ברגעים אלה ממש עושה את דרכה לכיוון ישראל ארמדה ימית ובמרכזה ספינה אחת, הקלוס סי ( KLOS C) – הספינה שעליה טילים ואמל"ח שאיראן ניסתה להבריח לרצועת עזה מוקפת בספינות טילים וסירות מיוחדות של לוחמי שייטת 13 שלכדו את הספינה 1,500 ק"מ מחופי המדינה. אין ספק מדובר בהצלחה מודיעינית מרשימה והפגנת יכולת מבצעית ברמה גבוהה, מבצע שזכה להפקת ענק של דובר צה"ל שחוליות שלו היו בכל נקודות המפתח וזה כולל צוות צילום שהיה עם אחת החוליות האחוריות של השייטת. מי שהוביל את ההצלחה היה מפקד השייטת עצמו, אל"מ ר', שדרגתו נתפסה באחת מהתמונות ששחרר דובר צה"ל לאחר הפשיטה.
בכלל, נראה שהאדם היחיד שהיה חסר שם זה סטיבן סיגל, אבל נחזור להיות רציניים משום שהפעם החלטנו לספק לכם הצצה נדירה לזווית הראייה של הפושטים, מה עובר על אנשי השייטת בדרך למבצע במהלכו וגם בסופו. וגם שאלה אחת חשובה – האם באמת מדובר בנשק מפר איזון כמו שטוענים רבים.
את הזווית הלא שגרתית הזו אנו מספקים בעזרתם של לוחמי שייטת שהשתתפו במבצעי העבר. ישי (שם בדוי של לוחם שייטת) היה על הקארין A, גם יובל היה שם ונועם היה על הפרנקופ. השלושה שמשרתים עד היום במילואים והשתתפו במבצעים חשאים רבים מספרים על הרגע שבו נודע להם על המבצע בו השתתפו, על המחשבות ואיך עולים על ספינה מבלי שאף אחד ידע שאתה מגיע. הם גם סיפרו לנו על רגעי השמחה אחרי חשיפת הנשק והמחשבות בדרך הביתה.
קארין A – הפצצה ההסברתית הראשונה
ספינת הנשק הראשונה שנלכדה על ידי חיל הים הייתה הסנטוריני ב-6 למאי 2001. אותה הספינה הביאה את המודיעין הישראלי להתחיל לעקוב אחרי הנושא ואכן מאוד מהר עלה המודיעין הישראלי על ניסיון נוסף אותו ניהלו הפלסטינים והאיראנים באותה השנה. כמו הספינות שיגיעו אחריה גם על הקארין A העמיסו כלי נשק באיראן ומשם היא יצאה לכיוון ים סוף, תעלת סואץ כאשר היעד הסופי היה ברצועת עזה. לאורך כל הדרך ולמרות ניסיון ההטעיה היא נמצאת תחת עינו של חיל המודיעין.
אחרי לא מעט הערכות ובחינה של דרכי פעולה, פקד הרמטכ"ל דאז, רא"ל במיל' שאול מופז, לצאת לדרך. מופז עצמו היה על מטוס המודיעין והבקרה של חיל האוויר שטס מעל זירת הפעולה. "הייתי יחד עם מפקד חיל האוויר ומפקד חיל הים ממש מעל האוניה. שמענו וראינו הכל ובסופו של דבר אישרנו את הפעולה", הוא מספר בראיון לפז"ם.
מאחורי המבצע הזה עומדים מאות אנשים וכבר בשלב מוקדם משתפים במידע את מפקד השייטת דאז, רם רוטברג, היום כידוע, מפקד חיל הים. ככול שהמידע הופך מוצק יותר, הוא משתף את אנשיו שמתארגנים לפעולה. צריך לזכור שבאותם הימים לא היו הרבה מבצעים מסוג זה ושהסנטוריני היא היחידה שנתפסה, לפחות כך ידוע.
