כאשר שאלו את כריס הרנר, חוקר בכיר במכון לחקר המלחמה, את השאלה הפשטנית אמנם, איזה חיל אוויר נחשב לטוב בעולם, במסגרת מחקר דירוג צבאות שנתי של חברת IHS, הוא ענה: "אם משווים טייס לטייס ומטוס למטוס, חיל האוויר הישראלי הוא הטוב בעולם". למרות שמדובר בחיל אוויר של מדינה קטנה כמו ישראל, כמעט כל דירוג עולמי מציב את ישראל בראש הרשימה.

אם תשאלו את אנשי חיל האוויר עצמם, זה קורה בזכות עבודה קשה מאוד, אימונים רבים, טכנולוגיה מתקדמת ובעיקר, השקעה אדירה בהון האנושי. הבסיס של ההשקעה הזו נמצא בקורס האימון המבצעי - קא"ם. אם בקורס הטייס הם "למדו לנהוג" הרי שבקא"ם הטייס הישראלי עובר הכנה לסוג של מרוץ "פורמולה 1".

בחודש יוני האחרון הסתיים קורס טיס מספר 182. כמיטב המסורת לטקס הגיעו בכירי המדינה בהם ראש הממשלה נפתלי בנט שאיים על איראן, שר הביטחון בני גנץ שהוסיף איומים לכיוון לבנון ועזה והנשיא היוצא רובי ריבלין, שדיבר על תקיפת הכור בעיראק 40 שנים קודם לכן. ראיונות עם מסיימי הקורס הופיעו בכל העיתונים והמהדורות, הכל לפי פרוטוקול ה"חג הלאומי" של סיום קורס טיס.

אבל מה קורה ביום שאחרי, כשהמצלמות ממשיכות ליעד הבא והבכירים חוזרים למשרדים? בתקופה האחרונה פגשנו ארבעה בוגרים של קורס טיס 182, אחד מכל מגמה ודרכם אנחנו מביאים את הסיפור על היום שאחרי. את ההכשרה והאתגרים, שממש לא מסתיימים בטקס היוקרתי והמתוקשר.

סיום קורס טיס 182 (צילום: דובר צה"ל )
סיום קורס טיס 182 של חיל האוויר, יוני 2021 | צילום: דובר צה"ל

כיום, מסלול הכשרתם של טייסי קרב בחיל האוויר נמשך כ-5 שנים. 3 שנים קורס טייס, שנה של קורס אימון מבצעי וקורס אימון מבצעי מתקדם בטייסת 102 ושנה של הסבה והכשרה מבצעית, בטייסת האם בה הם משובצים.

הכשרת נווטי הקרב אורכת כארבע וחצי שנים. בשונה מהאופן שבו הוכשרו צוותי האוויר במערך הקרב בחיל האוויר הישראלי בעשרות השנים האחרונות, הוחלט לאחרונה על שינוי משמעותי, במסגרתו טייסי הקרב יגיעו לטייסות האם שלהם כחצי שנה בלבד מתום קורס הטיס ונווטי הקרב יגיעו ישירות מהקורס. המשמעות היא קיצור של משך הכשרת טייסי ונווטי הקרב בחצי שנה. מהלך שעל פי חיל האוויר יביא חסכון רב של משאבים ובשורה של התייעלות.

איך הדבר מתאפשר? טייסת 102 בשילוב עם בית הספר יצרו תוכנית טיסה והדרכה מתקדמות יותר, תוך ניצול היכולות המתקדמות שמביא איתו מטוס ה"לביא" של הטייסת. מדובר באחד ממטוסי ההדרכה המתקדמים בעולם, המשלב יכולות אימון סימולטיביות ברמה הגבוהה ביותר.

הדבר מאפשר חשיפה של אנשי הצוות הצעירים לתכני טיסה מורכבים מאוד, ממש כמו בטייסות המבצעיות, תוך שמירה על מעטפת הדרכה בטוחה וצמצום הצוות הנדרש להמריא לאוויר כדיי לייצר את האימון. הטייסים והנווטים מתאמנים בשלל משימות חיל האוויר וכן לומדים ומחזקים את יסודות הטיסה המבצעית. כךהם מגיעים מוכנים וכשירים לטייסות אליהם משובצים.

