א', לוחם ביחידה מובחרת שיצא לפני כמה ימים מהלחימה שברצועת עזה אחרי שראה את חבריו נפצעים וחלקם נהרגים. באחת התקריות, החל להתנהג בצורה מוזרה וקיצונית. הוא יצא לחופשה קצרה, בילה עד השעות הקטנות של הלילה, נסע במהירות מופרזת בכבישים ועבר תאונת דרכים שיצא ממנה באורח נס. ד', חייל ביחידה אחרת, חזר מהמבצע כשהוא מותש ועייף מצד אחד ומצד שני, מתקשה להירדם. לתדהמת הוריו, הוא חזר לזרועות חברתו, ממנה נפרד לפני היציאה למבצע אחרי שתפס אותה בוגדת בו.
אלו הם רק שניים מהמקרים בהם נתקל סא"ל במיל' ששון רחבי, לשעבר קצין בריאות הנפש והיום עובד סוציאלי קליני שמעניק טיפול לחיילים שחזרו מהקרבות וכן בהרים שמוצאים את עצמם חסרי אונים מול התופעות הפוסט טראומטיות שתוקפות את הבנים בימים האחרונים. אין ספק שבעבור הדור הזה, מבצע צוק איתן היה חסר תקדים מבחינת המראות אליהם נחשפו לוחמי הסדיר. ההערכה היא שמאות חיילים יתמודדו בעתיד עם תסמונת פוסט-טראומטית שתשפיע על התפקוד שלהם בהמשך בחיים ועל ההשתלבות שלהם בחברה, בזוגיות ובמקומות תעסוקה.
המודעות לתופעות פוסט טראומטיות בארץ התעוררה אחרי מלחמת יום הכיפורים. דני (שם בדוי) הוא תושב דרום הארץ שלקה בהלם קרב באותה המלחמה, במהלך ראה את חבריו נהרגים לנגד עיניו ונחשף למראות קשים ביותר. "לא ידעתי שאני סובל מפוסט טראומה, זו היתה פצצה מתקתקת שהייתה בגוף שלי והמתינה להתפוצץ מבלי שהייתי מודע לכך", דני מספר על תחילתו של התהליך שעבר מאז המלחמה. "בהתחלה הדחקתי את העניין הזה, סבלתי מהפרעות קשות בשינה, צעקות, חוסר סבלנות, עצבנות יתר. לא הבנתי שזה קשור למלחמה בכלל. לא הייתי רגוע. הייתי מאוד לחוץ, הייתי מתוח. כל דבר גרם לי לאבד את שלוות הנפש שלי. כשזה התפרץ, הבנתי שאם לא אלך לקבל טיפול פסיכיאטרי ופגישות עם פסיכולוגים אני עלול להתאבד, לגמור את החיים שלי. חייתי את המלחמה 24 שעות ביממה".
לדבריו, חלק מהלוחמים בצוק איתן עלולים לעבור חוויות דומות וייתכן אף קשות יותר, הכול תלוי במבנה האישיות של כל לוחם ולוחם. "עכשיו הכול טרי והם לא מעכלים את מה שעברו במבצע, אבל אני חושש שעוד כמה שנים כשהפוסט טראומה תתפרץ, הם יהפכו לפצצות מתקתקות ויצטרכו לעבור טיפולים נפשיים כדי להתגבר או להתמודד עם החוויות הקשות שעברו", ציין דני.
"מחפשים את החיים שאחרי המוות"
ביציאה מעזה, בנוסף לשלטי התמיכה בלוחמים ואמרות ההערכה השונות, המתין ללוחמים מערך שלם של קציני בריאות הנפש שנתנו להם מענה. הם היו בשטחי הכינוס, בבסיסי היחידות וגם בבתי החולים. בנוסף אליהם, פעלו גם ארגונים ועמותות וולונטריות שנתנו גם הם את המענה הנפשי לחיילים שנזקקו לכך. סא"ל במיל' רחבי היה בעצמו מ"פ במלחמת לבנון הראשונה, נפצע והפך לקב"ן. כיום הוא עומד בראש פרויקט "מסע שחרור" מטעם המרכז הישראלי לפסיכו-טראומה, פרויקט שמסייע לחיילי מילואים להתמודד עם חוויות קשות מהשירות ולהשתחרר מהן. בימים האחרונים, כך מספר רחבי, הוא קיבל פניות רבות מהורים שילדיהם לחמו ברצועת עזה והם מודאגים מאוד ממצבם.