"אני זוכר שקיבלנו פקודת יציאה והתחלנו לארגן את הציוד כמה שיותר מהר", מספר ישי על רגעי הדרמה. "עפנו לאילת ושם היינו כמה ימים מתכוננים ומקבלים עוד מידע. אני אישית עוד לא ידעתי מה לחשוב, אבל די היה לי ברור שזה הולך להיות משהו גדול. אתה נמצא במוד מבצעי ומה שבאמת עובר לך בראש זה שלא יהיו פדיחות, שהכל ידפוק כמו שצריך, אתה מתרכז בתפקיד שלך וזה מגרש מחשבות אחרות. אבל הם עדיין נמצאות בחלק האחורי של הראש".
מופז מוסיף, "היה שינוי של הרגע האחרון כשאתה צריך לדאוג שהכל יהיה כמו שצריך. היו כאלה שהיו צריכים להשתלשל ממסוקים וזה במקביל לכוח שיעלה מהים. התזמון פה מאוד חשוב. זו גם הסיבה שהפיקוד הבכיר היה שם".
"היה מישהו על הסיפון, היה צריך לנטרל אותו בשקט"
אחרי מספר ימים הכוח יוצא מאילת לכיוון ספינת הנשק, הפלגה שנמשכה מספר ימים שהעלו חשש קל בלבם של הלוחמים. "הזמן עובר וככה במחשבות אתה לא יודע אם תראה אותה בכלל", מספר יובל, "האם המודיעין צדק? האם שטנו למקום הנכון? אבל אלה מחשבות של דרך. בסוף אתה יודע שמי שהחליט כוח כזה יודע מה הוא עושה. ואז אנחנו מקבלים בקשר להיות מוכנים כי אנחנו קרובים לספינה".
בשל התנאים בים, הכוח של חיל הים היה צריך להיות מאוד קרוב כדי להבחין בקארין A. ברגע שהם מבחינים בה מתחילה התגנבות של אנשי השייטת על גבי כלי שייט ובאוויר. בזמן הזה מרחפים באזור, גם מסוקים עם צוותים של 669, מטוסי סיור ומודיעין ומעל כולם נמצאים בחיפוי מטוסי קרב של חיל האוויר.
"בהתחלה אתה רואה אותה כנקודה קטנה של אור באמצע ים שחור", מספר ישי. "אתה מבין שזהו. אתה נכנס למבצע לא רגיל שיעשה באז עצבני. המחשבה הזו נדחקת כשיצאנו לכיוון האוניה. ברגע הזה אתה חד ומפוקס על התפקיד שלך בכוח. אני הייתי בחלק הקדמי וממש התגנבנו לאנייה. אני זוכר שהיה מישהו על הסיפון, גם קבלנו על זה בקשר, והיה צריך לנטרל אותו בשקט".
לוחמי השייטת מתגנבים מתחת לאף של הצוות כאשר הם לא יודעים האם יש חמושים על הספינה או מטעני חבלה שיכולים לפוצץ אותה בכל רגע. בסרטון שצולם על ידי חיל הים ניתן לראות את הקבוצה מטפסת על הספינה מבלי שאיש הצוות מבחין בה. הלוחם הקדמי מצליח להגיע עד אליו ולהכריע אותו בשניות, "כשאין אפילו בדל של רעש". בתוך דקות ספורות הספינה בידיים של שייטת 13.
"ברגע שאתה מסיים את החלק הזה יש רק דבר אחד שמעניין אותך. הנשק". מספר יובל. ובהתחלה אתה לא מוצא כלום. אני מסתכל על ירון (שם בדוי של לוחם) והוא עלי והמחשבות ברורות. בהתחלה אתה לא מוצא כלום. אני זוכר שאמרתי לו, איזה פאק עצבני והוא ענה לי בעיניים".
בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 סיפר מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר מרום, שעלה על הספינה ופגש שם את רם רוטברג. "ירדנו לאחד המחסנים הדלקנו פנס ולא מצאנו כלום. המחסן היה ריק", סיפר מרום.
