הסכמי אברהם פתחו עבור ישראל שוק ביטחוני מוצף בדולרים שעד היום התנהל בחשאי, לכן היה מוגבל יחסית. עם תקציב ביטחון של 23 מיליארד דולר איחוד האמירויות היא שוק רותח עבור החברות הביטחוניות מישראל, כשעוד מיליארדים מחכים להם בלא מעט מדינות ערביות נוספות.
נזכיר כי בעבר דווח גם שמטוסי ה-F-16 של איחוד האמירויות עברו השבחה, בין היתר על ידי חברות ישראליות שהוסיפו להם מערכות כחול לבן. מערכות שנמכרו בחשאי יעברו כעת למישור הגלוי בדרכן לצבאות של מדינות ערביות.
חברת אלביט מערכות למשל, הציגה את המוצרים שלה בביתן הרשמי הראשון של משרד הביטחון בסלון האווירי באיחוד והודיעה על הקמת חברת בת במדינה שתקרא אלביט מערכות אמירויות.
החברה נהנית מיתרון לא קטן בשוק הזה. טייסי הקרב האמירתים טסים כשלראשם קסדות מתקדמות תוצרת החברה הישראלית, שנמכרו דרך לוקהיד מרטין האמריקאית.
קסדת הטייסים JHMCS II משלבת טכנולוגיה מתקדמת הכוללת שפת סמלים המוקרנת על המשקף, תצוגת יום ולילה מאפשרים לטייס יכולת הטסה ביד אחת ועוד.
כחלק מפומביות היחסים החדשים, פרסמה אלביט סרטון מעניין המציג את המוצרים שלה בשפה הערבית. בסרטון ניתן לראות מערכות לחייל כמו ה-SmartSight ומסך כף יד קטן שנקרא Smart Wrist View המאפשר ללוחם או מפקד לקבל מידע בלי לשנות את האחיזה בנשק, כמו גם מערכות שליטה ובקרב ולוחמה אלקטרונית.
בחינה של הסרטון מלמדת שהחברה מציעה בין השאר ללקוחות מהמפרץ מערכות כמו "קרנף" – מפקדה ניידת דיגיטלית מתוחכמת, המסייעת למפקדים לשלוט בכוחות שלהם. הפרט החשוב בה הוא שכל זה יקרה בשטחי הלחימה מבלי שהמפקדים ייאלצו להישאר מאחור מול מסכים דקים במפקדות מסורבלות.
הקרנף משולבת בצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) גם היא של אלביט. השילוב הזה נחשב כיום למערכת השו"ב הפיקודית מהמתקדמות בעולם, המסייעת למפקדים לתאם בין כוחות גדולים ומורכבים ביבשה, אוויר וים.
פרט מעניין נוסף זו מערכת HattoriX הייחודית לאיסוף מודיעין וציון מטרות להכוונת אש. היא מיועדת ליחידות מיוחדות וכוחות מתמרנים קלים. המערכת מאפשרת לתצפיתנים קדמיים, קציני שיתוף ארטילריה, קציני סיוע אש וכוחות מיוחדים, להפיק נקודות ציון מדויקות (נצמ"ד) במהירות ובאופן פסיבי, כלומר כזו שקשה מאוד לגילוי על ידי האויב.
אלביט היא לא היחידה. הסכם פומבי ראשון לייצוא נשק למפרץ הפרסי כבר נחתם מול התעשייה האווירית וחברת EGDE שהיא יצרנית הנשק הלאומית של האמירויות.
על פי ההסכם החברות יפתחו יחד מערכת ליירוט רחפנים ומל"טים. מערכות שהפיתוח והייצור שלהן יעשה ברובו בישראל. באיחוד האמירויות מתכוונים להשקיע משאבים רבים בהקשר הזה, בעיקר כלקח מתקיפות שהאיראנים ביצעו נגד סעודיה ומטרות בעיראק.
בלא מעט מדינות ערביות במפרץ מכירים את המערכות והיכולות של התעשייה הביטחונית הישראלית. כעת מתכוונים במדינות האלה לרכוש מישראל את אמצעי הלחימה שיאפשרו להם להתמודד מול איראן, האיום העיקרי על אותן מדינות בדיוק כמו על ישראל.
בהמשך ישיר לזה יש לציין שהקשרים של החברות הביטחוניות הם עוד צינור לשת"פ ביטחוני בין ישראל למדינות המפרץ הפרסי. לאחרונה אמר בכיר בזרוע הים: "נרחיב את טווח הפעולה של זרוע הים לטובת צה"ל ולטובת מדינת ישראל. פעולה זו הכרחית אל מול ההתבססות האיראנית. בכוונתנו להמשיך ולטפח את הקשרים עם מדינות המשתתפות בתרגיל האחרון (איחוד האמירויות ובחריין)".
דרך הקשרים הביטחוניים נוצרים קשרים במעגל רחב יותר, אלה סביר מאוד להניח יסייעו לישראל להרחיב את העין המודיעינית שלה מול איראן והמיליציות שלה. אמצעי לחימה ישראלים, למשל בתחום השו"ב והמודיעין, יאפשרו שיתוף פעולה בתחום הזה, שהוא כידוע אינטרס של שני הצדדים.
רכש של אמל"ח ישראלי כמו גם מערכות מודיעין מהתעשיות הביטחוניות הישראליות כולל גם הכשרה והדרכה של אנשי הצבאות הערבים שירכשו אותו. כלל אנשי התעשיות, אלביט, תעשייה אווירית ורפאל, הם יוצאי צה"ל בהם לא מעט בכירים שנמצאים בקשר עם המערכת בה שירתו.
החיבור הזה לאנשי צבא, למשל של איחוד האמירויות, עם קצינים ובכירי צה"ל לשעבר, יסייע להדק את הקשרים הביטחוניים ושיתוף הפעולה בין צה"ל לצבאות ערב.
נקודה מעניינת בהקשר לשת"פ מבצעי כזה אפשר למצוא קרוב לגבול הדרומי של ישראל בסיני. חיל האוויר האמירתי משתתף מדי פעם בגיחות בסיני כחלק מסיוע לצבא מצרים במלחמה נגד דאע"ש. פרסומים זרים טוענים שגם ישראל מסייעת למצרים בעיקר בתחום המודיעין והאוויר.
בעבר, עוד לפני החתימה על הסכמי אברהם, היו דיווחים על פגישות בין נציגי מודיעין של המדינות, דרך צד שלישי. אמנם מדובר בעיקר בכסף גדול, אבל נראה שבשנים הבאות גם השיתוף הביטחוני שבין ישראל לכמה צבאות ערבים יהיה מסקרן למדי.