"מדובר בחיילים שחוו את המוות לראשונה מול עיניהם והם מנסים 'לרצוח את החיים', להדחיק את מה שעברו. מחפשים הנאות, למחוק את מה שעברו בלחימה. הם נתקלו במוות – בדבר הכי מפחיד והכי נוראי מבחינתם והם חייבים למצוא לעצמם מפלט בכל מיני צורות פרועות לפעמים. הם מחפשים את החיים לאחר שחוו את המוות. ברור שמי שהיה בזירת הקרב סובל משריטות כאלה ואחרות".
לדבריו, במידה וההתנהגות תמשך לאורך זמן רב, הרי שמדובר בפוסט טראומה. "חלק גדול מהחיילים שחוו אירוע פוסט טראומתי לא מודעים אליו בתחילה, אלא כעבור תקופה של כמה חודשים או שנים. הם קוברים את הטראומה בגופם, זה מדמם להם בפנים. זה יכול להתפרץ גם אחרי עשר ועשרים שנה וזה עלול לגרום לשבר גדול והקופסא מתקתקת ויש לטפל בה לפני פיצוץ".
בצה"ל, המדיניות להתמודדות עם מצב של פציעה קשה של חייל או נפילתו בקרב היא חזרה כמה שיותר מהירה לשגרה. לטענת רחבי, הצבא נוהג בחכמה כאשר הוא מנסה בשלב הראשוני להרדים את העניין ולא להעצים אותו מיד, דבר שעלול לפגוע בחיילים מבחינה נפשית. "אני יודע שהביאו לחיילים שחזרו מצוק איתן קב"נים ופסיכולוגים ליחידות לשוחח איתם על החוויות שעברו. זה עוזר להם כדי להתמגן בשלב הראשוני. זה נכון להרדים את העניין וחשוב להרגיע את החיילים", הוסיף רחבי.
למי אפשר לפנות חוץ מהקב"ן?
פרויקט "מסע שחרור" – פרויקט המיועד לחיילים משוחררים אחרי שירות קרבי במהלכו נחשפו לאירועים קשים ושמטרתו בניית חוסן נפשי. בתכנית הזו, צוותי אורגנים של יחידות אורגניות עוברים עיבוד של חוויות הקרב, לומדים על דרכי התמודדות עם טראומה ואובדן ומקבלים כלים להסתגלות טובה לחיים האזרחיים.
ער"ן – עזרה ראשונה נפשית. מדובר במוקד טלפוני מקצועי המעניק סיוע נפשי לכל פונה 24 שעות ביממה. את המענה מעניקים מתנדבים מרקע מקצועי מגוון שעברו הליכי מיון קפדניים ואחריהם הכשרה ממושכת. עמותת ער"ן מפעילה מוקד מיוחד לחייל ולבני המשפחה בטלפון *2201.
תכנית "כנפיים" לחיילים בודדים – מדובר בתכנית של הסוכנות היהודית וקרן מיראז' אשר מעניקה לחיילים בודדים את הכלים הדרושים להשתלבות טובה ומלאה בעולם האזרחי בישראל. התכנית מלווה חיילים בודדים מהשלבים שלפני הגיוס, במהלך השירות וגם אחרי השחרור במישורים שונים (כספי, תעסוקתי, מקצועי, מנטלי, זכויות אזרחיות ועוד). בעקבות מבצע צוק איתן בתכנית נערכו באופן מיוחד לתת מענה לחיילים שלחמו בעזה. לטובת כך נפתח מוקד ליצירת קשר וקבלת שירות במספר הטלפון 1-800-30-30-40 (שיחת חינם).