הנווטים: מפעילי מערכות מתקדמות בתא האחורי

כאשר קורס הטיס מסתיים בחגיגה גדולה, הבוגרים ממשיכים למסיבה אינטימית יותר ומיד אחריה יוצאים לחופשת רגילה. בסיום החופשה יגיעו לטייסות בהן יעברו את הקא"ם. לא זה המקרה של הנווטים מקורס 182 שהפכו לראשונים שעוברים את המתווה החדש עליו החליט חיל האוויר. חלק מהם נשלחו היישר לטייסות המבצעיות והשאר, כמו סגן ב', נשארו בטייסת 102 אליה הגיעו יומיים אחרי טקס קבלת כנפיים ובלי הרגילה.

"אצלנו הנווטים זה שונה משאר הבוגרים, הרוב יצאו לרגילה וחזרו אחרי שבוע. אבל בנווטי קרב התחלנו את ההכשרה כבר ביום ראשון שאחרי הקורס", מסביר סגן ב'. "זאת חוויה מעניינת. אתה מגיע ליום די סטנדרטי, יש תדריך בוקר ומכירים רגע את המפקדים, המדריכים ומיד מתחילים לטוס. כלומר כבר ביום הראשון התחלנו לטוס נושא טיסה חדש ככה שהשגרה די נמשכת מהשלב המתקדם של הקורס".

יש לציין כי בקורס הטיס, נווטי הקרב טסים בשלב מתקדם יחד עם הטייסים בקא"ם, כלומר מקורס שסיים קודם. "אתה כבר מכיר את הטייסת אחרי שטסנו שם חצי שנה. כן יש מדריכים שונים בקא"ם, אבל אתה מכיר את המסגרת עצמה ואת הטייסים שם".

היום שאחרי קורס טיס (צילום: שי לוי)
סגן ב', נווט קרב | צילום: שי לוי

סגן ב' הוא מאלו שמה שעניין אותם זה לשרת במקום שהכי קרבי ותורם, אחרי מספר התלבטויות הגיע לקורס טיס אותו סיים כנווט קרב. "אהבתי את התרבות והאנשים ומאוד אהבתי כשהיה ברור לי שזה מה שאני רוצה לעשות". לדבריו עולם הנווטים "הוא מדהים. אתה מתחיל להכיר אותו כבר בשלב ראשוני של קורס טיס. בשלב הזה אתה לומד יסודות טיסה, אבל את מקצוע הנווט התחלתי להבין רק בשלב המתקדם".

נווטי קרב לא עוברים קא"ם, המיועד לטייסים שמסיימים קורס טיס, הם עוברים תקופה שנקראת "הכשרה". שתי מסגרות שונות בטייסת 102. בהכשרה הם לומדים לטוס במתארי טיסה הרבה יותר מורכבים. "כל פעם אתה עולה מדרגה במורכבות של הטיסה. טסים יותר קרבות אוויר קשים ביחס למה שטסנו לפני, תקיפה מהגובה וטיסות אוויר קרקע שונות או הגנת שמיים שלא עשינו לפני".

נווטי ההכשרה אמורים להגיע בסיום לטייסת 107 המפעילה מטוסי F-16I סופה. סגן ב' אמר כי ישמח להגיע לאחד ממטוסי ה-I, סופה או רעם, אחרי ההכשרה.

טייסי מסוקים: הדרך למושב הקברניט

סגן א' העיד על עצמו כי מעולם לא חלם להיות טייס, יותר בכיוון של מודיעין, אבל כבר אחרי הגיבוש הסיפור הזה משך אותו חזק. "המניעים שגרמו לי להתגייס לקורס היה עניין היוקרה אבל זה לא מחזיק מים בקורס ובשירות של שבע שנים קבע", הוא משתף. "בסוף זאת הייתה ההבנה שאני רוצה לעשות שירות משמעותי לצד אנשים ברמה הכי גבוהה. לטוס כל יום זה מאוד מעניין וכיף, הרגשה שאתה עושה משהו בעל משמעות".