ממשיך ישי ומספר "נראה שספינה ריקה, נעליים וגרביים" אמר בציניות. "הלב שלך דופק ואתה אומר שמישהו ישלם בראש שלו, אבל אתה ממשיך להתקדם עם אקדח שלוף, מוכן לכל הפתעה, ואז למטה בום יש לך בינגו. אנחנו מוצאים את הכמות המטורפת הזו של אמל"ח". מילה אחת העביר בקשר מפקד הפעולה - "מצאנו".
"גם היום, אחרי כל השנים שעברו אני זוכר את הפרץ הזה של אושר ואדרנלין" מספר ישי. "קשה לי לתאר את הסיטואציה, אבל היה שם צחוקים של ממש ושמחה. אתה מוציא עוד ועוד וזה לא נגמר, וכל פריט שאתה מוציא מגדיל לך את האגו בעוד כמה סנטימטרים".
אחד מלוחמי השייטת דאג להביא איתו את דגל ישראל ולהניף אותו על התורן. הדבר ברור, הספינה של חיל הים ומדינת ישראל. מיד לאחר מכן, אנשי הצוות כבר נחקרים על ידי הכוח והספינה בדרכה לארץ, בדרך להיות פצצה הסברתית כמו אלה שיבואו אחריה. "זה היה באינתיפאדה השנייה ו-50 טון, אם היו מגיעים לידי המחבלים זה היה מגדיל את מעגל הדמים", ציין מופז את ההצלחה. אגב רק שבועיים לאחר מכן הם פעלו שוב, אבל הפעם סמוך לאשקלון ברצועת עזה. הם חדרו לנמל עזה והטביעו שם ספינה פלסטינית.
מעניין לציין כי ישי וגם יובל מספרים שזה היה המבצע הראשון ושהיו בו לא מעט תקלות. "אני לא נכנס לזה, אבל היו שם תקלות מאוד משמעותיות. בוא נגיד שזה היה ברמת עריפת ראשים והדברים עלו וטופלו בתחקירים שעשינו אחרי", הדגיש יובל. ואכן הספינות כפי שאנחנו יודעים המשיכו להגיע.
הפרנקופ – 500 טון של נשק
נועם היה לוחם שייטת שהשתתף בפשיטה על הפרנקופ. "בוא נגיד שקארין הייתה גיגית קטנה מול מה שמצאנו על פרנקופ" אמר בגאווה לא מוסתרת. גם הפעם היה מדובר באוניה שהועמסה בנשק באיראן ויצאה לדרך דרך מצרים ומשם לכיוון סוריה. במקרה של הפרנקופ מדובר בנשק שהיה מיועד לחיזבאללה. הפעם ניסו האיראנים להטעות את המודיעין הישראלי והיא הפליגה תחת רישום של חברות קש ודגל של אנטיגואה, ברבדוס. אבל זה לא עזר וספינות הטילים של חיל הים יצאו לכיוונה יחד עם לוחמי שייטת 13. מי שפיקד על המבצע היה סא"ל גדי (שם בדוי) שבדיוק חזר מפיקוד על גדס"ר גבעתי.
ההפלגה לכיוון הפרנקופ הייתה בים סוער וכמעט שהביאה לביטול הפעולה. "אנחנו לא ילדים וכבר יצא לנו לעשות כמה דברים, אבל הגלים טלטלו בצורה רצינית וזה לא היה פשוט. אתה מרגיש כאילו מישהו הכניס אותך למתקן ניעור ומנסה להביא אותך מעבר לקצה. אבל בסוף אתה מבין שזה הרגע שלך, הגיע הזמן של הדור שלך לתת בראש".
זה היה המבצע הראשון של סא"ל גדי מאז חזר ליחידה. היה ברור לו שמצב הים מאוד קרוב לביטול המשימה ושהלוחמים שלו כבר נמצאים במצב של סכנה. לכל זה צריך להוסיף את חוסר הוודאות כך שהדילמה הפיקודית שלו ברורה. אגב, למרות שהיה לחיל הים מודיעין טוב הוא עדיין היה בעייתי. גם כאשר אנשי השייטת היו קרובים לאנייה שקלו לבטל את המבצע.
