך לכל אורך האימונים הצבאיים, בהכשרה הבסיסית ולאחריה, בסביבות אימונים וירטואליות, החל בתכני לוחמה אורבנית וכלה בהכנה תרבותית לקראת שירות בארץ זרה. המטרה היא לראות כיצד יכולותיהם של החיילים, או היעדרן, יתבטאו במצבים של חיים ומוות – בלי באמת להיות במצב של חיים ומוות, כמובן.

גרוע באימוני כושר גופני במציאות? לא תהיה רמבו גם בעולם הוירטואלי

סימולציה וירטואלית (צילום: צבא ארצות הברית)
סימולציה וירטואלית בצבא ארה"ב. "אם החייל גבוה, גם האווטאר צריך להיות גבוה" | צילום: צבא ארצות הברית

"מעצבים אווטאר המתאפיין בתווי הפנים האינדווידואליים של החייל", הסביר למגזין ג'יימס בלייק, האחראי בצבא ארה"ב על סימולציה ואימונים. "אז מוסיפים מאפיינים נוספים, תכונות פיזיות. אם הוא גבוה, האווטאר צריך להיות גבוה. אם הוא נמוך, גם האווטאר יהיה נמוך. כשאתה בסביבת המשחק, תרצה בעצם שבעולם הוירטואלי ישתקפו התכונות הפיזיות והמנטליות של האינדווידואל".

התיאור הזה נשמע אמנם רלוונטי יותר למשחקי וידאו ופחות לאימונים ולמבצעים של הצבא החזק בעולם, אבל האמריקאים מתייחסים אליו בשיא הרצינות. האווטארים מתוכננים להיות הרבה יותר מכפילי מראה חיצוני: הביצועים המשתנים של חייל בזמן אימון גופני, למשל, יוזנו לדמות הדיגיטלית וישלימו את תמונת היכולות האתלטיות שלה. חייל שלא מחזיק בריצה של 11 דקות, לא יוכל, אם כך, להיות רמבו וירטואלי.

סימולציה וירטואלית (צילום: צבא ארצות הברית)
חיילים אמריקאים באימון, משתמשים במשקפיים ובסנסורים נוספים כדי לדמות שדה קרב | צילום: צבא ארצות הברית

הרעיון הוא להטביע את הדי אן איי הוירטואלי של החייל בדמות האווטאר שלו, אם תרצו. הדמות הממוחשבת תרוץ במהירות בה יכול החייל לרוץ, או תקפוץ לגובה שהוא יכול לקפוץ אליו. "זה עדיין נמצא בשלבי פיתוח מוקדמים", הסביר בלייק, "ויש הרבה שיעורי בית לעשות. אבל אפשר לחשוב על זה כעל האפשרות להיות, בעצם, על כרטיס חכם. החייל מתחבר, ואנחנו יודעים עליו הכל. אפילו הדרך בה הוא מתנהג עם חבריו לצוות בעולם הוירטואלי תימצא על הכרטיס החכם הזה. אם הוא לא צלף טוב, זה ישתקף בתרומה שלו לביצועי היחידה".

המטרה היא שהאווטארים ישמשו ל"חיים שניים" של אימונים בעבור החיילים. כבר כיום מתאמנים חיילי צבא ארה"ב בסימולטורים למטרות שונות, גם במתארי אימונים כמו לוחמה אורבנית, כחלק ממגמה הולכת וגדלה; וחיילים המשרתים בחו"ל כבר פוגשים את הדמויות הוירטואליות של אהוביהם מהבית בסביבה ממוחשבת. כשזה מגיע לאימונים, מאמינים בצבא ארה"ב, שימוש בסביבות דיגיטליות משתנות מציע אפשרויות רבות יותר להדביק את הקצב של שדה הקרב המשתנה תמיד. חייל צעיר לא חייב להיות פיזית באפגניסטן על מנת להשכיל ולהפיק לקחים מהחוויות של מי שכן היה שם.

סימולציה וירטואלית (צילום: צבא ארצות הברית)
כבר כיום מתאמנים חיילי צבא ארה"ב בסימולטורים למטרות שונות. משתדרגים | צילום: צבא ארצות הברית

לא גיבורי על בדיוניים, אלא דמויות אנושיות שאינן מושלמות

ייתכן כי היתרון של תכנית האווטארים של צבא ארה"ב יתבטא דווקא בהישגיות ובתחרויות, כאשר חיילים ירצו להזין לדמויות שלהם עוד ועוד יכולות שרכשו בעולם האמיתי, משל היו תלמידי תיכון שמתעניינים קצת יותר בדמויות ב"מבוכים ודרקונים" מאשר בחיי החברה שלהם. ואם הצבא האמריקאי כבר ככה הולך לכיוון של אימונים וירטואליים, הרי שהתאמת הדמויות המגלמות את החיילים ליכולות האמיתיות שלהם היא בהחלט חיובית; זה עדיף על גיבורי על בדיוניים שיבינו שהם לא כאלה באמת רק למול האויב. דמיינו אווטארים שמתנהגים כמו אנשים אמיתיים, כולל המגבלות, כאלה שצריכים להתאמץ כדי להשתפר.

סימולציה וירטואלית (צילום: David Kamm, NSRDEC, Wired.com)
"אנשים נכנסים למשחקים וירטואליים כמישהו אחר, במטרה להיות בני אלמוות" | צילום: David Kamm, NSRDEC, Wired.com

"ברוב המשחקים, אתה רוצה שהדמות שלך תהיה גיבור על", אמר בלייק. "רוב האנשים לא נכנסים למשחק וירטואלי כעצמם, אלא כמישהו אחר, כי המטרה היא להיות בן אל-מוות, חזק יותר, מהיר יותר. מה שהצבא מציע הוא שאולי אנחנו צריכים לפתח דמות שהיא נציגה של האינדווידואל. הדמות הממוחשבת פועלת בסימולציה באותה הדרך בה היה האינדווידואל האמיתי מגיב".

אבל האם צבא ארה"ב, ובעקבותיו העולם כולו, שבוי בטכנולוגיה שלא תספק את התוצאות בשדה הקרב? חייל שהוא האלוף האולטימטיבי בגרסה המיליטריסטית של הפלייסטיישן לאו דווקא יצליח לתפקד בהצלחה רבה במלחמה אמיתית, גם אם היכולות הפיזיות ישנן. אולי תזדהו אם אתם חובבים מושבעים של "Wii", ובדיוק גיליתם שלשחק טניס זה קצת יותר מסובך משחשבתם. מגיע השלב בו הטסת מטוס בסימולטור, למשל, פשוט לא מספיקה – אין זה כמו להטיס אלפי קילוגרמים של מתכת בקרב, או להפיל פצצות, מדויקות אמנם באותה מידה, על אנשים אמיתיים.

>> הצעד הבא במלחמה מול אירן? באטמוביל, הגרסה הימית