לפני כשבועיים חשפו כלי התקשורת בסין את הליג'אן, המל"ט החמקני הראשון של סין. חשיפה זו הגיעה חודשים ספורים אחרי חשיפת מטוס הקרב החמקני, J-20 ו-J-31, ולאלה מצטרפים טילים חדשים, נושאת מטוסים, מערכות ללוחמה אלקטרונית וסייבר וסביר להניח שעוד הרבה דברים שנשמע עליהם עוד שנים רבות. עד לפני עשור וחצי התעשייה הסינית ייצרה ומכרה כלי נשק מועתקים מהמערב, לרוב כאלה שנחשבו לסוג ב'. אולם בשנים האחרונות התעשייה הזו קפצה קדימה שנות דור וללא ספק החלה לצמצם פערים מול המעצמה מספר אחד, באופן שמעורר דאגה רבה במדינות המערב וביריבות ההיסטוריות כמו יפן, טיוואן ודרום קוריאה.
הדאגה הזאת גדלה עתה פי כמה מונים, לאחר הדיווח על חדירות הסייבר של סין ללב תעשיית הנשק האמריקאית. גורמים בוושינגטון מודאגים מכמות הכסף האדירה שהצבא הסיני מקבל, מהטכנולוגיה שהכסף הזה קונה, ומהקריאה בסין להשתתף ב"משימות היסטוריות חדשות". לפי הסקירה הצבאית הבאה, נראה שאכן יש סיבה לדאגה.
בנייה מסיבית של ספינות וצוללות
חיל הים של צבא סין עבר את תהליך המודרניזציה המהיר והגדול ביותר אל מול שאר חלקי הצבא. ההפתעה הכי גדולה בתחום הייתה כשאתר מסחרי צילם ממש במקרה מהחלל את נושאת המטוסים הראשונה של סין. מדובר בספינה שבנייתה החלה בימי ברה"מ ונעצרה כשזו התפרקה. אחרי מספר גלגולים היא נרכשה על ידי סין כשמעשית היה מדובר בגוף בלבד, אפילו מנועים לא הספיקו להתקין עליה. התברר שהסינים רכשו אותה בשנת 2011 והתעשייה המקומית עובדת להכישר אותה לפעילות מבצעית. הם ציידו אותה במערכות חדישות וכלי נשק מתקדמים. על פי התוכניות יוצבו על סיפונה 50 מטוסי קרב מסוג J-15 שמבוסס על הסוחוי 33 הרוסי. בסין לא מתכוונים להסתפק בנושאת אחת ועל פי הערכות בארה"ב בכוונתם לבנות מספר לא ידוע של ספינות נוספות.
"ממשלת סין מעולם לא הסתירה את שאיפותיה לבנות צבא חזק או את העובדה כי היא מקדישה משאבים משמעותיים לצורך מודרניזציה של חיל הים שלה", אמר צ'ן ג'ואו, חבר האקדמיה למדעים של צבא השחרור של סין. ואכן התעשייה הסינית עובדת בשנים האחרונות על שדרוג ספינות המלחמה והצוללות. הסינים בונים כיום משחתות חמקניות במשקל 8,000 טון עליהן יוצבו מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות, טילי ים-ים וטילים לתקיפת מטרות בחוף. לצד אלה נבנות כיום במספנות צוללות גרעיניות ובכדי לחזק את יכולת העברת כוחות יבשתיים גם ספינות תקיפה אמפיביות. בסין עובדים גם על בניית ספינות נוסעים אזרחיות שישמשו בשעת הצורך לתובלת כוחות. אחת מהן זו ה-Bahai Sea Green Pearl, ספינת נוסעים חדשה שיכולה בשעת הצורך לשאת 2,000 חיילים ו-300 כלי רכב. חלק מהספינות והצוללות שכבר נכנסו לשרות נחשפו על ידי הסינים במפגנים שהתקיימו בשנתיים האחרונות.