הסטי"לים בכל אופן המשיכו לנקודת המפגש. "אין ספק, היום אני יכול להגיד שההפלגה לשם הייתה החלק הכי קשה. בגלל הים, זמן ההפלגה היה ארוך יותר וזה נותן לך זמן למחשבות. אני התמקדתי בתפקיד שלי ומה אני צריך לעשות בכל רגע גם כדי לגרש מחשבות רעות. ואז אתה רואה את האוניה הגדולה הזו ומבין לאן אתה הולך ומה אפשר להעמיס עליה".
הוא מספר כי בניגוד לעבר, לא היה צורך בכניסה מפתיעה ולכן נוצל קשר בתדר בין לאומי בין הסטי"לים לספינה. "מדבר חיל הים הישראלי. תנו לי פרטים על היעד וצוות הספינה" ביקשו אנשי החיל. "אחרי שהעברנו להם את מה שרצינו שהם יעשו התארגנו לעלות עליה. הגענו אליה על הכלים המהירים וטיפסנו במהירות. יש רגע של חשש גם כי הם יודעים שאתה בא וגם כי אתה לא יודע האם אורבים לך, אולי מישהו מלכד את הספינה? הסרטים רצים לך, אבל אתה ממוקד ולא נותן לזה לפגוע לך בתפקוד".
חשוב להגיד שלוחמי השייטת עלו לספינה אחרי שבוצעה סריקה באמצעות מערכות תצפית ומערכות מסווגות שנועדו למנוע את תרחיש האימים. הלוחמים מטפסים על הספינה ומרכזים את אנשי הצוות באחד החדרים. מיד לאחר מכן, הם מתחילים בחיפוש. "תבין – זה לא סירת מפרש. זה משהו ענק עם כמות גדולה של מכולות שמסודרות אחת על השנייה". סא"ל גדי קיבל לידיו את שטר המטען ובזכות המודיעין ידע איזה מכולות לפתוח ואיפה הן נמצאות באוניה.
"ואז אתה מוצא את האמל"ח ועוד ציוד ועוד ציוד ומבין שעשית את זה. כולם שמחים ואנחנו כבר רואים איך זה פותח את החדשות. גם הבנו איזה כמות יש שם ומה יש שם, אז היה לנו ברור שזה יעשה בארץ הד גדול וזהו. חוזרים לארץ כשבדרך מנסים לברר עם אנשי הצוות איפה היו ומה הם ידעו".
לא פחות מ-500 טון של אמל"ח נתפסו על הספינה ובהם מאות רקטות גראד ואלפי קטיושות 107 מ"מ. בנוסף, היו עוד מאות פגזים פצצות מרגמה ומאות אלפי כדורים ורימונים. ההצלחה המבצעית והמודיעינית הייתה אדירה. "כשראינו את האינבנטורי של האמל"ח הבנו מה עשינו שם באמת, ידענו, אבל כשאתה רואה את זה בעיניים, זה נוחת עליך".
הכרח מבצעי או ספין תקשורתי?
ספינות הנשק המשיכו להגיע ובהן גם הויקטוריה עליה נתפסו גם טילי חוף-ים C-704 כולל מערכות מכ"ם ועמדות הפעלה. אחריה הגיעה גם הספינה שנמצאת כיום בדרכה לישראל ונראה שבימים הקרובים נשמע על עוד אמל"ח שנמנע מארגוני הטרור. יש להגיד כי בניגוד לעבר, הפרסום המאוד מפורט יצא לאוויר כשהספינה עוד נמצאת במרחק של שלושה ימי הפלגה. מדובר בניצחון הסברתי, אבל לאנשי השייטת יש לא מעט ביקורת על המהלך.