על הרגע שאחרי מסדר כנפיים, סגן א' סיפר ש"קיבלנו את הכנפיים כשאנחנו אחרי שנה טיסה מתוך שלוש שנים קורס, זאת היכרות מאוד ראשונית כשמסוקים זה המערך היחיד שטס על פלטפורמה מבצעית עוד בקורס טיס", הסביר כשהכוונה היא שבשלב האחרון של קורס הטיס הוא כבר טס על ה"ינשוף" עליו הוא עובר בימים אלה את קא"ם מסוקים.

היום שאחרי קורס טיס (צילום: שי לוי)
סגן א', טייס מסוקים | צילום: שי לוי

מדובר בקורס אימון מבצעי שנמשך חצי שנה אחריו יהיה טייס משנה אימונים ואז מבצעי. אחר כך יעבור לכיסא שמאל ויוסמך כקברניט מסוק אימונים ואז מבצעי. רק שמונה חודשים מסוף קורס טיס יתחיל לעשות משימות מבצעיות וייקח כשנתיים עד שיהיה קברניט מבצעי.

הוא מספר שהיום הראשון של הקא"ם, הוא כמו היום הראשון של כיתה א', "כשאתה מגיע והמורה מציגה את עצמה, אותו הדבר פה. אתה לומד את המסגרת מחדש. מפקד הקא"ם מציג את עצמו ומסביר על המסגרת, מה שונה מהקורס ועושים לך סיור בטייסת כדי שתדע איפה נמצא כל דבר".

יום אחרי הם כבר מתחילים לטוס. "הופתענו מהמהירות שחזרנו לטוס והיינו בטוחים שיהיה זמן לעכל, אבל לא וכבר ביום השני שמתייצבים פה מתחילים את הקא"ם".

בשורה התחתונה סגן א' מסביר: "מה שעוסקים בו פה הוא איך להגיע הכי מוכן שאתה יכול למלחמה הבאה. במסגרת האימונים אתה מתרגל את מתארי הטיסה המבצעיים. עבורי זה כיף כי בקורס דבר כזה היה מאוד חסר לי".

את זה הם עושים במסגרת טייסת 123 שלצד ההכשרה שלהם היא גם טייסת מבצעית. הם רואים את הטייסים ממריאים לטיסות מבצעיות, להזנקות וגם את אנשי המילואים הוותיקים.

"כבר בשבוע הראשון אתה רואה ארבע וחמש הזנקות במבצעים וזה משהו שאני זוכר שהעלה לכולנו חיוך. כי אתה מבין פתאום שמה שאתה עושה רלוונטי, עכשיו ביום שבת יש מישהו פצוע שמחכה לינשוף שיחלץ אותו. זה נותן בוסט קדימה. אתה מבין שהטייסת מאוד משמעותית כשעל רוב הדברים לא ניתן לספר".

מסוק חיל האוויר (צילום: שי לוי)
מסוק ינשוף בפעולה | צילום: שי לוי

שישה בוגרי מגמת המסוקים של קורס 182 הגיעו לקא"ם בטייסת 123. "סוג של מסגרת נפרדת בתוך הטייסת", הסביר. "האווירה פה שונה לחלוטין, חיבקו אותנו ומתייחסים אלינו כאילו אנחנו טייסים סדירים לכל דבר".

לצד ההכשרה עצמה, עוסקים הרבה במור"קים, בעיקר כדי ללמוד ולהפנים. "כל ערב מורשת מכין אותנו טוב יותר למלחמה הבאה". על התוכניות להמשך הוא עוד מתגבש. "הראש עף לכל מני מקומות, עוד לא סגור אם אני רוצה להישאר בינשוף, לעבור ליסעור או להתקדם לפיקוד. ימים יגידו".

טייסי קרב: רבים חולמים מעטים מגשימים

את סגן ע' שסיים את הקורס במגמת קרב תפסנו רגע לפני שהתחיל עוד יום של טיסות בקא"ם קרב אותו הוא עובר בטייסת 102 על מטוס הלביא. "בשלב האחרון של קורס הטיס אנחנו טסים על הלביא ובסוף ההבדל הכי גדול בין הקא"ם לשלב האחרון של קורס טיס, זה שכמעט בכל הטיסות אתה לבד סולו. ואם אתה לא טס סולו, אז זה עם נווט שנמצא קורס מתחתיך".