צעדי ענק בתחום החמקנות
בעוד שהצי הסיני זכה לשדרוג הגדול ביותר, היה זה דווקא התחום האווירי שקיבל את אור הזרקורים בשנה האחרונה. ההתקדמות של הסינים בפיתוח מטוסי קרב מתקדמים, במיוחד חמקנים, נחשבת למדהימה. עד לפני שנה בלבד היו האמריקאים בטוחים שהם היחידים שמפעילים מטוסים מסוג זה וההפתעה הייתה רבה כשבשנת 2011 נחשף ה-J-20.
לפחות על פי המראה החיצוני האנליסטים מעריכים כי ביצועיו שווים ל-F-22 ועל פי הערכות הוא ייכנס לשרות ב-2017. ההפתעה בעולם הייתה גדולה כשהתברר להם שהמהנדסים בסין עובדים על חמקן נוסף, J-31, הוא קטן יותר מה J-20 ונראה שהעיקרון שלו דומה וזה של ה F-35. בארה"ב יש חשש לא קטן שהוא גם יהיה המתחרה המסחרי של החמקן האמריקאי.
לצד החמקנים הסינים בונים גם מטוסי קרב מהדור הרביעי, כמו ה-JF-17 שאותו הם בונים במשותף עם פקיסטן. מטוס זה נחשב שווה ערך, לפחות על פי הפרסומים בסין, למטוסי ה F-16. ממטוס זה ניתן לשגר את הטיל הסיני LD-10, בעל טווח של 60 ק"מ. הסינים לא קיפחו גם את תחום המסוקים ובימים אלה פועלת התעשייה בבנייה של מסק"ר עם יכולת חמקנית, WZ-10. המסוק בעל יכולת לחימה גבוה נגד טנקים ועל פי הפרסומים גם יכולת שיגור טילי אוויר-אוויר.
עד שנות ה-2,000 היה לצבא הסיני מל"טים מעטים, חלק מההערכות מדברות על פחות משלושים. בעשור שחלף נכנסה התעשייה הסינית לתחום ובין המל"טים הבולטים ישנו ה"היילונג" שמזכיר מאוד בצורתו את הפרדטור של ארה"ב וככל הנראה משתווה לו בביצועים, כולל יכולת ירי של נשק מונחה מדויק. מל"ט נוסף זה ה-BZK-005, שדומה למל"ט קיים נוסף, הגלובל הוק, וכמוהו מסוגל לשהות באוויר זמן רב ולאסוף מודיעין. לפני כשבועיים נחשפו תמונות של מל"ט חמקני חדש של סין ונראה שהם נעזרו בטכנולוגיה אמריקנית. על פי החשד איראן נתנה למהנדסים סיניים גישה למל"ט הריגול RQ-170 שהופל באיראן לפני שנה.
טילים ביבשה, בים, באוויר – ובחלל
חלק ניכר מתעשיית הנשק של סין מופנה לתחום הטילים, ובתחום הזה השמיים הם ממש לא הגבול. כדי להתמודד עם העוצמה הימית של הצי האמריקאי הם פיתחו את DF-21D, טיל שכמוהו כמעט ולא ניתן למצוא בעולם משום שמדובר בטיל בליסטי בעל טווח של 1,500 ק"מ נגד נושאות מטוסים. על פי הסאנדיי טיימס במרץ האחרון ערכו הסינים ניסוי בדגם משופר של טיל זה, שמגיע לטווח של 2,000 ק"מ.
לצד זה קיים גם טיל שיוט, ה-Sunburn, שמסוגל לחמוק ממערכות רדאר וטס לכיוון המטרה שלו במהירות 2.5 מאך, מה שנותן למערכות ההגנה זמן מאוד קצר לתגובה. כל זה אומר שעוד לפני שהסינים יצליחו לבנות צי שווה ערך לזה של ארה"ב הם יהפכו את האוקיינוס לאזור מאוד מסוכן.
לסין יש גם לא מעט טילי קרקע-קרקע בין יבשתיים אולם אלה שבאמת מדאיגים את המערב הם אלה שמכוונים לחלל. ב-2007 סין הדהימה את העולם כששיגרה טיל נגד לוויינים שפגע בלוויין ישן שיצא משרות. לוויינים שפועלים בחלל אחראים על כמעט 90 אחוז מהתקשורת של צבא ארה"ב, החל משליטה בכוחות הצי ונושאות מטוסים, דרך מערכות תקשורת ועד לשליטה במטוסים ללא טייס. לכן המשמעות של יכולת השמדת לוויינים ברורה לכולם ודי מפחידה את דיירי הפנטגון.