"אני מבין את הסיבה, אבל קשה לי לקבל את זה כי יש פה סיכון", אמר נועם. "הם מטרה לפגיעה מחופים עוינים בדרך ואני חושב שזה לא לעניין". ישי הוסיף, "לי קשה לקבל את זה. בדרך הם עוברים מול תימן וסודן, מדינות שלאל קאעידה יש אחיזה ואמצעים, ככה שאני חושב שזה סיכון מיותר. אין שום בעיה להעיף מהחוף טיל שיפגע באוניה שמלאה בחומר נפץ".
אז הרצון להשתמש במתנה ההסברתית שסיפקו לנו האיראנים ברור וכך גם הפעילות המבצעית למנוע מהנשק הזה להגיע לידיים הלא נכונות, במקרה הזה ארגוני הטרור בעזה. כולם תמימי דעים שמדובר בנשק מפר איזון, ונשאלת השאלה האם זה נכון, הרי טילים דומים כבר נחתו בישראל למשל על מחסן הרכבת בחיפה או במבצע עמוד ענן אז נפל טיל דומה בראשון לציון. בעמוד ענן התברר כי גם הטווח נמצא בידיים של הארגונים בעזה אחרי ששגרו מספר טילים לכיוון תל אביב.
"יש פה מניעה של נשק מתקדם מלהגיע לארגוני הטרור" מציין מופז. "זה לא יכול לשנות את כללי המשחק, אבל זה יכול לגבות מאתנו מחיר כבד וגם לחייב אותנו לעשות מספר פעולות", הוא אומר ומסייג, "אבל חשפנו פה את איראן וזה הסיבה אולי שהם לקחו הפעם טילים סורים".
יפתח שפיר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, נחרץ יותר. "הרבה אנחנו לא יודעים על הרקטות האלה חוץ מזה שחטפנו משהו כזה בלבנון השנייה, 302 מ"מ. אני לא ראיתי חומר גלוי על הרקטה הזו בשום מקום, אבל הדבר הכי דומה, הסורים קנו את הטכנולוגיה מהסינים, זה הרקטה הסינית והתורכית שגם מייצרים ברישיון שזו הקסירגה".
שפיר מוסיף ואומר "לחמאס יש את הפאג'ר 5 שמגיע עד תל אביב, אז אם היה להם רקטה כמו מה שנתפס אז תוסיף עוד 25 ק"מ. אז זה לא היה מזעזע את אמות הסיפיים, סיפור קרמנטלי קטן. זה היה מוסיף להם אולי בכמות אבל לא מעבר". גם אם היא הייתה מגיעה לעזה אפשר היה לאתר את הרקטה, מציין שפיר. "זו רקטה ארוכה במשקל של טונה ומשגרים אותה ממשגר על משאית כך שלא פשוט להסתיר אותה".
דבריו של שפיר נתמכים במבצעי עבר של חיל האוויר כמו למשל במלחמת לבנון השנייה. אז חיל האוויר השמיד בזמן קצר את מערך הרקטות ארוכות הטווח של חיזבאללה, טילים דומים שחיזבאללה לא הצליח להסתיר. בראיון לתכנית הבוקר של ערוץ 2 אליעזר מרום התייחס גם לנושא זה - "בסוף יש לחיזבאללה מאה אלף רקטות, אז הנשק הזה מצליח לעבור".
אין ספק שישראל צריכה לעשות הכל כדי למנוע מהנשק הזה, או אחר, להגיע לידי המחבלים, אבל חשוב להגיד שגם אם יגיע, יש לצבא עוד הרבה דרכי התמודדות. ומה צפוי לנו בימים הקרובים? על סמך אירועי העבר אנחנו נראה את הספינה מגיעה לנמל, אז יפרקו ממנה את כל האמל"ח שיוצג לעולם כולו. מדינת ישראל תנסה לסחוט את האירוע כלימון. ולוחמי השייטת? הם יתחמקו מעדשות המצלמה וייעלמו לבסיסם בעתלית. משם יצאו לעוד משימות עלומות שעליהן כבר לא נשמע, או שדווקא כן. רק נזכיר כי בשנה האחרונה עשה חיל הים מחצית מהפעולות החשאיות של צה"ל, למעלה מ-50.