הוא ממשיך ומסביר שהאחריות כאן גדולה יותר. "בעיקר האחריות הבטיחותית כי בסוף אתה טס לבד במתארים חדשים, למשל זוג נגד זוג בקרב אוויר שזה משהו שלא עשינו בקורס".

עד הקא"ם הוא היה רגיל לטוס עם מדריך ובחלק מהגיחות לבד. "כשאתה טס עם נווט מראים לך שמאמינים בך כי אתה בוגר, בסוף זה לא מדריך. אתה טס עם נווט שהוא חבר, מישהו שנמצא בשלב האחרון של קורס הטיס כך שהאחריות מאוד גדולה".

הלביא (צילום: שי לוי)
אחד ממטוסי ההדרכה המתקדמים בעולם. הלביא | צילום: שי לוי

בקורס הטיס הם למדו להיות טייסים ובקא"ם להיות מבצעיים. אולם בימים אלה ישנו תהליך של שינוי שמקצר את ההכשרה. זה החל בפיילוט שבוצע על קורס קודם, 181, עם מחצית מהבוגרים והם הקורס הראשון שעשה את זה באופן מלא. במקום שנה בטייסת 102 הם יהיו רק חצי שנה ואז יתפזרו לטייסות.

"אנחנו בתהליך של קיצור הכשרה שבו מקדימים הכל. כבר בקורס לומדים להילחם ולעשות את הקרבות, אבל זה בעיקר יסודות טיסה ובקא"ם אנחנו מדמים מתארים מבצעיים כמו בטייסות המבצעיות, כך שנגיע לטייסת יותר מוקדם, עוד שלושה חודשים במקום תשעה חודשים, ונהיה יותר מחוברים לעולם המבצעי".

הוא מספר שאחרי מסדר כנפיים, "יוצאים לשבוע רגילה ואז כשאתה חוזר יש סוג של נפילת מתח. פתאום הטיסה השנייה בקא"ם היא כבר בסולו שזה משהו שלא היה במתקדם. אני זוכר שתפסתי את עצמי שלא טסתי חודש, מה שנקרא חלודה ואז אתה צריך שוב לעלות למטוס לבד, כשדברים נמשכים מאיפה שעצרנו וגרף הטיסות תלול מאוד. אתה חושב איך להעלות חזרה את המתח וללמוד כמות גדולה של חומר".

על ההבדל בין קורס הטיס לשלב הנוכחי סיפר כי: "מנסים להראות את ההבדל שבין חניך ללוחם. שעם הדרגות על הכתפיים יש אחריות על אחרים וגם על השיפור המתמיד של עצמך. אם לא תדאג לתחקר את עצמך כמו שצריך אתה זה שלא ישתפר כי כבר אין לך את המדריך הצמוד. המעבר הזה הוא בעיקר שינוי מנטלי בתוך מערכת גדולה ועוצמתית, כשלחיל האוויר חשוב מאוד שנרגיש פתוחים לשאול שאלות". סגן ע' מספר שהשאיפה שלו היא להגיע בסופו של דבר להגיע להטיס מטוסי 15-F או 35-F.

טייס תובלה: טיסות מסווגות והצלת חיים מעבר לגבול

סגן א' שסיים את קורס 182 כטייס תובלה חלם להיות טייס מגיל צעיר, הוא מכיר את העולם שלו דרך הדוד שהיה טייס קרב וגם אביו דחף אותו להגשים את החלום. לפני הגיוס עשה מכינה קדם צבאית ונחשף גם לעולם הסיירות, הוא אותר לסיירת מטכ"ל אולם בסופו של דבר החליט ללכת על קורס טיס בכל הכוח. "קורס ארוך ומאוד מאתגר עם הרבה מאוד פיקים של הצלחות וכישלונות, כשאתה צריך למצוא את מה שירים אותך, אם זה החברים או המשפחה", שיתף.

בקורס הוא שובץ למערך המסוקים ובשלב מסוים עבר למערך התובלה. "מערך שהוא פחות מוכר", אמר סגן א', "פחות מדברים עליו כשבהתחלה זה היה שוק, לאן אני מגיע והאם אני רוצה את זה. אבל ברגע שאתה מוסב מדברים איתך יותר ומראים לך מה המערך עושה. יש את ההתלבטות האם לחתום ויתור, האם זה מתאים לי". אחרי שנחשף היה לו ברור שהוא נשאר ומסיים את קורס הטיס.