לא רק טילים בונים בסין, בשנה האחרונה סין בוחנת בנייה של לוויין המוכר בשם השנלונג, שאמור למקם בחלל לוויינים מתאבדים קטנים יותר שיוכלו להשמיד לווייני ריגול, תקשורת, וניווט ובקיצור מדובר בסיוט ביטחוני לא קטן. אולם לצד האיום נראה שגם התעשייה הסינית מפתחת לא מעט לוויינים לריגול, למערכות תקשורת וניווט שרבים מהם שוגרו לחלל בשנים האחרונות, מה שאומר שהדבר יכול להיות בומרנג עבורם.
עליית מדרגה בלוחמת סייבר
כפי שמלדמות הכותרות מהזמן האחרון היכולת הסינית ללחימה קיברנטית, תחום הסייבר, הפכה לאחד האיומים הגדולים ביותר על ארה"ב ומדינות רבות בעולם. לאון פנטה, שר ההגנה של ארה"ב, הזהיר מפני היכולית הסינית בתחום עד כדי חשש מפרל הארבור עדכני. על פי פרסומים שונים הסינים הקימו מפקדת סייבר תחתה משרתים למעלה מ-130 אלף בעלי תפקידים שונים. אם בעבר חששו שהסינים יגנבו סודות צבאיים שיגלו נקודות תורפה של כלי הנשק המערביים, ויסייעו לפתח את שלהם, השבוע התברר שזה כבר לא איום. הדבר התבצע.
כבר ב-2010 נחשף כי הסינים יצאו לשני מבצעי סייבר גדולים, מבצע "ליל הדרקון" ו"מבצע אורורה". מבצעים אלו התנהלו נגד מחשבים של עסקים קטנים, אנשי עסקים בתחום הנשק וגם גוגל הייתה למטרה. השבוע התברר שהסינים חדרו למרבית חברות הנשק של ארה"ב בהן לוקהיד מרטין מייצרת החמקן F-35, בואינג ונוספות. יחידה 61398 של הצבא הסיני שנחשפה בחודשים האחרונים היא זו שככול הנראה אחראית לתקיפות סייבר.
הסינים הצליחו ככל הנראה להגיע לסודות של מערכות כמו מטוסי החמקן, F-22 ו F-23, ובנוסף לאלה של טילי הפטריוט ומערכות להגנה מטילים כמו ה THAAD ו-Aegis. גם תוכניות של המסוק מטוס V-22, מסוק הבלק הוק וספינות מלחמה נפלו לידי הסינים. בארה"ב ובמדינות שרכשו את הנשק האמריקאי, בהם גם ישראל, חוששים שהסודות שדלפו יגלו את נקודות התורפה של מערכות הנשק ויסייעו בבנייה של מערכות טובות יותר. לדוגמה ההאקרים של סין יכולים להעניק להם יכולת שתאתר את חסרונות מערכות ההגנה נגד טילים והדרך להתגבר עליהם. מי שירכוש את הנשק הסיני יכול אולי לזכות ליתרון מבצעי בשדה הקרב.
כדי להבין עד כמה זה חמור נזכיר שבזכות המיג 21 העיראקי שערק לישראל ב-1966 יכול היה חיל האוויר הישראלי לאמן את טייסיו לאתר את נקודות התורפה של המטוס. טייסים ישראלים שהתאמנו נגד המיג סיפרו שזה עזר להם מאוד במלחמה שהתוצאות האווריריות שלה ידועות לכולנו. תארו לעצמכם מה יקרה אם הרכש המסיבי של מטוסי חמקן לחיל האוויר הישראלי ומערכות נוספות יהיה לשווא אחרי שאויבינו ירכשו מערכות סיניות שמסוגלות לנטרל את היתרון הטכנולוגי. כמובן שנוסיף לזה את העובדה שהשגת המידע תסייע לסינים לצמצם במהירות ובעלות נמוכה יותר את הפער הטכנולוגי.