סגן א' מספר בחיוך: "יום אחרי קורס טיס יוצאים לחופש. יש עוד כמה טקסים קטנים יותר בחיל, הענקת כנף לאמא ששם הן מעניקות לנו את הכנפיים, מפגש עם מפקד חיל האוויר ובכירים שהוא יותר אינטימי". אחרי הרגילה הם מגיעים לקא"ם שבמקרה של תובלה נעשה בבסיס חצור. פה הם כבר לומדים את העבודה.

"בקורס הטיס אתה לומד את יסודות הטיסה של מערך התובלה, בקא"ם חוזרים על היסודות, מתרעננים ואז מעלים את העומס והמורכבות של הטיסות", מסביר סגן א'. "זה אומר לדמות דברים שיכלים לקרות במהלך טיסה. למשל תקלות או שינוי נתיב פתאומי, שינויי זמנים. זה יכול להגיע למטוס חצי מתפרק, שלוש תקלות ושינוי בסיס כשזה תוך כדי העומס של טיסה רגילה".

היום שאחרי קורס טיס (צילום: שי לוי)
סגן א', טייס תובלה | צילום: שי לוי

מערך התובלה של חיל האוויר הרבה פחות מוכר מהשאר, לא פעם גם מבחינת אלה ששובצו בו. "יש הבדל גדול בין תובלה קלה לכבדה מבחינת המשימות, תובלה כבדה זה יותר מבצעים מיוחדים למשל. תובלה קלה זה גם הרבה מאוד משימות סיור ואיסוף מודיעין. זה עולם מאוד מעניין למרות שהטייס פחות במרכז שלו, כי עיקר העבודה היא של המפעילים מאחור".

כטייס בקא"ם בטייסת 100 המבצעית הוא רואה מה קורה סביבו ומנסה לשאוב מהסדירים מה עובר עליהם בטיסות ובחיי היום יום. "אנחנו מכירים את רוב המשימות של הטייסת, אם זה איסוף, ממסר או תובלה. רואים את לוח הטיסות שהוא עמוס ויש הרבה גיחות, אבל אנחנו לא יודעים מה הם מבצעים כל פעם ולאן הם טסים, שזה מסקרן אבל אין מה לעשות".

עם סיום הקא"ם, בסוף דצמבר, הם יתחלקו לטייסות התובלה של חיל האוויר. "הרוב יישארו כאן בטייסת 100 וחלק ילכו לטייסות הכבדות. מי שיישאר בטייסת 100 יהפוך טייס משנה מבצעי מהר מאוד, כשתוך חצי שנה יתחיל קורס קברניטים שבעצמו נמשך חצי שנה, אז יהיה טייס מבצעי. מי שילך לתובלה הכבדה יעבור הסבה ארוכה, בטרם יכנס להכשרות של טייס משנה מבצעי וקברניט".

סגן א' מספר ש"חדוות הטיסה קיימת יותר במערך התובלה הכבדה, קרנף או שמשון, כי הטיסות שם יותר נמוכות, טקטיות, עמוסות ומעניינות. טיסות ניווט ונחיתה על מנחתים קצרים. הטיסה שם יותר "חמה" וזה משהו שטייסים אוהבים". סגן א' לא מסתיר את השאיפה שלו להגיע כמה שיותר מהר למטוסי הקרנף או השמשון.

"אנחנו מדברים על זה שבדרך כלל הקהילה של מערך התובלה פחות מוכרת, כי אתה לא רוצה שידעו על מבצעים מסובכים, רחוקים וקשים. ברור שלא תקבל על זה את ההכרה וככה זה צריך להיות", אמר סגן א'. מעבר לזה יש כמובן את הטיסות ההומניטריות: "כמו של טייסת 103 שהגיעה לנפאל באסון שהיה. אלה דברים שאתה רוצה לעשות מתוך הבנה של החשיבות הבינלאומית והצלת חיים. לא מחפשים אצלנו את התהילה, אתה רוצה לעזור למדינה וזה מה שחשוב כשאנחנו באוויר".