הזווית הישראלית: חשש מנשק סיני באזור
במרץ השנה חשף מכון מחקר יחסי השלום הבינלאומיים של שטוקהולם כי סין הדיחה את בריטניה מהמקום החמישי בעולם בייצוא ביטחוני. מנתוני המכון עולה כי היקף ייצוא הנשק מסין בשנים 2008-2012 צמח ב-162 אחוז והנתח שלה בשוק הנשק העולמי גדל מ-2 ל-5 אחוז על פי פול הולטום, מנהל תכנית הנשק במכון שטוקהולם, "סין ממסדת את עצמה כספקית נשק משמעותית למספר הולך וגדל של יבואניות חשובות". ופה מתחילה הדאגה הישראלית: 55 אחוז מהיצוא נרכש על ידי פקיסטן, שגם העבירה חלק מהנשק למדינות האזור כמו סוריה ועיראק.
טילים ששודרגו על ידי סין כבר מצאו דרכם בעבר לארגוני הטרור, ואת ההוכחה לכך קבלנו עוד במרץ 2012, אז התברר שרקטות הגראד שנשלחו לחמאס והושמדו על ידי ישראל היו מתוצרת סין. דו”ח שהוגש לקונגרס בשנת 2011 חשף שטילים סינים נמכרו לאיראן בהם גם טיל רוסי מסוג C-802, דגם שפגע בלבנון השנייה באח"י חנית. בחילות האוויר של מצרים, עיראק ואיראן טסים כבר שנים רבות מטוסי קרב ששודרגו על ידי התעשייה הסינית בהם ה-J-7. לאלה מצטרף מטוסי j-10 ו-JF-17 שנמכרו לפקיסטן ונחשבו למתקדמים יותר. מה שבאמת מדאיג הם מטוסי החמקן של סין, שאולי נמצא אותם בחילות האוויר שמקיפים את ישראל – מצרים כבר הביעה התעניינות – ויפגעו בפער הטכנולוגי.
ולמרות כל זה היחסים הביטחוניים בין ישראל לסין נחשבים לפוריים. היחידים שמוכרים יותר נשק לסין מישראל הם הרוסים. בעשר השנים האחרונות עלה קצב מכירת מערכות נשק וטכנולוגיה צבאית בין ישראל לסין ב-20 אחוז לשנה, כשבין המערכות שמכרה ישראל לסין ניתן למצוא מטוסים מתקדמים ללא טייס, מערכות בקרה ולוחמה אלקטרונית - וזו רשימה חלקית בלבד.
הרבה קלפים מתחת לשרוול
כשמנהיג סין שי ג'ינפינג יצא לסיור הראשון שלו כנשיא הוא אמר לאנשי הצבא" "זהו חלום של אומה חזקה, ובאשר לצבא, החלום הוא על צבא חזק. עלינו להשיג התחדשות גדולה של האומה הסינית, ועלינו להבטיח שתהיה התאמה בין שגשוג המדינה לעוצמת הצבא". ממשפטו ניתן ללמוד שככל שהכלכלה הסינית תתחזק, ובשנים האחרונות היא בצמיחה אדירה, כך נראה את הצבא הסיני גדל ואתו כלי הנשק מייצור מקומי.
בשנה האחרונה נחשפו, בין אם באופן מכוון ובין אם במקרה, למעלה מעשר פרויקטים שונים ומורכבים עליהם עבדה התעשייה במקביל. הדבר מציג יכולת גבוה של התעשייה המקומית שמדאיג את הגנרלים בעולם. מה שעוד יותר מדאיג אותם הם האמצעים שלא נחשפו. לאחרונה פרסם הפנטגון שהאקרים סינים חדרו לעומק התעשיות הביטחוניות של ארה"ב. משמעות הדבר זה נפילת סודות ונקודות תורפה של מערכות הנשק האמריקאיות ומי יודע אם המידע הזה כבר לא מיושם במפעלי התעשייה הסינים.